השופט אדמונד לוי: "דיכובסקי גבר-גבר"

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

במהלך הדיון התבטא שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, ואמר כי הוא באופן אישי תומך במינוי אישה לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים. בהתבטאות חריגה, ותוך שהוא רומז לפרישתו הקרובה לגמלאות, הוסיף לוי: "לי מותר להביע דעה, כי עוד מעט לא אצטרך לדון בתיקים האלה. הייתי שמח שנשים תתמודדנה ואפילו תנהלנה את בתי הדין הרבניים".

עם זאת, הציע בית המשפט למשוך את העתירה, מאחר שלתפקיד מנכ"ל בתי הדין מונה הרב שלמה דיכובסקי, שלדברי לוי הוא "דמות לא שנויה במחלוקת, גם לדעת הליברלים". השופט הוסיף כי מדובר ב"גבר גבר", כהגדרת בתו, והמליץ לעותרים לשמור את טענותיהן עד לאחרי פרישת המנכ"ל בשנת 2014, ולהעלותן שוב בפני בית המשפט לקראת בחירת מחליפו.

"הליך לא שוויוני"

לאחר התייעצות, הודיעה באת כוח העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, כי היא אינה מושכת את העתירה. לטענתה, שר המשפטים השתמט מחובתו לאיתור אקטיבי של מועמדות לניהול בתי הדין, ובתשובתו לבית המשפט לא התמודד עניינית עם העתירה - אלא בעיקר נתלה בכך שהמנכ"ל שנבחר מקובל על רוב הציבור. השופטים אדמונד לוי, חנן מלצר ויורם דנציגר הודיעו כי יתנו את החלטתם במועד מאוחר יותר.

עו"ד עטרה קניגסברג, מנכ"ל "מרכז רקמן" והאישה היחידה שהגישה מועמדות לניהול בתי הדין הרבניים, אמרה לאחר הדיון: "הגשתי את מועמדותי כמי שמכירה היטב את מערכת בתי הדין הרבניים, ומנהלת זה שנים רבות את המרכז שפועל לקידום זכויות נשים בתחום דיני המשפחה. יש לקוות כי אנו עומדים לקראת מפנה בשיטה המפלה כיום נשים בבתי הדין הרבניים".

העותרים ביקשו לקיים את הליך הבחירה מחדש, משום שלטענתם הוא היה לא שוויוני בכך שהפלה לרעה את ציבור הנשים, ולא אפשר להן להתמודד לתפקיד. הם דרשו כי השר ידאג לנציגות נשית משמעותית בוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד, ויעודד הגשת מועמדוּת של נשים לניהול בתי הדין.

באת-כוח העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, הצביעה בעתירה על סעיף 13 לחוק הדיינים כאחד משורשי הבעיה, משום שהוא קובע כי לאחראי על סדרי המינהל בבתי הדין הרבניים, ניתן למנות רק דיין או מי שכשיר להיות רב עיר. "היות שרק גבר יהודי כשיר להתמנות כדיין או כרב עיר", טענה שפירא-רוזנברג, "הרי שכל אדם שאיננו עונה לקריטריונים אלה, לרבות אישה, אינו יכול להתמנות כמנכ"ל".

סעיף שנוי במחלוקת

בתשובת המדינה טען עו"ד ענר הלמן, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות, כי למנכ"ל הנבחר, הרב שלמה דיכובסקי, כישורים מיוחדים המקנים לו עדיפות על כל מועמד אחר – גבר או אישה – ובחירתו מייתרת את הצורך להכריע בשאלה העקרונית של הפרשנות לסעיף המדובר, והופכת אותה לתיאורטית.

שר המשפטים נאמן, מציין באמצעות עו"ד הלמן, כי הוועדה המייעצת שהקים הייתה וולונטרית ולא מחויבת החוק, ולכן לא היה עליו להקפיד שיהיה בה ייצוג נשי, אך אף על פי כן הוא עשה זאת. עוד כתב בתשובתו, כי בהודעת הקריאה שפרסם משרדו להגשת מועמדות, לא נכתב כי המשרה מיועד לגברים בלבד, ואישה אחת

אף הגישה את מועמדותה לתפקיד. לדבריו, רק אם זו הייתה בין המומלצות הסופיות –היה צורך לדון בפרשנות לסעיף השנוי במחלוקת בחוק הדיינים.

עוד נכתב בתשובת המדינה, כי עתירת ארגוני הנשים הוגשה רק חמישה חודשים לאחר שדיכובסקי נבחר לתפקיד המנכ"ל הזמני (לאחר מכן הפך מינויו לקבוע) ו"דינה להידחות על הסף גם בשם השיהוי הכבד ביותר שבו היא לוקה".

העותרים, מצידם, הגיבו וטענו כי בטופס אותו נדרשו המועמדים למלא, הם נדרשו לצרף תעודות בדבר כשירותם לדיינות או למשרת רב עיר, כאשר אך מובן הוא כי רק גברים יוכלו לעמוד בדרישה זו, וטענו כי השר נאמן עושה מהסוגיה "חוכא ואיטלולא".