הטורקים חששו שארדואן יהפוך לפוטין
אזרחים רבים בטורקיה שחששו מהגישה הכוחנית של ראש הממשלה וממחסור באיזונים ובלמים מנעו מארדואן את הרוב הגורף לשינוי חוקתי. המעבר לשיטה נשיאותית נראה רחוק מתמיד וייתכן שדווקא הסוגייה הכורדית תתפוס מקום מרכזי
שגשוג כלכלי, יציבות פוליטית, מעמד אזורי ובינלאומי עולה, הבטחה לרפורמות דמוקרטיות וכריזמה - כל אלה הקנו לרג'פ טאיפ ארדואן קדנציה שלישית כראש ממשלת טורקיה. מפלגת הצדק והפיתוח בראשותו זכתה אמש (יום א') ב-50% מהקולות, ושוב תוכל להרכיב ממשלה בכוחות עצמה וללא שותפים קואליציוניים. אך לא מעט מהטורקים שייחלו לכהונה נוספת של ארדואן חששו מפני התסריט שבו הוא זוכה לרוב פרלמנטרי שיאפשר לו לכונן חוקה כרצונו, ולא העניקו לו שני שלישים ממושבי הפרלמנט.
רוב כזה היה מאפשר לו לכונן חוקה חדשה מבלי להזדקק לקולות האופוזיציה או למשאל עם. שינוי החוקה היה סוגיה מרכזית במערכת הבחירות.
החוקה הנוכחית נכתבה ב-1982 על ידי נציגי השלטון הצבאי, והדעה הרווחת בטורקיה היא שהחוקה אינה רלבנטית עוד וצריכה להיכתב מחדש על ידי מנהיגות אזרחית. מספר תיקונים לחוקה שהציעה ממשלת ארדואן ב-2010 כבר אושרו ברוב גורף במשאל עם.
ארדואן ניסה להבטיח את הרוב המיוחס בפרלמנט על ידי דחיקתה של מפלגת הפעולה הלאומית, מפלגת ימין חילונית, אל מתחת לאחוז החסימה (10%). ניסיון זה לא צלח, והמפלגה כמעט ששמרה על כוחה. במקביל, רשמה מפלגת האופוזיציה הראשית, מפלגת העם הרפובליקנית שאותה ייסד אתאטורק, עלייה קלה בכוחה, וזכתה ב-26% מהקולות. זאת, תחת מנהיגותו החדשה של כמאל קיליצ'דראולו, שהצליח לשקם במעט את תדמיתה הרעועה, ועל חשבון מפלגות קטנות יותר שלא עברו את אחוז החסימה. אל הפרלמנט נכנסו גם כ-35 נציגים כורדיים שנבחרו כמועמדים עצמאיים.
רבים חששו מהתחזקות מפלגת השלטון. מחסור באיזונים ובבלמים במערכת הפוליטית, גישה כוחנית כלפי יריבים פוליטיים, ופגיעה בחופש העיתונות העלו חשש שיש סכנה במתן כוח רב מידי למפלגתו של ארדואן. אם בעבר הציגו רבים ממתנגדי ארדואן את ראש הממשלה שלהם כפונדמנטליסט איסלאמי בעל אג'נדה דתית נסתרת, הרי שכעת רווחות יותר ההשוואות לראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין ולמודל הרוסי. כעת, אם בכל זאת ירצה ארדואן לכונן חוקה חדשה, יהיה עליו לעשות כן בשיתוף פעולה עם אחת או יותר מהמפלגות האחרות.
בכהונתו הראשונה דווקא הצליח ארדואן לעבוד בשיתוף פעולה מסוים עם יריביו לשם קידום הפרויקט הלאומי של ההצטרפות לאיחוד האירופי. כיום הדבר יהיה קשה הרבה יותר לאור הקיטוב הגובר במערכת הפוליטית הטורקית, וחילוקי הדעות הרעיוניים והאישיים בין המפלגות ובין מנהיגיהן. ספק רב אם שינוי החוקה ייצא אל הפועל בהיקף בו תוכנן.
ארדואן הציב יעדים לאומיים לעבר שנת המאה לרפובליקה - 2023 (AFP)
רעיון המעבר לשיטה נשיאותית, שאמור היה לשרת בעיקר את ארדואן, נראה היום רחוק מתמיד. אולי יהיה זה דווקא ניסיון רציני לפתור את הסוגיה הכורדית שיעמוד במרכז הכהונה הקרובה.
בהקשר הישראלי, ארדואן צפוי להוסיף ולדרוש התנצלות ופיצוי מישראל על אירועי המשט (דרישות שלגביהן קיים קונצנזוס בטורקיה), למתוח ביקורת על ירושלים על היעדר תהליך מדיני ועל יחסה לפלסטינים, ולהציע שירותי תיווך בין ישראל לבין שכנותיה.
גם ללא רוב מיוחס יזכו ארדואן ומפלגתו לחופש פעולה כמעט מלא בפרלמנט. במהלך קמפיין הבחירות הציב ארדואן יעדים לאומיים שאפתניים לא רק לארבע השנים הקרובות, אלא מעבר לכך – לשנת המאה של הרפובליקה הטורקית שתצוין ב-2023. ארדואן רואה עצמו כמי שמצעיד את תורכיה לעידן חדש של שגשוג כלכלי ושל מרכזיות בזירה הבינלאומית. תוצאות הבחירות מראות שיש לו מנדט רחב לכך, ולא רק מהמגזרים הדתיים והמסורתיים. רוב רובן של שכבות הציבור הביעו את תמיכתן בו. המערכה השלישית של ארדואן יוצאת לדרך.
ד"ר נמרוד גורן, מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, הוא המייסד של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית.
לפנייה לכתב/ת 
