זינוק במספר עולים בני 12 שהופנו לשירות מבחן

נגע האלימות מתפשט וגיל העבריינים הולך ויורד: 18,524 בני נוער, בני 12-18, הופנו בשנה שעברה לשירות מבחן הנוער, בגין ביצוע עבירה. מדובר בירידה קלה משנת 2009, אז הופנו לשירות המבחן 20,114 נערים. מנגד, אשתקד הוכפל כמעט מספרם של העולים בני ה-12 שהופנו לשירות המבחן - לעומת שנת 2009. כך עולה מנתונים שפרסם הבוקר (יום ב') משרד הרווחה.

זו הפעם הראשונה מאז שנת 2000 שמספר בני הנוער שהופנו לשירות המבחן הוא מתחת ל-20 אלף.

 עם זאת, המספרים הללו מבטאים בפועל רק ירידה בפשיעת בני נוער המדווחת למשטרה, שמפנה כל נער החשוד בביצוע עבירה אל שירות המבחן לנוער.

גם במספר הנערים העולים החדשים, שהופנו לשירות המבחן נרשמה ירידה אשתקד. בשנה שעברה הופנו 2,682 בני נוער ממשפחות שעלו לישראל לשירות המבחן, לעומת 3,128 בשנת 2009. מתוך העולים שהופנו, 1,651 הם בני נוער יוצאי חבר העמים, ו-402 עלו מאתיופיה.

יותר בני 12 מבצעים עבירות

למרות הירידה הכללית במספרים, ניכרת מגמת עלייה במספר העולים בני ה-12 המופנים לשירות: בשנת 2009 מספר בני ה-12 העולים עמד על 52, ואילו בשנת 2010 מספרם זינק ל-102. בחלוקה לסוגי עבירות מתברר שכ-40% מתוך בני הנוער העולה הופנו לשירות בגין עבירות אלימות.

במשרד הרווחה אומרים שייעודו העיקרי של שירות המבחן לנוער הוא לטפל,

 לשקם ולסייע לבני נוער, בגילאי 12-18, המופנים לטיפולו כחשודים בעבירות, ולשלבם בכל התוכניות לנוער המופעלות על ידי המשרד ברשויות המקומיות. בנוסף מעביר השירות חוות דעת למשטרה ולבתי המשפט של קציני המבחן לנוער - עובדים סוציאליים שהוכשרו לעבוד עימם והוסמכו על ידי שר הרווחה.

שירות המבחן לנוער אמנם מפעיל שתי תוכניות ייעודיות לסיוע לבני נוער עולים, המופנים אליו בחשד לעבירות - אבל ד"ר אלי זרחין, מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים אומר כי מדובר במענה בהיקף קטן יחסית למאות בני נוער. "שירות המבחן הוא גוף חשוב, שעושה עבודה חשובה, אבל הוא לא גוף מטפל. מעבר לכך חסרים לו קציני מבחן רבים ולכן זמן הטיפול מתארך מאוד. יש חוסר גדול גם בקציני מבחן שדוברים רוסית או אמהרית, ולכן שיתוף הפעולה הקריטי עם ההורים נפגע מאוד".

ד"ר זרחין הוסיף כי בתוכניות "סיכויים" ו-"משפחה תומכת" יש "בעיה ביחס של קהילת העולים מחבר העמים למשרד הרווחה, בגלל דעות קדומות וחוסר אמון. לכן כמות בני הנוער העולים, שפונים ביוזמתם לשירותי הרווחה קטנה יחסית לשיעורם באוכלוסייה. יש אמנם במשרד הרווחה ניסיון לבנות קשרים עם הקהילה, אבל לא נעשה מספיק בתחום הזה".

מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, מתח ביקורת על תפקוד המדינה: "מצער להיווכח שחלקם של בני נוער עולה בעבריינות נוער עדיין גדול, בהשוואה לחלקם באוכלוסייה ושגיל ההפנייה לשירות הולך ויורד.

 זה מצער, אך לא מפתיע. לפי נתוני המועצה יש קשר ישיר בין מצב משפחתי, מצב כלכלי ומצב חינוכי לבין הסיכוי שלנער או לנערה ייפתח תיק פלילי".

לטענת ד"ר קדמן, "זהו קודם כל כתב אשמה חמור לחברה הקולטת, שאוהבת עלייה, אולי, אבל פחות מזה עולים וילדי עולים. במקום לצקצק בשפתיים ולהכתים את כלל העולים הגיע הזמן שנשקיע יותר בעולים, בסביבתם ובמצבם הכלכלי והחברתי. רק כך נצליח להוריד את מעורבותם בעבריינות".