שירת היידיש: לכבוד ציון הולדתו של איציק מאנגר

ביום שני שעבר נזדמן לי להרצות על חייו ושירתו של איציק מאנגר בבית התפוצות שבתל אביב, באופן מקרי בהחלט בתאריך ה-30 במאי. תוך כדי הדברים ציינה חוקרת הספרות והתרבות הד"ר רוחמה אלבג שישבה בקהל, שהתאריך הוא יום הולדתו של מאנגר.

ואכן, המשורר היידי הדגול נולד ב-30.5.1901, לפני 110 שנים, בראשית השבוע שעבר. יארצייט משונה. לא יובל ולא מאה עגולה ובכל זאת הזדמנות להזכיר לקוראים את יפי יצירתו, והפעם באחת מן הסונטות המשובחות שכתב, המעלות זיכרונות ילדות. אלה נעים בין פרטי ריאליה למיתולוגיזציה של נופים ודמויות, מהן של בני משפחתו כגון אביו וסבו.

סבי

"סָבִי זְקֵנִי הָיָה עֶגְלוֹן בָּעֲיָרָה,

רוֹתֵם סוּסוֹ וְאָנוּ "דִּיוֹ!" יוֹצְאִים לִנְדֹּד,

נוֹסְעִים בָּהָר וּבַשָּׁנִים הָאֲבוּדוֹת,

וַעֲנָנִים וְצִפֳּרִים בְּשַׁיָּרָה.

"כָּל שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹתֶתֶת עַל חוֹחֶיהָ,

שָׁר הַחֶרְמֵשׁ בִּנְפֹל קָמָה וְשִׁבֳּלֶיהָ,

בְּדָיָה שֶׁלְּךָ הִיא, פַּיְּטָנִי הַמְטֹרָף?"

שַׁלְוַת-כְּפָרִים. טַחֲנָה זְקֵנָה טוֹחֶנֶת

דָּגָן וּמָוֶת, פַּת לְכָל רָעֵב,

אֲנִי מֻטָּל פֹּה לֹא-שָׁחוּט בַּעֲקֵדָה,

רַק צֵל אֶרְאֶה, שֶׁל סוּס שֶׁלְּךָ עָיֵף..."

הסונטה בתרגומו המתנגן של נתן יונתן, לקוחה מתוך הספר "האור והזהב". לפני כשנה היה לי הכבוד להוציאו במהדורה חדשה בעידודה ובסיועה של נילי כרמל-יונתן, אלמנת המשורר ובתמיכת הקרן ע"ש איציק וגניה מאנגר ובית שלום עליכם, בראשות פרופסור אברהם נוברשטרן, העומדים על משמר תרבות היידיש. לד"ר רוחמה אלבג הברכה והתודה.