ניו זילנד מצטמררת: שְרֶק, הכבש הלאומי, מת

ניו זילנד חולקת כבוד אחרון לגוש הצמר האהוב שלה: תושבי מדינת האיים קיבלו היום (ג') בצער את ההודעה על מותו של שרק, הכבש המפורסם ביותר במדינה, שהפך לסמל לאומי ונודע בכך שמחלפותיו לא נגזזו במשך שנים.

חברים שאינם עמנו עוד:

• גרמניה נפרדה מהדוב קנוט
• פול, תמנון המונדיאל, מת באקווריום הפרטי שלו
  

שרק עלה לתודעה הציבורית בשנת 2004, אחרי שחמק ממעמדי גזיזת הצמר במשך שבע שנים על-ידי כך שהתחבא במערות בחווה שבה גדל באי הדרומי. כשבסופו של דבר נמצא, הוא היה מכוסה ב-27 קילוגרמים של צמר. במדינה שבה על כל תושב יש עשרה כבשים, סיפור העקשנות והפיקחות של שרק נגע ללבם של רבים. בשיאו הופיע שרק אפילו במגזין "פלייבוי".

צפו: כל תולדות שרק

אחרי שנתפס, שרק גולח בשידור חי בטלוויזיה, אירוע שבו צפו מיליונים. שלושה ספרים נכתבו בהשראת סיפורו. "הוא היה אישיות די זקנה", אמר בעליו של שרק, ג'ון פריאם, "הוא לימד אותנו המון". עד שחלה לפני שלושה שבועות, שרק חרש את ניו-זילנד לאורכה ולרוחבה, קיבל 16,000 דולרים על הופעותיו וזכה ליחס של כוכב בכל מקום שאליו הגיע. באחת מהופעותיו, צמרו של שרק נגזז על ראש קרחון שצף בסמוך לחופי האי הדרומי.

שרק היה אחד מכ-17 אלף כבשים בחוות בנדיגו בעיירה הקטנה טראס. בעליו פריאם מאמין ששרק הצליח לשרוד את החורפים ולחמוק מידי האדם שביקשו לגזול ממנו את צמרו על-ידי מעבר בין כמה מערות וליחוך שיחים קטנים. "מוזר שלא הצלחנו למצוא אותו במשך שבע שנים ברצף", אמר פריאם, "אבל מנקודת מבטו, זו הייתה הסביבה המושלמת".

אחרי ששרק הפך לכוכב, פריאם נתן לו אסם ואולם תצוגה משלו. לשרק אף היה מטפל אישי שהשגיח עליו כשחלה, לפני

שנפח את נשמתו אתמול, והוא בן 17 שנים. פריאם ציין כי מעבר לכך שטען לכתר "הכבש הצמרירי ביותר בניו-זילנד", ייתכן כי שרק היה גם הזקן בין כבשי המדינה. רוב הכבשים שם אינם חיים יותר משש שנים, ועד אז הם כבר נשלחים לשחיטה.

מותו של שרק הוליד שורה של הספדים ברשת האינטרנט, כולל את העמוד המיוחד "הכבש שרק - תנצב"ה". אחד הגולשים כתב לו: "דרך צלחה, כר דשא ירוק ממתין לך". פריאם מתכנן לערוך לשרק טקס הלוויה, ויבקש מחבר לפזר את אפרו על הר קוק, ההר הגבוה ביותר בניו-זילנד.