שחייל חרמן יניח טלפיים על אחותי הקטנה?
אני זוכרת את עצמי בת 15. בדיוק הגיל שהכל התחיל להסתובב, כל הרעות החולות - הסיגריות, הג'וינטים, הבאנגים, האלכוהול, הבנים, דימוי הגוף הירוד, הפרעות האכילה. פתאום חשופים להכל. איך להגן עליה מפני כל זה?
יש לי אחות שנולדה כשהייתי בת עשר, ומאז ועד עולם היא תהיה אחותי הקטנה. גם כשהיא תהיה בת 40, אני עדיין אקרא לה "קטנצ'יק", כי לא יעזור כלום, בשבילי היא תמיד תהיה אותו יצור קטן וחמוד שמגיע לי עד הברכיים, אפילו שהיום היא כבר יותר גבוהה ממני. בעוד חודשיים אני אהיה בת 26, כלומר היא עוד מעט תהיה בת 16. היא כבר בכיתה י', בתיכון, עושה בגרויות, ואני לפעמים עדיין מתפלאת שהיא בכלל מדברת. מה זאת אומרת את מדברת? מה זאת אומרת תיכון? את בת שלוש!
בואו לדבר על זה גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
בכל מקרה, אותה אחות קטנה יצאה אתמול בערב למסיבה עם חברות שלה. הקטנה לבשה שמלת מיני צמודה שחורה החושפת את רוב רגליה, שהסתיימו בנעלי עקב שחורות, שלא לדבר על חזייתה הוורודה, שהיתה חשופה לגמרי מאחור, כי השמלה לא הואילה בטובה לכסות את הגב. שיערה היה מפונפן ועפרון שחור לעיניה.
איך שראיתי את המראה הזה התחלתי להיכנס לחרדות: איזה פחד. היא הולכת למסיבה, ועוד בפיתוח, ויהיו שם גם חבר'ה מי"א. חברה' מי"א?
זה שבר אותי. שאיזה ילד בן 16 חרמן יניח את טלפיו המזוהמות על הדבר היפה, הטהור והתמים הזה שנקרא אחותי הקטנה?!
אין סיכוי.
אני זוכרת את עצמי בת 15. בדיוק הגיל שבו הכל התחיל להסתובב. הגיל שבו התחילו כל הרעות החולות - הסיגריות, הג'וינטים, הבאנגים, האלכוהול, הבנים, דימוי הגוף הירוד, הפרעות האכילה. פתאום חשופים להכל.
אין ספק שהתמימות שלי נהרסה מהר מדי
ומה בכלל ידעתי כשהייתי בת 15? אין ספק שעשיתי דברים שעד היום השאירו בי את חותמם. אין ספק שהתמימות שלי נהרסה מהר מדי. אמנם זה לא בהכרח אומר שגם אצלה המצב יהיה ככה, אבל הפחד שהיא תסבול כמו שאני סבלתי בתקופה הזאת קשה מנשוא. לא יכולה לסבול את המחשבה.
כשהייתי בת 16, וההורים שלי טסו לשבוע והשאירו איתנו בייביסטר בת 18. לזו היה ידיד בצבא, והיא החליטה שהיא מסדרת לי אותו. אני זוכרת את עצמי בת 16, מתלהבת מהגולף השחורה שלו, אבל לא מהמראה שלו. כל העניין זכור לי די במעורפל, אני אפילו לא זוכרת את שמו. הדבר היחיד שאני זוכרת זה את הקיטבג הירוק הריק ההוא בחדר שלו. אני זוכרת את סוף הפגישה, ואותו מנסה לטפס עליי ולנשק אותי ואותי לא רוצה את הסיטואציה.
ואיך בכלל ילדה בת 16 מסכנה אמורה להתמודד עם איזה חייל חרמן שמטפס עליה ומנסה לגעת בה?
אני פוחדת שגם אחותי הקטנה תיקלע לאותו מצב (צילום: Shutterstock)
שלא תטעו, זה לא שנאנסתי או משהו, סתם סיטואציה יחסית נורמלית. לא כזו שונה מהדברים שאני חווה עם בנים היום. רק שהיום, אני יודעת לזהות מתי זה טוב לי ומתי לא. אני יודעת מתי לקום וללכת כשלא בא לי ומתי להישאר כשבא לי. וגם עכשיו לא בהכרח תמיד עושה את ההחלטות הכי נכונות.
אני פוחדת שגם אחותי הקטנה תיקלע לאותו מצב. שאיזה ילד בן 17, שבעצמו לא יודע כלום מהחיים שלו, יתחיל לטפס עליה והיא לא תדע לעצור ולהגיד את ה"לא" הזה. בין אם מתוך פחד, מאי-נעימות, או אפילו ממחשבה רגעית שזה מה שהיא באמת רוצה.
עזרתי לה להתארגן וליוויתי אותה החוצה, ובדרך עשיתי לה שיחה. אמרתי לה שכשאני הייתי בגיל שלה הייתי מטומטמת ועשיתי כל מיני דברים מפגרים, כי הייתי נורא קלה להשפעה.
היא אמרה שהיא לא כזו קלה להשפעה, ושהיא מנפנפת את רוב הבנים במסיבות, כי הם ערסים מכוערים.
אמרתי לה שדווקא אלו שנראים טוב הם המסוכנים ושמהם הכי כדאי להיזהר. שאם היא לא בטוחה במשהו או שיש לה איזה סיטואציה, שתדבר איתי, כי אמא ואבא לא יודעים כלום, אני יודעת מה יש שם.
לפני כמה חודשים ניסיתי את הגישה של "אל תשתי", "אל תתני לאף אחד לגעת בך עד שאת שומעת 'אני אוהב אותך'" וכו'. אבל זה לא חילחל, סתם עיצבן אותה. מה גם שלא משנה מה אני אגיד לה בבית, היא עדיין תהיה חשופה לזה בחוץ. נראה שאני לא יכולה להגן עליה מהפגיעות האלה.
נראה שלא אוכל למנוע ממנה להתאהב בחתיך של השכבה שישחק איתה משחקים וישבור לה את הלב.
נראה שלא אוכל למנוע ממנה בחורים שירצו ממנה רק סקס והיא תרצה מהם יותר.
נראה שלא אוכל להעיף את מיליוני התיכוניסטים שינסו למזמז אותה במסיבות.
אבל אני כן יכולה לתת לה את ההרגשה שאני שם, שאני מבינה, ושאם משהו קורה לה או שהיא לא בטוחה במשהו - היא תמיד יכולה לבוא ולדבר איתי. וגם אחרי שקורית סיטואציה כלשהי, היא יכולה לבוא ולספר ולהתייעץ.
אני מקווה שהמסר הועבר כראוי, כי הכי חשוב לי שהיא לא תהיה לבד בעולם הקשה הזה. שלא משנה מה יקרה לה בחוץ, היא תחזור הביתה ויהיה לה בפני מי לשפוך את הלב.
הגיע הרכב לקחת אותה, נתתי לה חיבוק והיא הבטיחה שאם תצטרך משהו היא תתקשר אליי.
אמרתי לה שתהנה והזכרתי לה שוב שהיא תמיד יכולה לפנות אליי.
מקווה שזה באמת עזר למשהו.
שבת שלום
לפנייה לכתב/ת 
