חמאס שוקל: לא נשלוט גם אם ננצח בבחירות

השינויים במצרים, הטלטלה בסוריה ורצונו של אבו-מאזן לזכות בהכרה למדינה באו"ם - מובילים את חמאס לחשיבה מחודשת על יעדיו: זה החל בחתימת הסכם הפיוס עם פתח, וממשיך כעת בדיונים סגורים על אופן התנהלותו העתידית של חמאס במערכת הפוליטית הפלסטינית.

גורמים בחמאס אמרו הבוקר (יום ה') כי בכירי הארגון, ובהם ראש הלשכה המדינית חאלד משעל, שוקלים בחיוב אסטרטגיה חדשה שבמסגרתה לא ישתתף חמאס בממשלות הפלסטיניות העתידיות, אפילו אם ינצח בבחירות. זאת, מתוך הבנה שבידודו הבינלאומי של חמאס לא יאפשר לו להמשיך בגיוס הכספים מהמדינות התורמות - דבר שימוטט במהירות את יכולתה של הרשות לשלם משכורות ל-180 אלף עובדיה.

לדברי הגורמים, האפשרות שחמאס לא ייקח חלק בממשלה הפלסטינית היוותה גורם מרכזי בהסכם הפיוס על פתח. ההסכם מניח את העקרונות להקמתה של ממשלת אחדות פלסטינית, אולם זו אינה קמה לפני שעה מסיבות פנימיות וחיצוניות.

אבו-מאזן מעוניין להקים ממשלת טכנוקרטים, אולם חמאס דוחה את דרישתו להציב בראשות הממשלה את סלאם פיאד, הנתפס בעיני ארגון הטרור כדמות פוליטית ולא כטכנוקרט. שילובו של חמאס בממשלה זוכה גם להתנגדות תקיפה בצד ארה"ב וישראל, ובירושלים אף הודיעו כי המשא ומתן המדיני לא יחודש כל עוד חמאס  אינו עומד בדרישות הקוורטט: הכרה בישראל ובזכותה להתקיים, הכרה בהסכמים שנחתמו עד-כה והפסקת האלימות.

איך מחזירים את אמון הציבור?

חמאס, המוגדר בארה"ב ובאיחוד האירופי כארגון טרור, מסרב להיענות לדרישות הקהילה הבינלאומית ודוגל בהמשך ההתנגדות החמושה. מאידך, על-רקע הטלטלה בעולם הערבי, הנהגתו מבינה שהפלסטינים וחמאס עצמו ישלמו מחיר כבד אם יתעקש הארגון לקחת חלק בממשלה הפלסטינית.

לא בממשלה, כן בפרלמנט? הפיוס הפלסטיני (צילום ארכיון: AP) 

בהקשר זה יודגש כי סקרים שנערכו באחרונה הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה, מצביעים על הצטמקות משמעותית בבסיס התמיכה בחמאס מאז ניצח בבחירות לפרלמנט ב-2006. סקר שערך הסוקר הנחשב חליל שקאקי מצביע על-כך חמאס זוכה כעת לתמיכה של 26% בלבד, לעומת 40% לפתח. סקרים אחרים מלמדים על פערים גדולים עוד יותר.

"כפועל יוצא מכך, חמאס בוחן את האפשרויות העומדות בפניו ואת סדר עדיפויותיו. הצטרפות לממשלה היא נטל לחמאס, נטל לתדמית שלו ונטל להתנגדות", אמר יחיא מוסא, מחוקק מטעם חמאס. עיקר ההתנגדות לגישה זו מגיעה בעיקר מהזרוע הצבאית של חמאס ומהחוגים הפוליטיים שלו, אולם גורמים בארגון, אמרו כי היא נמצאת במגמת דעיכה.

אם אכן ינהיג חמאס את "הגישה החדשה" הוא צפוי לקבל החלטות בצורה פרגמטית יותר מבחינתו. כך לדוגמא הוא צפוי שלא להציב מועמד בבחירות לנשיאות ולא להצטרף לממשלה. מאידך, הוא כן צפוי להתמודד לפרלמנט (חוקית זהו הגורם שמפקח על הממשלה) ולמוסדות אש"ף - ארגון הגג הפלסטיני היחיד שמורשה לחתום על הסכמים עם ישראל, אליו מבקש חמאס לשלוח נציגים זה תקופה ארוכה.

על-פי הסכם הפיוס, אמורות להתקיים בחירות לנשיאות הפלסטינית ולמועצה המחוקקת בתוך שנה. מטרת חמאס תהיה להשפיע עד כמה שניתן מהפרלמנט מבלי שהוא מעורב בהחלטות היומיומיות, ותוך שהוא שומר על יכולתו הצבאית הכוללת עשרות אלפי לוחמים ואמצעי לחימה רבים ומגוונים. קשה להאמין ששינוי כזה יוביל לשינוי בעמדה הישראלית כלפי חמאס, וספק רב גם אם הוא יספק את המדינות התורמות - שאחראיות לשליש מתקציב הרשות.

גם בפתח מתבוננים על הדיונים בחמאס בחשש. גורמים בתנועה חוששים שחמאס מנסה להשיב לעצמו את התמיכה הציבורית בגדה המערבית, תוך שהוא מנסה להחזיק "בכף המאזניים" בפוליטיקה הפלסטינית באופן שבו חיזבאללה פועל בלבנון. עוד חוששים בפתח כי כל מעורבות של חמאס, ישירה או עקיפה, תביא לשיבושים בהמשך עבודתו של פיאד לבניית המדינה הפלסטינית ולעידוד הצמיחה הכלכלית.