המלצה: מבקר המדינה יבדוק את תאגידי המים

בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת הוחלט היום (שני) כי תאגידי המים העירוניים יועמדו לביקורת מבקר המדינה. מדובר בצעד חריג ונדיר, שכן המבקר לא מבקר בדרך כלל גופים בע"מ. ההחלטה כפופה לאישור מליאת הכנסת.

ההצעה נידונה בעקבות פניות של יו"ר וועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה), לאור ההעלאה הקבועה והחדה במחירי המים לצרכן, התחקיר בכלבוטק, ולאור ההצעה להחזיר את תאגידי המים לאחריות הרשויות המקומיות.

נציג מבקר המדינה, שמואל גולן, אמר כי מזה כשנתיים מבקש מבקר המדינה לבדוק את פעילותם של התאגידים, ואילו השר לתשתיות לאומיות עוזי לנדאו האשים את משרדי האוצר והמשפטים כי "הם האחראים לכך שאני כשר אחראי על משק המים - אבל חסר סמכויות לחלוטין". גם לנדאו תמך בהעמדתם של התאגידים לביקורת המבקר ובצמצום מספרם, אך הסתייג ממה שכינה "השתלחות מכלילה נגד התאגידים שבהם המון אנשים שעושים את מלאכתם היטב, ואם יש חריגים מבקר המדינה צריך לטפל בהם".

לדברי השר, יש אזורים בארץ שתאגידים לא מתאימים להם, וכי העלייה החדה האחרונה במחירי המים היא פיצוי על שנים רבות שהמחירים לא עודכנו. לנדאו הוסיף כי המחיר בישראל הוא ממוצע בעולם, והוא ודאי לא-מובן-מאליו אחרי שש שנות בצורת. לעומתו ציין ח"כ דב חנין (חד"ש) כי השירות שהתאגידים נותנים לצרכן, מלמד שהגישה שבשמה הם הוקמו והופרטו הייתה שגיאה.

ח"כ חסון אמר בדיון כי הגיעו אליו ואל חברי הכנסת תלונות רבות של אזרחים בעניין, והדגיש כי תחקיר כלבוטק בנושא חשף מיצג מטריד בחישוב צריכת המים ובשירות לציבור. חסון הוסיף כי העלאת מחירי המים לאחרונה, ביותר מ-35%, היא פרי הקמתם של תאגידי מים רבים מדי, במקום להקים מספר תאגידים אזוריים.

"חייבים רפורמה בתאגידי המים", אמר, והוסיף: "חובה על התאגידים להתקין שסתום אל-חוזר בצינורות, גם כדי לשמור על איכות המים, ועל רשות המים להוציא זאת כהנחיה מחייבת".

יש עוינות בין רשות המים והתאגידים, לבין הציבור

בדיון השתתפו ראשי רשויות וצרכנים מחיפה ומודיעין, שהתעמתו עם מנהלי תאגידים ורשות המים. התושבים סיפרו על חיובי מים מוגזמים, על חיוב של צריכה ציבורית לבתים פרטיים, טענות על נזילות למרות שהוכח כי לא היו כאלו, וסירוב של התאגידים להחזיר את מלוא הסכום שנגבה בטעות.

ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס סיפר ל-ynet: "הדיון בוועדה סימל את העוינות בין רשות המים והתאגידים לבין הציבור. מבחינת שירות לאזרח הם נכשלים בגדול - האזרחים מקבלים מים במחיר כפול ובשירות גרוע. הקמת התאגידים לא רק שלא הביאה להפחתת מחיר המים, אלא לעליית מחירי המים, והביאה לנתק טוטלי בין התושבים, העירייה והתאגידים. כל אלה יחד מייצרים תרעומת גדולה של המציבור נגד התאגידים. הם הפכו כלי למינוי של בעלי תפקידים. אם פעם 5 אנשים טיפלו במשק המים, היום נוספו 20 ג'ובים. גם הגבייה על צריכה משותפת זה פוילשטיק של התאגידים. לא הגיוני שגוף שנמצא במוקד החברה בישראל היום, לא יהיה נתון לביקורת המדינה".

מנהל רשות המים עודד פיקסלר הדגיש בדיון כי גם ברשות תומכים בביקורת על התאגידים ובצמצום מספרם. לטענתו, מחירי המים ירדו לפחות ב 15% אם יופחת מספר התאגידים, ואילו הממונה על התאגידים ברשות המים, ישראל עינב, ציין כי דווקא ראשי הרשויות הם אלו שלחצו להקמת תאגידים כה רבים.

תאגידי המים האשימו את הרשויות המקומיות באי השקעה מתמשכת בתשתיות. חנוך מילוא, מנכ"ל תאגיד המים מית"ב בפתח תקווה והאזור, אמר: "אנחנו משקיעים היום בתשתיות פי ארבעה מהרשויות שקדמו לנו, והמחדלים שהיו בתאגידים היו קיימים גם ברשויות כחיובים כפולים בארנונה". 

ארגונים ירוקים הביעו תמיכה בתאגידים - יובל ארבל, איש ארגון "ידידי כדור הארץ" טען כי אסור להחזיר את תאגידי המים לאחריות הרשויות המקומיות, כיון שלדבריו, ראש הערים לא מתכננים לטווח הרחוק בגלל פוליטיקה.