מדען דגול, יהודי ענק: פרידה מפליקס זנדמן
פליקס זנדמן למד מתמטיקה ופיזיקה מדודו בזמן שהתחבא בבור בתקופת השואה. זה לא מנע ממנו להפוך לאחד מן הממציאים והתעשיינים הגדולים של המאה העשרים. חיים הכט נפרד מד"ר זנדמן שהלך לעולמו השבוע
אחד הצרפתים הצעירים שאזר עוז קרב לזנדמן, לחץ את ידו ,הצביע על חבריו ואמר בהתרגשות עצומה, "בשבילנו מסייה זנדמן לגעת בך זה בדיוק כמו לפגוש את אלברט איינשטיין. אתם אותו קליבר. אנחנו נותנים לך פרס נובל".
זנדמן ,נרגש בעליל, פנה אלי ואמר, "את זה אני מבקש שלא תכניס לסרט". זו הייתה הערת הצנזורה היחידה שלו במהלך החודשים שבהם תיעדנו את סיפור חייו. על ההמצאה הזו, 'הפוטו-סטרס' שמאפשרת את בדיקת חוזקן של מתכות, זכה זנדמן לאות ליגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית.
במוזיאון המדע בוושינגטון, הסמיתסוניאן, מוצגת המצאה אחרת של זנדמן כאחת מ-18 ההישגים המדעיים הגדולים ביותר של המאה העשרים. מדובר בפטנט שסלל את הדרך למזעור כל מכשירי החשמל והאלקטרוניקה.
היכולת הנדירה של ד"ר זנדמן לתרגם את עקרונות הפיסיקה לפטנטים יישומיים הפכה אותו לאחד המדענים החשובים ביותר של דורנו. המצאותיו נוגעות במיליארדי אנשים: מהמכשור לבדיקת חוזק מתכות ועד לנגדים הזעירים שהם הבסיס לכל האלקטרוניקה שעוטפת את חיינו.
את המצאותיו הגאוניות תרגם פליקס זנדמן לאיפרייה תעשייתית חובקת עולם – וישיי. השם המיוחד 'וישיי' הוא שמו של הכפר הקטן בפולין שם נרצחה בימי מלחמת העולם סבתו תמה יחד עם כל יהודי המקום.
פיסיקה במסתור
היה לו לפליקס פייבל זנדמן ויכוח מר עם ריבונו של עולם על נפקדותו של 'אתה בחרתנו' ממשמרתו בימי השואה. אבל יהדותו של פליקס לא נסדקה כהוא זה. הוא יהודי בכל רמ"ח איבריו והזהות עם עמו נצרבה עמוק בבשרו ובנפשו בימי מלחמת העולם השנייה.
זו יהדות שגיבוריה הם סבתו תמה שלימדה אותו שמידת עושרו של אדם היא בדיוק כמידת החסד שהוא עושה לזולתו, זו היהדות של סבא נחום שהלך אל מותו עם שלושת נכדיו אף שיכול היה למלט את נפשו מהרכבת למחנה ההשמדה.
פליקס הקטן ודודו סנדר הסתתרו במשך שנה וחצי בקבר שנחפר מתחת למיטתה של המשרתת הפולנייה של המשפחה שזכרה לסבתו תמה את החסדים שעשתה לה. שם מתחת לאדמה, באפלה, למד פליקס מדודו את יסודות המתמטיקה והפיסיקה.
סיפורו של של פליקס זנדמן הוא עלילה בלתי נתפסת של אדם שיצא מתוך קבר בו הסתתר יותר משנה וחצי והוביל את חייו לפסגות של הישגים מדעיים ועסקיים.
גאווה יהודית
כשצלמנו את תחנות חייו היה ברור שאנחנו מתעדים ניצחון יהודי יוצא דופן. מהקמת מפעלי וישיי בעולם ובארץ, 40 מפעלים שמעסיקים יותר מ-25,000 עובדים ומייצרים בהיקף של כ-3 מיליארד דולרים.
דרך הענותו של זנדמן לפנייתו של האלוף ישראל טל כשנתגלתה בעייה בתותח של טנק המרכבה: זנדמן פיתח פטנט ייחודי, שרוול טרמי מקורי שפתר את הבעייה והפך את המרכבה לטנק הטוב בעולם.
ועד לניצחון הסופי של רכישת הקונצרן הגרמני טלפונקן. מפעלי א.א.ג טלפונקן הוקמו על ידי היהודים אמיל וולטר רטנאו והוחרמו על ידי המשטר הנאצי ערב המלחמה. פליקס זנדמן הילד היהודי שהיטלר רצה להשמיד, היהודי הזה קנה את מפעל הדגל הגרמני שהיה בבת עינו של הקאנצלר הארור.
ברגע החתימה על הסכם הרכישה, זנדמן, יהודי שרחק מהדת, שלף מכיסו כיפה מול בכירי התעשייה הגרמנית, כיסה את ראשו וחתם. ודווקא את הרגע הנדיר הזה לא הצלחנו לצלם. היינו שם עם המצלמות בפתח המפעל בהמבורג.
חיים הכט משוחח עם פליקס זנדמן בסרט "הניצחון הסופי"
פליקס ואשתו רותה באו בשערי המפעל כששדרה של מנהלים גרמנים מקדמת את פניהם ודגל ישראל מתנופף מעל. הרגשתי שאני מרחף ואז אומר לי דרור הצלם "אין לנו את זה". "מה אין לנו?" הזדעקתי, ודרור אמר בעיניים מבריקות "מההתרגשות רעדה לי היד ולא הצלחתי ללחוץ על המצלמה".
מודל לחיקוי
לקראת חגיגות ה-60 למדינה ניסחנו כמה חברים פניה לוועדת פרס ישראל ובה הצגנו את מועמדותו של פליקס זנדמן לפרס על מפעל חיים. סיפור חייו של זנדמן והישגיה המרהיבים של ישראל שזורים זה בזה כמארג אחד.
זנדמן הוא חלוץ תעשיית ההיי-טק בישראל ואת מפעל הדגל שלו הוא בנה איפה? בדימונה. מפעליו של זנדמן בישראל מעסיקים ישירות כ-4,000 עובדים ומספקים פרנסה לעוד מספר דומה. עד מהרה למדנו שטעמינו כולם בלי מנופים פוליטיים עקרים המה. אבל בחלוף ימים מעט הגיע פרס ישראל האמיתי.
התקשר אלי מעין יהב, מזכיר המושב מאיר צור שבערבה ואמר: "לקראת חגיגות ה-60 ישבנו בערבה אנשי היישובים וחשבנו מיהו האיש שסיפורו הוא מקור ההשראה הכי חזק עבורנו. פה אחד החלטנו – פליקס זנדמן".
במועדון הקטן של עין-יהב התכנסו מאות ממתיישבי הערבה ועטפו באהבה את פליקס. הם דיברו שם על ציונות וחלוציות, על אהבת הארץ ועל יהדות וכל המילים הענקיות נשמעו שם בשיח הזה אמיתיות ופשוטות כי הם יצאו מפי אנשים שעושים אותן הלכה ומעשה. פליקס זנדמן נפרד מאנשי הערבה בעיניים שטופות דמעות.
בערב החג כשנודע על מותו של פליקס ירד על עין-יהב אבל כבד כמו הסתלק אחד ממייסדי היישוב. ד"ר פליקס זנדמן היה אדם נדיר בכל קנה מידה. גאונותו המדעית והנשמה היהודית הענקית שלו יהיו לעולם מגדלור של השראה לרבים.
לפנייה לכתב/ת 
