בריאן פרי: "מחכה להכיר את תל אביב"
חודשיים אחרי שביטל את הופעתו כאן ברגע האחרון בשל מצבו הבריאותי, סולן רוקסי מיוזיק מוכן ומזומן לביקור הדחוי שלו בישראל. רגע לפני, הוא מספר על האשפוז ("שטויות, שוחררתי תוך שעות") ומסביר למה אין לו שום בעיה עם חסות מסחרית
מסקרן לנסות לנחש איך יישמע בריאן פרי בטלפון. האם יצוצו שרידי מבטא צפוני, רמז לילדותו בעיירת כורים? ואולי, כמו דן כנר בשעתו, גם הוא יתוודה שהוא מסתובב מעונב גם בבית? ובכן, האמת היא שהוא נשמע עייף. לונדוני, אלגנטי, אבל קצר נשימה. עם זאת, הוא מרגיע ששלומו ממש נפלא: "חזרתי מסקנדינביה, שם היו ההופעות הראשונות מאז אפריל, ואני ממש מצפה להגיע אליכם בפעם הראשונה".
זה לא שאין סיבה לדאגה: במקור היה פרי אמור להופיע בישראל ב-19 באפריל ולפתוח אצלנו את סיבוב ההופעות האירופי של האלבום "אולימפיה". אבל שבועיים קודם לכן, נודע כי הזמר בן ה-65 התאשפז בגלל בעיות לב ויאלץ לדחות את בואו. שמועות על איומים וביטול תחת לחץ הופרכו כשנודע שפרי נאלץ לבטל גם הופעה בלונדון לנוכח מצבו.
רבים בישראל שמחים מאוד שאתה מרגיש מספיק טוב כדי לבוא בכל זאת להופיע כאן.
"גם אני. אני רוצה כבר לראות אם כל השבחים שמספרים לי על ישראל נכונים, כך שאגיע יומיים לפני ההופעה כדי להתאקלם, והמנהל העסקי שלי הבטיח שיכיר לי את תל אביב".
פרי בהופעה, 1978. תמיד מעונב (צילומים: Gettyimages)
בואו של פרי, אולי האיש האלגנטי ביותר בפופ, לארצנו המהבילה, הוא בהחלט סיבה לחגיגה. פרי התחיל את דרכו בדברי ימי המוזיקה ב-1970 כמנהיג להקת רוקסי מיוזיק החלוצית. בלבושה ובטיימינג שלה, היא אולי נחשבה להקת גלאם-רוק, אבל משהו בה תמיד היה חייזרי, אוונגארדי ונועז יותר מהשאר.
חברו של פרי, בריאן אינו, עזב את הלהקה אחרי שני האלבומים הראשונים ופנה להמציא את האמביינט ולהלחין את הצליל שהשיק מיליוני חלונות של מיקרוסופט. אבל פרי המשיך, בשנים מאז, לטפח את הלהקה, שחקרה את הגבול הדק בין קיטש לאמנות, במקביל לקריירת סולו. זו התבססה על חידושים לשירים של אחרים, מקלאסיקות של שנות השלושים ועד לבוב דילן, אך כללה גם כמה להיטי ענק פרי עטו, כמו "Slave To Love" ו-"Don't Stop The Dance".
בוא נחזור ל-4 באפריל, התאריך שבו התאשפזת לאחר שהרגשת מועקה בלב.
"זה היה שטויות. שיחררו אותי אחרי שעות ספורות. מתברר שיש לי הפרעות בקצב לב, ושאני סובל מזה כבר זמן מה. עכשיו הכל בסדר".
האמרגן פרסם הודעה לפיה עברת צינתור .
"אני לא יודע מה זה, אבל אם הוא טוען הוא בטח יודע... (צוחק). לא, אני בריא לגמרי".
עסק משפחתי
פרי מגיע הנה חמוש באישור רפואי ובתיבת נוח של נגנים: שתי רקדניות, שתי זמרות, שני גיטריסטים - אולי תומפסון הצעיר וכריס ספדינג הוותיק, שניגן עם פול מקרטני וטום ווייטס - ושני מתופפים, אנדי ניומארק שניגן עם בי.בי. קינג, דיוויד בואי ואריק קלפטון, והמתופף הצעיר טארה פרי, בנו של בריאן. "יש ממש שילוב בין הדורות. זה מעניין בעיני, ליצור תמהיל כזה", הוא אומר.
בכלל, הבנים שלך מרבים ללוות אותך.
"נכון. הבן אייזק אחראי לצד הוויזואלי של המופע, ולדעתי זה נראה נפלא. יש מסך ענק מאחורי הלהקה, עליו מוקרנים אימג'ים שמתאימים לכל שיר. כך שתקבלו סרט פלוס מופע".
לפרי יש עוד שני בנים, שהתפרסמו דווקא בזכות היתקלויות עם החוק. לפני שש שנים בדיוק פרץ בנו הבכור אוטיס לבית הנבחרים הבריטי במחאה על העברת החוק לאסור ציד שועלים. פרי ג'וניור ושבעה אחרים נעצרו.
"זה מאוד הכעיס אותי, ועמדתי לצדו במאת האחוזים", אומר היום פרי. "הוא עמד על שלו ולחלוטין נפל קורבן לעובדה שיש לו שם משפחה מפורסם. הוא היה עצור משך ארבעה חודשים בכלא שמור, לצד רוצחים. זה היה אבסורדי. בסוף לא האשימו אותו והתיק נסגר, אבל לקח לו זמן להתאושש. מזל שיש עכשיו ממשלה אחרת".
אוטיס פרי מובל למעצר. "הוא נפל קורבן לשם המשפחה המפורסם"
אבל גם הבן השני שלך, מרלון, נעצר השנה במנצ'סטר כשברשותו סכין קשורה לרגל.
"וגם הוא שוחרר. זו היתה תחפושת והוא היה בדרך למסיבה. הם חבורה מעניינת של בחורים, הבנים שלי. אין רגע דל".
עוד דבר שמשותף לבניו הוא הדוגמנות: כולם היו דוגמנים בשלב זה או אחר לבית האופנה ברברי. הנה פרסומת שצילם טארה פרי, שיתלווה לאביו, עם טלי לנוקס, הבת של אנני לנוקס ואורי פרוכטמן.
טארה פרי וטלי לנוקס בפרסומת לברברי
בריאן פרי עצמו היה גם הוא פרזנטור של ברברי, וגם של חברות הלבשה רבות אחרות. עוד דבר שהוא אוהב מאוד לפרסם הוא אלכוהול - ובעיקר שמפניה. פרי מרבה להכריז שרק ממוזיקה אי אפשר להתפרנס, וכדאי לקחת מה שנותנים.
יש משהו שתסרב לפרסם?
"נסי אותי".
סיגריות?
"אין לי שום בעיה עם סיגריות, אבל אף אחד לא ביקש ממני. עישנתי כמו קטר עד לפני עשר שנים. מה לעשות, כל הסצינות הטובות ביותר בסרטים הן עם מישהו שמעשן. אם אתה קוּל אתה מעשן, ולהיפך. לאנשים יש הבחירה לעשות מה שהם רוצים".
גם במצבך הבריאותי?
"אין לי שום מניעה רפואית מסיגריות. מילא אם הייתי מעשן 20 סיגריות ביום... בכל הנוגע לקידום מסחרי, זה הרבה יותר נפוץ כיום, ואמני ההיפ-הופ אלופים בזה. זה משהו שמעולם לא עשיתי, אבל אולי הגיע הזמן".
אז לא מן הנמנע שהאלבום הבא של בריאן פרי יהיה בחסות רשת סלולרית?
"זה יהיה נפלא. כל אחד צריך ספונסר".
אבל לפני האלבום הבא, כדאי להתעכב קצת על האלבום האחרון. "אולימפיה", שיצא בשנה שעברה, הוא יצירה מצוינת, מהוקצעת, מהנה ומעט מבלבלת. היא נחשבת יצירת סולו של בריאן פרי, אבל כל כולה נראית ונשמעת כאלבום של להקתו הוותיקה, רוקסי מיוזיק.
פרי עם "אולימפיה". רצה דוגמנית מפורסמת ולא אלמונית
"זה אלבום ראשון שלי מזה הרבה זמן שבו הקלטתי שירים שלי, ולא היה על טהרת החידושים", מסביר פרי. "תמיד ההפרדה היתה בין אלבומי הסולו שלי, שבהם לרוב אני מצולם על העטיפה ואת רוב השירים לא אני כתבתי, לבין האלבומים של רוקסי מיוזיק, שם היתה מצולמת בחורה יפה. הפעם, מאחר שחזרתי לשתף פעולה עם חברים ברוקסי מיוזיק, יצא שזה יותר אלבום נוסח רוקסי. רק שהפעם רצינו דוגמנית מפורסמת לעטיפה ולא צעירה אלמונית. לכן השתמשנו בקייט מוס".
באלבום הזה שיתפת פעולה עם כמה מהמוזיקאים הכי גדולים מכל התקופות, משנות השבעים ועד לימינו. ניסית בזה ליצור איזו תמונת מצב של המוזיקה כיום, או שפשוט חיפשת את כל המוזיקאים שיש לך קליק איתם?
"זה לגמרי נעשה מתוך רצון למצוא את מי שנוח לי איתו. במקרה יצא שאלה כמה מהמוזיקאים הכי טובים בעולם. כמו מרכוס מילר, שנחשב לבסיסט הטוב ביותר בימינו, שעבדתי איתו לפני 20 שנה ועכשיו שוב, וכמו נייל רוג'רס, חלוץ הדיסקו שניגן בלהיט שלי 'Slave To Love' ומנגן גם ב'אולימפיה'".
הוא גם הפיק אותך פעם ופיזר קצת מאבקת הקסמים שלו?
"לא. בעצם כן, עכשיו שאני חושב על זה. הוא הפיק את השיר 'Help Me' מתוך הסרט 'הזבוב', אבל זה לא יצא מי-יודע מה".
נניח שדילן מת על זה
פרי מופתע לשמוע שיומיים לפני הופעתו, ב-22 ביוני בהיכל התרבות בתל אביב, יופיע כאן גם בוב דילן. על השאלה, האם מישהו מטעמו של מר צימרמן יצר איתו קשר לאחר שהוציא את האלבום "Dylanesque", הוא משיב בשלילה. "גם לא ציפיתי לכך. הוא טיפוס מרוחק למדי. בואי נניח שהוא מת על זה".
כמה מהשירים האלה ימצאו את דרכם גם למופע בישראל. "אני אוהב לשיר את השירים שלו, מת על המילים. כזמר, אני תמיד מחפש שירים של אחרים כדי לבצע. זה הרחיב לי מאוד את הטווח בקריירה. בעצם, הסינגל הראשון שלי כסולן היה חידוש לדילן, 'A Hard Rain's Gonna Fall'. אני חושב שזו גירסה מאוד מעניינת", הוא מצטנע.
כמי שנחשב בעיתונות המוזיקה כאמן מאוד מחושב, מהוקצע ומעודן, אתה יכול להעריך גם מוזיקה שנחשבת לא אלגנטית? מה הרגשת כלפי גראנג', למשל?
"אהבתי את 'טין ספיריט' של נירוונה, אבל הרוב חלף לי מעל לראש. פשוט מאוד,
אם זה טוב בסוגו - אני אוהב את זה. אותו דבר גם עם היפ-הופ. אני מבין למה את מתכוונת: אני נוטה לעדן וללטש את המוזיקה שלי.
"אבל אני בהחלט אוהב גם מוזיקה מחוספסת. גיליתי את המוזיקה בגיל עשר דרך בלוז אמריקאי מחוספס כמו לדבלי, והפכתי אובססיבי לג'אז של צ'ארלי פארקר ואלברט איילר,שהם יותר אוונגארד ופחות מלודיים. זה לא אומר שלא אהבתי מיוזיקלס, ואת פרד אסטר וג'ין קלי".
ומה אם מישהו יציע לך ליצור מיוזיקל נוסח "We Will Rock You" של קווין, עם שירי רוקסי מיוזיק? אולי תחת השם "Love Is The Drug"?
"הציעו לי המון פעמים. אני אשמח לעשות כזה דבר יום אחד".
