למכירה, יד שנייה: מתקן יין מידוב

<< דלף לרשת: הכוכב הבא של מוטורולה

ישראלים, אם להודות על האמת, לא ממש נקשרים לרהיטים שלהם. בהנד עפעף, מרביתנו ישליכו את הספה שהייתה שלוש דורות במשפחה כדי לפנות מקום לעוד איזה הדום סוונסן או איזו שידת הלגה-שקר כלשהו מאיקאה.

לכן מפתיע לקרוא את בלוג נו באמת, שאוסף ומתעד את אותם ניסיונות הזויים להפטר באתרי היד שנייה מפריטים שאף אחד לא באמת צריך ובטח שלא רוצה. פתאום, כל בול עץ עבש הופך לספסל רומנטי לשניים, וכל מתקן לייבוש כלים – מלמיליאן.

צילומים: מתוך אתרי המכירה

הכניסו בדיחת אשה חופרת כאן

מי לעזאזל ישלם על זה?

גל, יוצר הבלוג, מספר שעלה על הרעיון לבלוג כשהסתובב עם חבריו ליד חנות מתנות כלשהי לגבר. "צחקנו על זה שאנשים נתקעים אחר כך עם פריטים מוזרים בבית, כמו גלובוס, ואחר כך מנסים להפטר מהם באינטרנט במחיר כפול".

לאחר מכן התחיל לגלוש באתרי יש שניה ולגלות בהם עוד ועוד פריטים מוזרים במחירים הזויים. "זה פשוט לא יאומן מה שאנשים מציעים למכירה באתרי ביד שניה", כותב גל בבלוג, "ובמיוחד כשתגי המחיר הם לפעמים שערורייתים ומנותקים מהמציאות. באמת חשבתם שמישהו ישלם על זה?"

מזל שזה רק ב-1690 שקל, 1700 כבר לא הייתי מוכנה לשלם על זה

את הבלוג נו באמת הקים גל כמקום שבו יוכלו חבריו לצחוק על הפריטים ובשלב מסויים החליט לפתוח אותו לעוד חברים כדי שישלחו לו גם הם מודעות שמצאו. "משם", אומר גל, "אי אפשר היה לעצור את זה".

פריטים שגורמים לי להעלות גבה - נכנסים לאתר. קיימים שני סוגי פריטים שיעלו לאתר: הראשון - כאלו שהם הזויים בפני עצמם והשני - פריטים הזויים, שהתיאור שלהם כל כך מוגזם שהוא הופך אותם למוזרים עוד יותר, כמו "נדיר ביופיו", או "וואו!!!"

היית קונה משהו כזה, או הכרת מישהו שקנה פריט ביזארי?

לא. אין לי קשר לקונים. בגדול אני לא שופט - אני משתדל תמיד לא להוסיף הערות וביקורת משלי למודעות. רוב הכותרות שאני שם לפוסטים הן הכותרות המקוריות של המודעות. אני נותן להן לדבר בעד עצמן.

לבלוג נו באמת