עוול בנקאי: הרשימה השחורה של הלקוחות נופחה
כ-156 אלף לקוחות שחשבונותיהם הוגבלו לפי חוק מתן צ'קים ללא כיסוי, נכנסו לרשימה השחורה למרות שלא עברו על חוק זה - אלא לא שילמו חובות ואגרות למדינה ב-5,000 שקל ומעלה. בבנק ישראל מודים: זהו עוול שמדביק 'אות קין' על מצחם
כ-156 אלף מלקוחות הבנקים המוגבלים, לפי חוק מתן צ'קים ללא כיסוי, נכנסו ל"רשימה השחורה" של בנק ישראל למרות שלא עברו על חוק זה. הם מהווים כ-75% מהמוגבלים שבמאגר הבנק המרכזי, הכולל כ-200 אלף שמות, לצד כ-46 אלף לקוחות שעברו על החוק ונכנסו למאגר כדין.
נתון זה מסרה היום (א') לוועדת חוקה חוק ומשפט סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, בדיון על הרחבת חוק המרכז לגביית קנסות שליד משרד המשפטים. על רוב המוגבלים שבמאגר הוטלה הסנקציה הזאת לפי חוק ההוצאה לפועל החדש, שהתקבל לפני כשנתיים, בגלל אי תשלום חובות, קנסות ואגרות, שהצטברו ל-5,000 שקל ומעלה.
שינוי התקנות הקפיץ את המספרים
אין כיסוי: זינוק של 75% בחשבונות המוגבלים
אליצפן רוזנברג
מספר הלקוחות שחשבונם הוגבל גדל בכ-70 אלף מתחילת שנת 2010, ל-181 אלף. מספר החשבונות המוגבלים נסק ל-346 אלף, תוספת של כ-150 אלף חשבונות מתחילת השנה החולפת. הסיבה לגידול החד: שינוי בתקנות הוצאה לפועל במהלך 2010
עם זאת הודתה פרץ, בתשובה לשאלת ynet, כי בנק ישראל לא פעל מאז לתקן את החוק כדי למחוק מהרשימה השחורה את 156 אלף מוגבלי הבנקים הללו. לטענתה, אפילו שינוי חוק מתן צ'קים ללא כיסוי הוא באחריות משרד המשפטים ולא בסמכות בנק ישראל.
בנק ישראל ביקש מוועדת החוקה להוסיף לחוק הקנסות המתוקן סעיף שיחסוך מהפיקוח על הבנקים לפחות את הטיפול המנהלי במוגבלים הללו, אשר מרעישים עולמות בגלל הסנקציה. פרץ הציעה שהחוק יעביר מידיהם לרשות ההוצאה לפועל את התפקיד של משלוח ההודעות לחייבים על כך שנהפכו ללקוחות מוגבלים בבנקים שלהם.
"חוסר מידתיות"
פרץ לא חסכה היום דברי ביקורת קשים "חוסר המידתיות" שבחוק שגורם לעוול אשר גורר סקציות בנקאיות קשות של אי מתן אשראי ומגבלות אחרות, אפילו לחייבים שפרעו את חובם. היא ציינה כי תוקף הסנקציות הוא לפחות 5 שנים שניתן להאריך עד 8 שנים, גם לאחר הסדרת החובות כמו למי שהפסיק מתן צ'קים ללא כיסוי.לדבריה, הכללתם האוטומטית ברשימה השחורה גורמת לרובם נזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים מעצם היותם מוגבלים אפילו זמן קצר. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), הוסיף, "הסנקציה לא צודקת בעליל ואנטי חברתית ולגבי החייבים משיגה תוצאה הפוכה. חייב שאמצעיו מוגבלים לא יוכל לקבל אשראי כדי לפרוע את חובותיו”.
ח"כ מקלב המחיש את טענתו בציטוט מכתבי חייבים שפנו לעזרתו בתפקידו הקבוע בכנסת של יו"ר הוועדה לפניות הציבור. נציגי משרד המשפטים הגיבו בטענה כי הפיכת החייבים ללקוחות מוגבלים בבנקים לא מוטלת עליהם במפתיע אלא לאחר התראות חוזרות. פרץ הציעה להחיל אותה על חייבים לפחות מ-50 אלף שקל במקום מ-5,000 שקל כיום.
חסם נוסף
ח"כ מקלב אמר ל-ynet כי יפעל בוועדת החוקה לקבוע חסם נוסף בתיקון חוק הקנסות לפיו המגבלה הבנקאית תהיה הסנקציה האחרונה בתור, אחרי הפעלת סנקציות אזרחיות שמופיעות בחוק כגון שלילת רישיון נהיגה או שלילת דרכון. "הפיכת החייבים ללקוחות מוגבלים יכולה להיות מוצדקת רק אם כלו כל הקיצין ומדובר בסרבני תשלום סדרתיים".הוא הסתמך על הנתון שמסר היום משרד המשפטים לפיו הגרעין הקשה של החייבים כולל לא יותר מ-26 אלף חייבים שחובותיהם הצטברו לכ-750 מיליון שקל כולל הפרשי הצמדה וריבית.
לפי החוק נגד מתן צ'קים ללא כיסוי בעל חשבון בנק נכנס למאגר המוגבלים אחרי מתן 10 צ'קים ללא כיסוי בסכום מצטבר גבוה פי כמה מעל רף הכניסה לרשימה השחורה של בנק ישראל אשר נקבע בחוק ההוצאה לפועל, בניגוד לדעת הבנק, שהוא כאמור 5,000 שקל.
לפנייה לכתב/ת 
(ארכיון)
צילום: index open
מומלצים
