המשפחה נפרדת מאל שווימר: אידיאליסט מושלם

מהצל"ש האמריקני שקיבל כטייס במלחמת העולם השנייה ועד פרס ישראל  על תרומה למדינה. בני משפחתו וחבריו של אל שווימר ספדו אמש (שבת) למי שהיה מעמודי התווך של חיל האוויר הישראלי, מייסד "התעשייה האווירית" ויועץ לראש ממשלה. מועד הלוויתו טרם פורסם.

שווימר הלך לעולמו ביום שישי בבית החולים תל השומר, ביום בו אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-94. "נזכור אותו כאחד האדם", אמרה ל-ynet אלמנתו רינה. היא סיפרה על תרומתו של בעלה המנוח לאורך השנים: "הוא היה מחויב בלי פשרות למדינת ישראל ובנה תעשייה לתפארת ובנחישות".

תת אלוף (במיל'), נחמיה דגן, שירת לצידו של שווימר ועם השנים גם הפך לקרוב משפחתו,

בעקבות נישואי בנו לבתו של שווימר. "הוא היה איש משפחה למופת ואידאליסט מושלם", ספד דגן. הוא התייחס לסיוע שהעניק שווימר, יליד ניו יורק, למדינה שבדרך כשהתנדב ב-1947 להשיג מטוסים ל"הגנה". "הוא שמע שהולכת לקום מדינת ישראל, ולכן הקים חברת תעופה אמריקנית כדי לשלוח לישראל 5 מטוסים שהתבררו כמפציצים".

"עשה הכל לטובת המדינה" 

החברה של שווימר רכשה מטוסים במחירים נמוכים מעודפי מלחמת העולם השנייה, שיפצה אותם והבריחה אותם מארה"ב לישראל דרך צ'כוסלובקיה. הרשויות האמריקניות עלו על עקבותיו והוא הוכרז כמבוקש בשל הפרת האמברגו האמריקני למשלוח ציוד לחימה לישראל. שווימר נמלט מארה"ב ועלה לארץ ב-1948.

"הציעו לו בגלל זה לא לחזור לארה"ב", סיפר דגן, "אבל הוא חזר, נשפט ונשללו ממנו זכויותיו".

שווימר שב למולדתו ב-1949 אחרי שפיקד במלחמת השחרור על ראש להק אוויר וסייע בהקמת החיל. הוא הואשם על ידי בית משפט אמריקני בבגידה, וכעבור כחמישה עשורים זכה לחנינה מנשיא ארה"ב ביל קלינטון. "תמיד הוא אמר שלעולם הוא לא מתחרט שעזר לעמו", הדגיש דגן.

ב-1952, שב שווימר לישראל לבקשת ראש הממשלה דוד בן גוריון. הוא הקים את "המכון הממשלתי לבדק מטוסים", ובשנות ה-70 ייסד את "התעשייה האווירית" שממנה פרש אחרי 24 שנות פעילות. בהמשך כיהן שתי קדנציות כיועץ בהתנדבות לראש הממשלה בנושאי טכנולוגיה.

"הוא היה איש חזון אמיתי ששידך את חזונו גם לאנשיו", הסביר דגן כיצד השפיע שווימר על סביבתו. "הוא עשה הכול לטובת המדינה, שהייתה בראש מעייניו בלי שהיה פשיסט. כאדם הוא היה ליברלי וקפדן אך גם עממי ונחמד".