הדפיסו ושמרו: האם הפרי הוא "ערלה"?
על-פי ההלכה, פירות בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו של עץ - אסורים באכילה. אם הגעתם לחנות ללא הכשר ואתם מתלבטים, פשוט שילפו את רשימת הפירות שאין חשש לגביהם
העובדה שפירות וירקות גדלים בטבע מעניקה להם חזות תמימה, אבל למעשה גם מאחורי גבם יש תיק עם מצוות וסייגים כמו: טבל, תרומות ומעשרות איסור חדש, נטע רבעי, וערלה. לכן, יש הקונים אותם רק בחנויות עם הכשר.
הבעיה באיסורים האלה היא שלרוב, אין האדם יכול לדעת ממראה עיניים אם הפרי כשר או לא. במקרה של תרומות ומעשרות הוא יכול לעשר בבית, אבל במקרים כמו ערלה, שזהו האיסור לאכול את פירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם - קשה לאדם מן היישוב לדעת אם הפרי מותר או אסור.
אבל כעת יש פיתרון. המחלקה להלכה יישומית של מכון פוע"ה הפיקה "כרטיס ערלה" שנועד לעזור לאנשים לדעת אילו פירות הם יכולים לקנות גם בחנויות ללא הכשר. לצורך הכנת הכרטיס פנה ראש המכון, הרב מנחם בורשטיין, לד"ר משה זקס, מיוזמי המחלקה לחקר החקלאות על-פי התורה, וביקש ממנו נתונים מדויקים על פירות שניתן לקנות בכל מקום מבחינה הלכתית, בהתאם לסיכוי שמדובר בפירות ערלה.
את התוצאה כתב הרב בורשטיין על כרטיס, שתואם את דעת שלושת הפוסקים המחמירים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קנייבסקי והרב מרדכי אליהו. הכרטיס הודפס לקראת כנס המצוות התלויות בארץ, לזכרו של הרב אליהו.
מתאים לכל הדעות
"אדם שגר באזור דתי, אין לו בעיה של ערלה. הוא ניגש לחנות הכשרה וקונה בה, אבל מה עושה אדם שגר בחדרה?", אומר הרב בורשטיין ומסביר: "בדיוק מכאן התחיל העניין של הכרטיס. אמא שלי גרה בחדרה, והיא שאלה אותי איך היא יכולה לדעת אם הפירות שהיא קונה בחנות ירקות בלי הכשר אינן ערלה. אם משפחה יוצאת לחופשה בצפון ועוצרת בחנות מקומית לקנות פירות' איך היא תדע?
"פעם זו לא הייתה בעיה כי העצים לא הניבו פירות בשלוש השנים הראשונות. אבל היום יש עצים שמניבים פרי לפני כן. נכנסו לשוק זנים נסיוניים, ובגלל זה למשל היו שנים שהיה אסור לקנות ענבים בלי גרעינים בכל מקום, או משמשים. כשהתחלתי לברר, היה לי חשוב ליצור כרטיס שיתאים לכולם, וישלב את דעת כל הרבנים, גם המחמירים. במקרה של הרב עובדיה יוסף, למשל, זה קל, כי לפי פסיקתו מספיק שאין בשוק 50% פירות ערלה ואפשר לקנות בכל מקום. כיום אין בשוק שום פרי שהוא 50% אחוז ערלה, אבל לא כולם נוהגים כך ורציתי ליצור כרטיס שיתאים לכולם".
אז מה מותר?
לדברי הרב בורשטיין, מאחר שעניין הנטיעות בארץ מוסדר על-ידי משרד החקלאות, ומותר לטעת רק זנים שחסרים
בארץ, אפשר לדעת בוודאות כמה אחוז פירות ערלה מאות סוג יש בשוק, והאם יש סיכוי שזה יגיע לחנויות. בכרטיס נרשמו כל הפירות העונתיים שאפשר לקנות כיום, משבועות ועד ראש השנה תשע"ב, בכל מקום ללא חשש ולפי כל החומרות ההלכתיות.
להלן רשימת הפירות שאין בהם, בעונה זו, חשש ערלה: אגס, אפרסק, גויאבה, גודגדן, דובדבן, חבוש, ליצ'י, לימון, משמש, מנגו, נקטרינה, ענבים (עם ובלי חרצנים), צבר, קיוי, שזיף, שסק, תאנה, תמר, תפוח.
לפנייה לכתב/ת 
