בוצ'לי: נצחון הטנור על הרוח

זה היה מאבק מפואר, לא שווה כוחות, אבל מרהיב בעצמתו. באופרה כמו באופרה הכל הרי חייב להיות גדול מהחיים וגם אמש (א'), למרגלות המצדה בקונצרט של הטנור אנדריאה בוצ'לי, למען הנגב והגליל, האמרה הזו לא אכזבה. במדבר הפתוח, תחת שמיים זרועי כוכבים, הרוחות סערו. הן נשפו ברמקולים אדירי הממדים שנתלו על עגורני ענק ונִדְנדו אותם בפראות כסימן לבאות. מנגד, מתעקשת שלא להיכנע לתכתיבי הטבע, עמדה רוחם המרוממת של המנצח מרצ'לו רוטה, נגני התזמורת הסימפונית הישראלית וזמרי מקהלת האופרה הישראלית, אשר פתחו את הערב בשירת התקווה, משל מדובר היה באירוע לאומי. בשלב הזה של הערב, אם להיתלות במילות ההמנון, עוד לא אבדה תקוותנו.

למדבר רצונות משלו. אחרי חודשים שאדמתו יושרה, ההר המפאר אותו נכבש ושובץ במיני פסבדו-כוכבים זערוריים, עשרות אלפי בני אדם הפריעו את שלוותו וצלילים לא מוכרים לשקט האינסופי ששורר בו בדרך כלל מילאו את החלל, הוכיח המדבר  שגם אם אינו מחזיק באופן זמני במפתחות, הוא בעל הבית.  

הבמה. חיוך מאוזן פרעונית אחת לשנייה (צילומים: בן קלמר)

גם למקהלת העבדים העבריים בבבל ולשירת הערגה הנפלא שלה לציון ולירושלים מתוך המערכה השלישית של "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי, לא עזר דבר. הרוח נשפה בחוזקה אל המיקרופונים הפתוחים ומשם אל הרמקולים התלויים, כמו ילד שמתעקש להפריע. כשהכינור השני יצא למרדף אחרי התווים שהתפזרו, נדמה היה לרגע שתוצאות הקרב ברורות, אבל לדרבי הזה, מסתבר, חוקים משלו.

גם הרוח, כך מתברר, נוהגת כוותיקי הלוחמים למדוד את כוחו של היריב לפני היציאה לקרב. כשהטנור אנדריאה בוצ'לי עלה לבמה, לקול מחיאות כפיים סוערות מהטריבונות, הרוח שככה קלות, אבל רק כדי לאזור כוחות. תוך הפראזות הראשונות של "היא הייתה לצדי", האריה של המצביא הרומי, פוליונה, אהובה של נורמה מתוך האופרה מאת בליני בשם זה, ברור היה שהמלחמה ברוך נמשכת. בוצ'לי פיזר חיוכים והחזיר מלחמה שערה, עם הלהיט הכי הולם למעמד - "La Donna E Mobile" מתוך "ריגולטו" של ורדי, שמשמעותו "האישה הפכפכה כמו הרוח". בסוף הקרב, הרוח נכנעה והקהל יצא מגדרו. בוצ'לי, יצא את הבמה.  

אנדריאה בוצ'לי ופאולה סנגינטי. לקח זמן לסנכרן בין הקולות

את מקומו תפסה זמרת הסופרן האיטלקייה פאולה סנגינטי, שמופיעה עם בוצ'לי מזה שנים. בקול רך אבל עוצמתי, היא שרה לפלא את "אבא'לה יקר שלי" מתוך" ג'אני סקיקי" של פוצ'יני ומאוחר יותר גם את "חייתי למען האמנות, חייתי למען האהבה", האריה שוברת הלב של "טוסקה". כשבוצ'לי חזר לבמה לבצע את האריה של טורידו מתוך "קוולריה רוסטיקנה" ואת האריה של מנריקו מתוך "הטרובדור" של ורדי, הרוח שוב גברה ומילות האריה "הלהבות מסעירות את דמי", קיבלו משמעות חדשה. המאבק, על הבמה הסתנכרן עם הדרמה הקיימת ממילא באופרה. התוצאה היתה מרגשת ומסעירה. בוצ'לי היה אמש גיבור באופרה של עצמו וזה היה מרתק ומעורר השתאות.

דווקא מהדואטים של סנגינטי ובוצ'לי קשה היה להתלהב. תנאי השטח לא ממש איפשרו לאנשי הסאונד לסנכרן כהלכה בין הקולות של השניים. רק לקראת סופו של הלהיט האופראי "לחיים" מתוך "לה טרוויאטה" של ורדי, שסגר את חלקו הראשון של הערב, השתרגו הקולות הנהדרים של הטנור, הסופרן וזמרי המקהלה אלו באלו ושלחו את הקהל מרוצה לעשות "לחיים" קצר משלו בבר.

מוריד את הכפפות

החלק השני של הערב, שהוקדש ל"מוזיקה קלה" ובלתי מעונבת, נפתח בנעימה מאת נינו רוטה שנכתבה לסרטו של פליני, "8 וחצי", והמשיך בביצוע מלא קסם של בוצ'לי לשיר "אני רוצה לחיות כך" מאת המלחין המילנזי, ג'ובאני ד'אנצי. הפסקת האש הזמנית בין הרוח לבין כל הנוגעים בקונצרט, אפשרה לבוצ'לי להוריד את הכפפות וניכר כי הוא נהנה במיוחד מביצוע השיר "Vieni sul mar". גם הביצוע שלו ל"חייל מאוהב" מאת אנריקו קניו איפשר לקהל להתענג ולהתרפק על קולו בלי הפרעות מיותרות.

בוצ'לי עם אחינועם ניני. זכתה להנפה ידידותית ונשיקה

זה בדיוק היה השלב שהתאים לעבור לנפולי והשיר הנפוליטני הנבחר לרפרטואר הערב היה, כמתבקש, שיר אהבה למאמה האיטלקייה מאת צז'ארה אנדראה ביקסיו. ברגע הזה נדמה היה שגם הירח מחייך לו מלמעלה. בפעם הראשונה מאז תחילתו של הערב, פנה בוצ'לי לקהל והציג את אחינועם ניני. "זה כבוד גדול לארח איתי על הבמה חברה קרובה וזמרת גדולה", אמר בוצ'לי. הם שרו ביחד את "סנטה לוצ'יה", מתוך האלבום של ניני המוקדש לשירים נפוליטנים. באופן מפתיע ניכר בזמרת שהיא מתרגשת וגם בזה היה מן הקסם. התזמורת ניגנה את "זיכרונות" של נינו רוטה והירח שוב חייך. אפילו פני הפסל הענק של פרעה, זכר ליציאת מצרים ולאופרה "אאידה" שזה מכבר נסתיימה, נראו מחייכים מאוזן פרעונית לאוזן פרעונית.

אחרי הסערה וקצת לפני סיום, נראה שהאווירה מתחממת. חימום המנועים נמשך עם "O Sole Mio" ומייד אחריו עם השיר הנפוליטני המשעשע "Funiculi Funicula" שמוכר בין היתר בזכות הביצוע של שלושת הטנורים.

ההדרן. כולם הרגישו בבית 

את המופע בחרו משום מה לנעול עם הזמרת מירה עוואד, שעלתה לבמה זוהרת ויפה אך

ניכר שהמעמד גדול עליה בכמה מספרים. כדי לחלוק במה עם אחד מגדולי הטנורים בעולם, צריך יותר מחוזה הקלטות בסוני. עוואד הצליחה איכשהו לשרוד את "The Prayer" אבל להיכנס לנעליים גדולות כמו אלה של סלין דיון והת'ר הדלי, שביצעו עם בוצ'לי את הדואט הזה בעבר, זו משימה לא פשוטה.

את הערב נעלו ארבעה הדרנים, ביניהם שילוב כוחות נפלא בין בוצ'לי, אחינועם ניני, גילי דור עם הגיטרה ומקהלת האופרה, לשיר הנושא מתוך הסרט "החיים יפים" של רוברטו בניני. בשיר הזה, כך נראה, כולם הרגישו בבית. ניני שרה בעברית ובאנגלית ובוצ'לי הצטרף בגרסה האיטלקית. בסוף השיר ניני זכתה להנפה ידידותית של הטנור ולנשיקה. זה השלב שבו קשה היה לעצור מלזמזם את המילים: "שכח מהצרות כי החיים יפים". בסוף הערב הזה, אחרי הסערות, אחרי ניצחון הרוח, החיים בהחלט נראים לא רע.