התגעגעתם? קולומביה חוזרת למרכז הבמה
אחרי רצף ארוך של כשלונות, 'הקפטרוס' מגיעים לקופה אמריקה עם דור שחקנים צעיר ומוכשר, אולי אפילו יותר מזה של ואלדרמה ואספרייה בשנות ה-90. עידן שגב על פלקאו, גוארין וחבריהם
כשמזכירים לחובבי הכדורגל בישראל את נבחרת קולומביה, השמות הראשונים שעולים בראש הם קרלוס ואלדרמה, פאוסטינו אספרייה, רנה היגיטה ופרדי רינקון.
השמות הללו מוכרים מתחילת שנות ה-90, אז הכרנו אותם מקרוב עקב המפגש הכפול מול ישראל ולאחר מכן, כשקולומביה הפכה לכוח עולה בדרום אמריקה ובעולם עם העפלה לשלושה מונדיאלים רצופים. מדובר בתקופה שהיה שווה לכוון שעון מעורר כדי לקום בלילה ולראות את 'הקפטרוס' (הכינוי של הנבחרת מ'מדינת הקפה' ) משחקים בקופה אמריקה.
קולומביה של אז היתה נבחרת שלא מפחדת מאף אחת ולמרות הכישלונות במונדיאלים עצמם מסיבות כאלו ואחרות, את 'הריספקט' היא עדיין קיבלה ואף דורגה בשיאה במקום הרביעי בעולם (ינואר 1997). במונדיאל 1998 ראינו את קולומביה לאחרונה על הבמה המרכזית של הכדורגל העולמי, כמו גם את אותו "דור זהב", הכינוי של אותו אוסף שחקנים משובח. מסתבר שהחיים היו קשים אחרי פרישת "דור ואלדרמה".
קולומביה עוד הספיקה לזכות בקופה אמריקה שנערך אצלה ב-2001, אבל הדור שהחליף את דור הזהב, כשל שלוש פעמים להעפיל למונדיאלים וזכה ללא מעט ביקורות. וזה לא שלקולומביה לא היו שחקנים טובים - איבן קורדובה, מריו ז'פס וחואן פאבלו אנחל בהחלט היו קרובים לשם, אבל תמיד פיספסו בישורת האחרונה את העלייה.
חוזרים לשנות ה-90
לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל בדרום אפריקה 2010, החליטו בהתאחדות שזהו, אי אפשר להמשיך כך. צריך לבנות את הנבחרת מחדש כדי לא לפספס מונדיאל נוסף שייערך ב-2014 קרוב מאוד לבית - בברזיל. לשם כך מונה מאמנה לשעבר של הנבחרת, פרנסיסקו מטוראנה, כמאמן העל של כל הנבחרות ומינה תחתיו כמאמן הנבחרת את חברו הטוב, הרנאן דאריו גומס.
השניים היו אחראים לעלייתו של הכדורגל הקולומביאני בשנות ה-90, כשאימנו בצוותא גם את הנבחרת וגם את קבוצת אתלטיקו נאסיונל. יש הרבה מאוד קולות במדינה שמאוד לא אוהבים את סגנון האימון של השניים ואת המינוי של גומס ע"י חברו, אבל עובדתית מדובר במאמנים האחרונים שזכו להצלחה עם הנבחרת וגומס היה זה שהוביל את קולומביה למונדיאל האחרון שלה לפני 13 שנים. אגב, אותו גומס לקח את נבחרת אקוואדור ב-2000 והוביל אותה שנתיים מאוחר יותר למונדיאל ביפן וקוריאה, שהיה הראשון בתולדותיה.
מיד עם כניסתו לתפקיד, החלו חילופי דורות נוספים בקולומביה. למעט 2-3 שחקנים מהדור הקודם, כל השאר עזבו ונכנס אחד הדורות היותר מוכשרים של 'מדינת הקפה', אם לא הכי מוכשר עד כה. אותו דור שחקנים זכה באליפות דרא"מ עד גיל 20 ב-2005, כשגברו על ארגנטינה של ליונל מסי.
בקולומביה שיחקו אז הוגו רודאייגה, רדאמל פאלקאו, פרדי גוארין, כריסטיאן סאפאטה וקאמילו סוניגה - אותם החבר'ה שהפכו היום לשחקנים מובילים בנבחרת הבוגרת ושאומה שלמה מצפה מהם להחזיר את קולומביה למונדיאל. התוצאות של גומס בינוניות עד כה במשחקי האימון, אבל אסור לשכוח שבחלקם הוא ניסה שחקנים מסויימים ודווקא במבחן הקשה ביותר - במדריד מול אלופת העולם ספרד - היתה קולומביה טובה יותר ושיחקה נהדר, למרות הפסד 1:0 בדקות הסיום.
הדור הטוב ביותר?
לא מעט השוואות מתבצעות בין הדור הנוכחי לזה של ואלדרמה. לדעת רבים ועוד לפני שהוכיח את עצמו, הדור הנוכחי הוא טוב יותר, בוודאי מוכשר יותר ומוכר הרבה יותר. למעט ואלדרמה ואספרייה, להם פשוט אין תחליף, הפוטנציאל הטמון בסגל הנוכחי גדול הרבה יותר מזה שהיה בשנות ה-90. לצורך השוואה, הנבחרת הגדולה בארה"ב 94', שהיתה לדעת רבים מועמדת לזכייה, היתה רובה מבוססת על שחקנים מקומיים - 17 מתוך סגל של 22 שחקנים הגיעו מהליגה הקולומביאנית.
כיום, מתוך 22 השחקנים שזומנו לקופה אמריקה, רק שלושה משחקים בקולומביה. 'הקפטרוס' שובצו בבית א' יחד עם המארחת ארגנטינה, בוליביה והנבחרת הצעירה של קוסטה ריקה - בית שקולומביה חייבת לדלג מעליו לרבע הגמר.
אז על מי כדאי לשים עין בטורניר?
דויד אוספינה - השוער בן ה-23 של ניס יהיה השוער הראשון ללא תחרות. לאחר שנתיים בקבוצת תחתית, מספר קבוצות בכירות יותר כבר עוקבות אחריו. ערך הופעת בכורה בליגה הקולומביאנית ובנבחרת כבר בגיל 17 ונחשב לשוער מוכשר מאוד, שיחסית לגילו הצעיר, ממעט לעשות טעויות.
כריסטיאן סאפאטה - בלמה בן ה-25 של אודינזה כבר נקשר לכמה קבוצות בכירות, ביניהן ארסנל, ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי. למרות גילו, הוא משחק כבר שש שנים אצל 'הזברות' ועזר להם לתפוס את המקום לצ'מפיונס בעונה הבאה. בלם חזק מאוד בעל משחק ראש טוב, אם כי טרם תפס מקום של קבע בהרכב הנבחרת.
חואן קאמילו סוניגה - המגן הימני בן ה-25 של נאפולי, הצטרף לפני כשלוש שנים לסיינה והותיר את חותמו כעבור עונה, מה שגרם לנאפוליטנים לרכוש אותו. מגן מהיר שנוטה לעזור המון להתקפה עם פריצות מהאגף בעזרת כידרורים ושליטה נפלאה בכדור. נושא ההגבהות שלו עדיין לוקה בחסר ועם חלוץ חוד כמו פאלקאו זה עלול להיות משמעותי.
פאבלו ארמרו - מגן שמאלי בן 24 שמשחק גם כן באודינזה, ולמעשה הוא תואם סוניגה רק בצד הנגדי. שחקן מאוד מהיר ובעל שליטה טובה בכדור, שמרבה לפרוץ באגף שלו ולתמוך בהתקפה כמעט בכל הזדמנות. לפני מספר חודשים דובר כי ישנה אפשרות שהוא יגיע לברצלונה בעונה הבאה.
פרדי גוארין - לדעת רבים, פורטו העונה היתה בעיקר פאלקאו, אבל לא הרבה שמו לב להתקדמות העצומה שעשה פרדי גוארין. השחקן שהגיע
לפני שלוש עונות מסנט אטיין, שם בקושי שיחק, תפס את המקום בהרכב הראשון לקראת סיום העונה הקודמת ומאז הוא קבוע שם.
גוארין החל את הקריירה כקשר אחורי אבל היום הוא מה שמכונה קשר 50/50, שתומך בהתקפה ומאיים על השער בבעיטות החזקות שלו ממרחק. הוא כבש העונה עשרה שערים, חמישה מהם בקמפיין הנהדר של פורטו בליגה האירופית ועשוי להיות אחד הברגים המרכזיים של קולומביה המחודשת.
רדאמל פאלקאו - אני לא חושב שצריך להציג את הכוכב הגדול של קולומביה לאחר העונה האדירה שעבר בפורטו, שם כבש 38 שערים ב-42 משחקים, 18 מהם בליגה האירופאית, כשהוא שובר את השיא של יורגן קלינסמן האגדי. נחשב כיום לאחד החלוצים הגדולים בעולם, הגדול ביותר ב'קפטרוס' מאז 'טינו' אספרייה ויהיה גם זה שצריך לסחוב על כתפיו את כל התקוות של אוהדי הנבחרת לאחר מספר שנים ללא חלוץ דומיננטי.
להתראות במונדיאל 2014
הציבור במדינה מאוד מתרגש לקראת הציפייה ל'קולומביה המתחדשת' ולכולם ברור שהפעם הם יעשו את זה. הראש אמנם בקופה אמריקה, אבל הלב כבר במוקדמות המונדיאל.
הגדיר זאת הכי טוב המאמן גומס, שאמר: "אם נזכה בקופה אמריקה וניכשל להגיע למונדיאל, יזכרו לי את הכישלון". והוא צודק. שלושה מונדיאלים ללא קולומביה זה יותר מדי עבור 'מדינת הקפה', הנושמת כדורגל. לא אגזים אם אומר שגם לאוהדים נייטרלים שגדלו על קולומביה הגדולה, חסרה הנבחרת הזו במונדיאל.
שני שחקנים ששווים איזכור ולא יהיו בקופה, אך בוודאי נשמע עליהם ברמת המועדונים ובנבחרת במהלך המוקדמות לגביע העולם, הם הקשרים ההתקפיים ג'יובאני מורנו (ראסינג קלוב, לא זומן עקב פציעה) וחאמס רודריגס (פורטו, נמצא עם הנבחרת הצעירה). השניים הם אולי השחקנים המוכשרים והטכניים ביותר שיש היום לקולומביה, למעט פאלקאו.
ללא ברזיל במוקדמות וכשדרא"מ נשארת עם אותו מספר עולות למונדיאל, גם גומס יודע שאין לו תירוצים - עליו להחזיר את 'הקפטרוס' למרכז הבמה.
סגל הנבחרת לקופה אמריקה
שוערים: דויד אוספינה (ניס), לואיס מרטינס (קאלדאס)
מגינים: מריו ז'פס (מילאן), כריסטיאן סאפאטה (אודינזה), לואיס פראה (אתלטיקו מדריד), אקיבאלדו מוסקרה (אמריקה), חואן סוניגה (נאפולי), פאבלו ארמרו (אודינזה), ז'וליאן אנצ'יקו (פאצ'וקה), חואן דויד ואלנסיה (ג'וניור בראנקייה).
קשרים: חואן קואדראדו (אודינזה), קרלוס סאנצ'ס (ואלנסיין), פרדי גוארין (פורטו), אלקין סוטו (מיינץ), אבל אגילאר (הרקולס), גוסטאבו בוליבאר (טולימה).
חלוצים: רדאמל פאלקאו (פורטו), טאופילו גוטיארס (ראסינג קלוב), ג'קסון מרטינס (חאגוארס), דאירו מורנו (טיחואנה), אדריאן ראמוס (הרטה ברלין), הוגו רודאייגה (וויגאן).
לפנייה לכתב/ת 
