רגע לפני האסון: מי יפקח על קידוחי הגז?
במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית"
קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.
כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.
בדיון שהתקיים הבוקר בנושא, אמר ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, כי "אנחנו יודעים היום הרבה יותר מאשר ידענו לפני ארבעה חודשים, אבל אנחנו במפורש לא ברמה של ידיעה על פרטי קידוח, מספר הקידוחים והסכנות שנובעות מהם ומהתהליך עצמו". עמיר ציין כי אנשי המשרד מצויים עדיין בתהליך של למידת הנושא והדגיש כי הדבר תלוי לחלוטין בנכונות החברות לשתף פעולה.
"אנחנו זוכים לשיתוף פעולה עם חברת נובל אנרג'י", סיפר, "קיבלנו מהם את המסמכים שביקשנו, ועשינו סיור במתקנים שלהם מאחר ואין דרך להגיע ולבקר את התהליך ללא ההסכמה שלהם".
במשרד התשתיות מתחו ביקורת על המצב הקיים, והבהירו בדיון כי הם אלה שצריכים לשאת באחריות זו, ולא אנשי המשרד להגנת הסביבה. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, ד"ר מיכאל גרדוש, אמר בהקשר זה כי "משרד התשתיות הוא המקום היחידי בארץ שיש לו יכולות לבדוק את הקידוחים, למשרד להגנת הסביבה אין יכולות כאלה. השאלה היא מי צריך להוביל את העניין הזה, ולדעתי משרד התשתיות הוא הגורם הנכון".
גרדוש ציין עוד כי "הסיכונים מקידוחי גז נחלקים לשני סוגים: סיכון סביבתי כולל של תוצאה הקשורה לגילוי של גז או חוסר שליטה מספקת במאגרי גז, וכן סיכון לאסדת הקידוח כתוצאה מתקלה. נושא זה צריך להיות מטופל באותם מרכיבים קפדניים של בדיקת הציוד ומעקב שוטף אחרי נהלי הקידוחים".
הבעיה: אין אפשרות לאכוף את החוק הישראלי
במהלך הדיון נמתחה גם ביקורת על היערכות המדינה לסוגיית הקידוחים, בהיבט החקיקתי. יו"ר הוועדה, ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון: "לקידוחים בים יש השלכות סביבתיות מרחיקות לכת ואנחנו חייבים, כולנו, ובאופן מהיר, להחליף דיסקט ביחס שלנו לקידוחים אלה ולהתייחס אליהם אחרת ממה שהתייחסנו בעבר. החקיקה היום בנושא הנפט היא מפגרת, אנכרוניסטית, משונה וכאשר קוראים אותה אי אפשר לדעת אם לצחוק או לבכות".באשר לדרישת משרד התשתיות, אמר חנין כי "לא ייתכן שנושא כל כך מורכב יהיה באחריותו הבלעדית של משרד התשתיות, שיתוף של גורמים נוספים היא דרך נכונה יותר לנהל את העניין ולהקל מעליכם את הנטל".
לדבריו של חנין הצטרפה גם רותי שורץ, רכזת האנרגיה והתשתיות בחברה להגנת הטבע, שאמרה: "נושא הקידוחים בים הוא חשוב ובעל משמעות עליונה לסביבה ולכן אנחנו סבורים כי ראוי שבתהליך קבלת ההחלטות יוכנסו ויוטמעו נושאי הבדיקות והמשמעויות הסביבתיות של הקידוחים". לדבריה, "כיום בתחום הקידוחים רב הנסתר על הגלוי וכחברה אחראית עלינו לנהוג בעיקרון הזהירות ולשמור על המשאבים הללו היום מתוך דאגה לנו ולדורות הבאים."
אחד הקשיים המרכזיים בפיקוח הסביבתי על הקידוחים נעוץ בעובדה כי שותפויות הקידוח פועלות באזור הממוקם מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל, באזור "המים הכלכליים". לאחרונה אמנם נחתם הסכם שמסדיר את חלוקת השטח בין ישראל לקפריסין, אולם טרם הוסדר בו החוק הישראלי, ובכלל זה החוקים הסביבתיים. המשמעות של עובדה זו היא פשוטה: נכון להיום, לא יכול המשרד להגנת הסביבה לאכוף, לדרוש, לפקח או לבדוק את התנהלות החברות בשותפויות חיפוש הגז.
ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, אמר במהלך הדיון בעוקצנות: "משרד התשתיות צריך להיות מבסוט שמישהו מוכן לחלוק איתו את האחריות לוועדת החקירה העתידית, כפי שציין יו"ר הוועדה שבטח תהיה".
לפנייה לכתב/ת 
