החברים של שניאור חשין: מרגישים אותו רץ איתנו

שנה חלפה מאז נהרג שניאור חשין ז"ל, בנו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, בעת שרכב על אופניו בשולי כביש 5 סמוך למחלף קסם. ובעוד משפטו של הנהג הפוגע, טל מור, נמשך - הקימו ידידיו של חשין את קבוצת "החברים של שניאור". המטרה: לאחד בין חברי הילדות של חשין לחבריו מעולם העסקים, שירותו הצבאי ותחום הרכיבה, כדי להנציח את זכרו.

חבריו של חשין מספרים כי למרות האבל הכבד על החבר שנהרג, לוותה השנה האחרונה גם בעוצמה הגדולה שהותיר אחריו שניאור.

לדבריהם, עוצמה זו לא דעכה וממשיכה להביא לחייהם אור, שמחה ובעיקר - הרבה הרבה ביחד. "מה שקרה הוא משהו מאוד ייחודי. הגוף של שניאור לא איתנו, אבל הרוח שלו ממשיכה לבנות סוג של משפחה גדולה סביב אהוביו", סיפר ל-ynet עו"ד גיורא אבן-צור, אחד מחבריו הקרובים ביותר של חשין.

"בקבוצה יש אנשים שכמעט לא הכירו אחד את השני או שלא הכירו בכלל קודם למותו של שניאור. כעת הם הפכו להיות חברים שנפגשים מידי שבוע", הוסיף אבן-צור. בין היתר, נפגשים חברי הקבוצה לבילויים משותפים הכוללים ערבי שירה, ריצות וטיולים. שניאור הוא הדבק שמחזיק את כולם יחד.

רצים עם שניאור במרתון טבריה (צילום: יעל בר פסח) 

"יותר מכל, אנו מרגישים את הצורך להמשיך להיפגש כדי לא לאבד את שניאור. אנו מרגישים שבמפגשים הוא בעצם נשאר איתנו. בשבוע הבא לדוגמא אנחנו עושים טיול משפחות ענק לזכרו בחוף קיסריה". לדבריו של אבן-צור, קבוצת החברים אספה לחיקה את יקיריו של חשין: האלמנה דנית והילדים אופיר, איתמר ורעות. "פעם בשבוע אני מגיע למשפחה. הולך עם הילדים לחוגים, מקלח אותם ומקריא להם סיפורים לפני השינה. חשוב לנו שהילדים שלו יידעו איזו עוצמה היתה באבא שלהם", הדגיש אבן-צור. 

אריאל הלר, מי שהיה מאמנו של חשין לרכיבת אופניים, מסכים כי מה שהחל בליווי של המשפחה ברגעיה הקשים, הפך לחיבור בלב ובנפש. לדבריו, בחודש מארס מהאחרון השתתפו חבריו של שניאור במרתון טבריה וכי בכוונתם לטוס יחד לספרד כדי להשתתף במרתון ברצלונה. "יש לנו 'מטבחון'. אנו נפגשים מידי חודש ומחליטים על המשך הפעילות לחודש-חודשיים הקרובים. עכשיו לדוגמא אנחנו יוצאים יחד למחנה אימונים של שלושה ימים. באמצע, נצא יחד לאזכרה ונחזור למחנה", הוא אומר.

"נפש גדולה, רצה שלכולם יהיה טוב". שניאור חשין (צילום: ארכיון)

עמי אורון הוא חבר ילדות של שניאור. את ילדותם בילו השניים בניין מול בניין בירושלים ואחר כך המשיכו יחד גם בבית הספר. "המוות של חשין הוא דבר שעדיין לא פתור אצלי. אני עסוק בזה הרבה. בתוך תוכי נהיתי אדם עצוב יותר", הוא מתוודה. "לאחר מותו של שניאור אמרתי לבן שלי, בן 5, שהולכים לבקר את ההורים של שניאור, והוא ענה: 'אבל שניאור היה אח שלך'. הוא לא הבין שיש עוד הורים בסיפור. שניאור היה אדם עם נפש גדולה שרצה שלכולם יהיה טוב".

"הלכתי לדיון כשטל מור העיד לראשונה. פחדתי שאראה אדם שאני עלול לרחם עליו. אבל אחרי 5 דקות הבנתי שהוא ממש הנגטיב של שניאור", מוסיף אורון. לעומתו, עודד מלמד, נשמע פגוע וכועס יותר. לדבריו, הוא הלך לאחד הדיונים אך איננו מסוגל להתמיד בכך. "אין לי מילים לבטא את מה שאני מרגיש כלפי אדם שלא מסוגל לקחת אחריות למעשיו", הוא אומר.

"יש לי חבר נוסף שנהרג בנסיבות דומות, גיא תמרי. הנהגת היתה עייפה ופגעה בו מוקדם בבוקר. בניגוד למקרה של שניאור, שנפל כרעם ביום בהיר, כאן כבר היינו מודעים לסכנה ועדיין כל אחד חשב ש'לו זה לא יקרה'", הוא מוסיף. "העובדה שזה קרה שוב שינתה אותי לחלוטין. הבנתי שזה יכול לקרות גם לי. שינינו את הרגלי הרכיבה. אין יותר לרכב לבד או בשניים. רק בקבוצות עם רכב מלווה".

"אנחנו מרגישים שהוא מסתכל ורואה אותנו. אין לתופעה הזו אח ורע, זה לא דועך אלא רק הולך מתגבר. אנו מוצפים במאות פניות של אנשים שרוצים להצטרף לקבוצה", מסכם אבן-צור, "אנחנו מרגישים אותו, רואים אותו רץ איתנו, שומעים אותו וחולמים עליו בלי הפסקה. לדעתי, זה קונספירציה של שניאור, הוא מושך בחוטים מלמעלה".