בג"ץ שיחרר לשוק כ-60 אלף בתים במושבים

רשות מקרקעי ישראל תחל בהליך שיביא למהפכה ברבים מהיישובים החלקאיים בארץ, ושעשוי לשחרר לשוק 60 אלף בתים חדשים במושבים, זאת אחרי תקופת התארגנות שתימשך כשנתיים. כך עולה מהחלטה של בג"ץ שהתקבלה בסוף השבוע האחרון.

ההחלטה הגיעה לאחר סדרת עתירות שהגישו בשנים האחרונות פורום 15 הערים הגדולות בישראל, עמותת אדם טבע ודין והאגודה לצדק חלוקתי, נגד החלטות מספר 979 ו-1101 שהתקבלו מאז 2007 במועצת מקרקעי ישראל - הגוף המנהל את מינהל מקרקעי ישראל שבראשו עומד שר השיכון.

בתוך ההחלטה שקיבל הרכב של שבעה שופטים בראשות השופטת עדנה ארבל, חבויה "פצצת נדל"ן" מהמשמעותיות ביותר שהוטלו בשוק המושבים אי פעם. המשמעות שלה היא כי לראשונה יוכלו בעלי נחלות למכור בתים בשטח הנחלה בלי לעזוב אותה: כל בעל נחלה יוכל לבנות עליה שני בתים מעבר לבית המגורים המרכזי שלו, כמקובל כיום, אך מעתה יוכל בעל הנחלה למכור אותם. כיום, בעל נחלה יכול רק להוריש את שני הבתים ליורשיו או למכור את הנחלה כולה.

ההחלטה צפויה לגרום למסחר בהיקפים גדולים מאוד בשוק הבתים במושבים בשנים הבאות. טענת המושבים המרכזית בעניין זה היתה כי המצב הקיים מאלץ בעלי נחלות להפלות בין ילדיהם, במשפחות שבהן יותר משני ילדים.

העסקים ייעלמו מהנחלות

אם המושבניקים הם המרוויחים הגדולים מההחלטה, הרי שחברי הקיבוצים קיבלו בסוף השבוע מכה שלא ציפו לה. מצד אחד מעגן בג"ץ סופית את בעלות חברי הקיבוצים והמושבים על בתיהם. כדי לקבל בעלות כזו הם ישלמו 3.75% (תשלום דמי היוון) מערך הבית, כמו בעיר. אולם מאידך, המחיר שישלמו בקיבוצים ובמושבים כדי למכור את הבית יהיה 33% מערכו.

במקביל להחלטה כי אפשר יהיה למכור בתים בנחלות, המושבניקים ייאלצו לחסל ענף מכניס מאוד של מסחר בשטחי הנחלה. בתי קפה, גני אירועים, חנויות ועסקים אחרים ייעלמו ברובם בשנים הקרובות מחצרות המושבים ברחבי הארץ.

לפי דברי השופטים, האישור להקים עסקים שאינם חקלאיים על אדמת מדינה בנחלות המושבים הוא "לא סביר". בג"ץ הפך בכך למעשה החלטה שאפשרה עד כה בנייה לתעסוקה בשטח של עד 500 מ"ר בנחלה ושהצריכה תשלום דמי היוון של 91% משווי הקרקע. בג"ץ חסם את היכולת למכור או להשכיר שטחים לצורכי מסחר לא חקלאי על השטח הזה. כלומר, רק אם בעלי הנחלה עצמם יפעילו עסק הוא יהיה חוקי.

"חברי הקיבוצים לא יוכלו לעמוד בתשלום"

בפסק הדין מצטטים שופטי בג"ץ בעניין המסחר במושבים את טיעוני אדם טבע ודין: "גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור, ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם. החמרת גודש התנועה והתחבורה באזורים שאינם מיועדים לכך תגרום בתורה לפגיעה סביבתית". עוד מוסיפים השופטים כי הדבר עלול להביא להכשרת דרכים חדשות וחניונים בשטחים פתוחים, לשימוש מוגבר ברכב פרטי ולהחמרת מפגעי הזיהום.

בדיונים טענו נציגי המושבים והקיבוצים כי מדובר בהחלטות שקיפחו אותם. לדברי אותם נציגים, הפעולות שנבעו מהחלטה זו הביאו להתערבות יתר של המדינה בעניינם. בסוף השבוע הגיב היועמ"ש לתנועה הקיבוצית עו"ד מיקי דרורי כי רוב החברי הקיבוצים לא יוכלו לעמוד בדרישה לשלם את הסכום שנקבע כדי לממש זכותם על הבתים שלהם בעתיד.

עו"ד חגי שבתאי שייצג את המושבים בעתירה רואה בהחלטה כניצחון, ומסר כי "בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה שלפיה החלטות 979 ו-1101 הן חוקיות אף שהחלטות אלה הותקפו על ידי קשת רחבה של גורמים, בין היתר בטענה של מתן זכויות עודפות למגזר החקלאי מצד אחד ופגיעה באיכות סביבה". 

האגודה לצדק חלוקתי, שהיתה ממובילי העתירות, מסרה בתגובה: "החלטה 979 מאפשרת בנייה נרחבת במושבים ומקנה הטבות בלתי סבירות, שלמעשה מתמרצות את החקלאי לזנוח את החקלאות, לעסוק בנדל"ן ולגרוף רווחים במנותק מהמטרה החקלאית שלשמה נמסרה הקרקע".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר בתגובה כי החלטת בית המשפט הנה "תקדימית ומעידה על החשיבות שרואים השופטים בהגנה על המרחב הכפרי הפתוח מפני פרבור תעסוקתי, וכי יש לחזק את הגושים האורבניים שבהם מתגוררים למעלה מ-90% מתושבי המדינה".