הביריונים של אסד

ניסיונו הנואש של בשאר אסד להפנות את זעם הסורים לישראל בימי ה"נכבה" וה"נכסה" נועד לכישלון מראש. נסיונות המשטר לנצל את ימי הזיכרון הפלסטיניים עוררו באתרי האופוזיציה ובפייסבוק שדים רדומים. אסד האב הוזכר כמי שאחראי לשני הכישלונות ובמיוחד ב-1967, כשהיה מפקד הצבא ואיבד את כל חיל האוויר ואת הגולן ביום אחד. תבוסה זו הולידה תיאורית קונספירציה המבוססות על הטענה כי משטר המיעוט העלאווי משתף פעולה עם "האויב הציוני".

לטענת האופוזיציה הסורית, קיים הסכם סודי בין משטר אסד וישראל (או: "בין העלאווים ליהודים" לפי גרסת האחים המוסלמים). לפי הסכם זה, סוריה תשלוט בלבנון וישראל בגולן לכאורה. באתרי האופוזיציה מתוארת צעדת הפלסטינים לגבול ישראל באופן שונה לחלוטין מהנאמר בחדשות בישראל ובסוריה: בשאר אסד אינו אחראי לשליחת הפלסטינים לגבול, משום שחייליו עסוקים בדיכוי המהומות, אין ביכולתם לשמור על הגבולות והפלסטינים מנצלים זאת על מנת לנסות להסתנן לישראל.

יושב על הר געש. אסד באתרי האופוזיציה

ניסיון המשטר להציג את בשאר אסד כאביר הנרתם לעניין הפלסטיני לא רק שאינו משכנע, אלא אף מעורר זעם בחוגי האופוזיציה. בתקופה זו, בחרו אתרי ההתנגדות למשטר להזכיר את הטבח שביצע הצבא הסורי בלבנון בשיתוף עם הפלנגות במחנה הפליטים הפלסטיני תל אל-זעתר בפאתי ביירות, בשנת 1976. הטבח, בו נרצחו כ-2,000 פלסטינים, עורר מחאה רבה בקרב הסונים בסוריה, שהלכה וגברה לקראת שנות השמונים. שיא המחאה בטבח שביצע משטר אסד האב במוקד מרד "האחים המוסלמים" בעיר חמאת ב-1982, בו נהרגו עשרות אלפים. טבח זה הוא האירוע המרכזי בתודעת הציבור הסורי כיום ומהווה תזכורת לאכזריות משטר אסד.

הביקורת הגואה על סוריה מאפיינת את העולם הסוני. בסוריה נשמעת ביקורת הולכת וגואה על הברית של משטר אסד עם השיעים. בין כינויי הגנאי, קוראים המפגינים לבשאר "הכלבלב של איראן" ו"הקצב הנוציירי". הכינוי "נוציירי" הוא שם נרדף לעלאווים - כינוי גנאי המדגיש כי מדובר בכת שיעית כופרת שהשתלטה על מדינה בעלת רוב סוני. במהומות בדיר א-זור שרפו מפגינים את תמונתו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, בעקבות תמיכתו הפומבית במשטר הסורי. שריפת התמונות ארעה במה שכינו המפגינים "יום חמאת", לזכר היום בו נטבחו בני האופוזיציה הסונית בעיר בעת שאיראן השיעית נותרה אדישה.  

סופרים את המתים (מלמעלה למטה): בתוניסיה, מצרים, לוב, תימן ובסוריה

המיליציות של אסד

שריפת התמונות, שכללה הבערת דגלי חיזבאללה, איראן, רוסיה וסין, מלמדת כי הציבור בסוריה מודע היטב לתמיכה החיצונית לה זוכה בשאר אסד. לאחרונה העלתה האופוזיציה, ובעיקר תנועת האחים המוסלמים הסונית, האשמות נגד חיזבאללה, לפיהן אנשיו מסייעים לדכא את המהומות. גם אם ההאשמות כוזבות, כפי שמתעקש הארגון השיעי, הן מוכיחות כי המאבק בסוריה לובש גוון דתי: מאבק של הסונים נגד השיעים.

המשטר הסורי משתמש בדיכוי המהומות במשת"פים מקרב הכפרים, ה"שִבּיחָה" (شبّيحة מילה שמשמעותה בריונים רחבי כתפיים ומקבילה ל"בָּלטַג'יָה" بَلطجيََّة בריוני המשטר הישן במצרים). האופוזיציה מייחסת גם תופעה זו להשפעה האיראנית. 

צפו: ביריוני ה"שִבּיחָה" בפעולה 

אתרי האופוזיציה מדווחים השבוע על הפצצת המפגינים במטוסים ובמסוקים, מידע המלמד על הסלמה מסוכנת. השימוש בדיביזיות חמושות, בטנקים ולאחרונה בכוחות אוויר כנגד האזרחים, מוכיח עד כמה מאוים משטר הבעת' ועד כמה קרוב משטר זה לביצוע פשע דוגמת חמאת 1982. כדי שהמהפכה בסוריה תצליח, עליה להביא לעריקה המונית של חיילים מהצבא. עריקה שכזו יכולה להתבסס על רגשות הקיפוח המצטברים של החיילים הסונים כלפי מפקדיהם העלאווים, שזכו לקידום בשל השתייכותם לעדה השלטת.

הקהילייה הבינלאומית אינה מתערבת צבאית בנעשה בשל החשש מתגובת הצי הרוסי בטרטוס ומהתלקחות כלל אזורית. במצב זה, לא מן הנמנע כי מדינות סוניות (בעיקר סעודיה, טורקיה ומצרים) יתערבו על ידי הצטרפות לסנקציות של מועצת הביטחון נגד בשאר אסד. מדיווחי האופוזיציה עולה כי בין ה"שביחה" יש שיעים מעיראק ולבנון. אם נכונות הידיעות, סוריה עלולה להפוך לזירת מלחמה בין סונים לשיעים מכל העולם המוסלמי.

ד"ר ירון פרידמן, בוגר אוניברסיטת סורבון ומרצה בטכניון ובמכללת הגליל, מתמחה בתחום השיעה וכתות באיסלאם וחיבר את הספר "העלאווים - היסטוריה, דת וזהות", בהוצאת בריל-ליידן (2010, באנגלית).