דניאל עוז: "סימפטום של התקף דפרסיבי"

לַך פנֵי-יאנוּס – זה שרף וזה מלאך.

כך או כך, גם יבשיל בו האפרסמון,

תמיד אלבלב בקצה גנך, עשב אחד

שוטֶה, את משקָה, בלי נדר, ואני שותֶה.

אף את המים הנִדונים לנבוע מעיניו

אדם מוכרח ראשית לגמוע, פן יצמא.

"חתולתי יודעת, עוד מגיל חצי שנה" (צילום: index open)

*

חתולתי יודעת, עוד מגיל חצי שנה,

איך לקפוץ על הידית ולהכנס לחדר,

אבל כיצד לצאת היא לא למדה.

היא מתרפסת על-יד הדלת ובוכה.

אלא שאין מי שיפתח ויוציאני.

* 

כי הייתי סימפטום של התקף דפרסיבי

באורך שנה בו לקיתְ, ועבר

ולא על-פי מה שסברתי לי, מאני

בנוסף, הסתבכתְ ב"מצבים מעורבים"

כמתואר בדו"ח מחקר אמריקני

גם את זאת, מי אם לא, מר פיליפ נידבני

את כל שיש לדעת על נפשך המשוגעת

חלק איתי פיליפ בתמצוּת יפָּנִי

מה חבל! לו השכלתי לשאול עצת פיליפ

אי אז משכבר,

הייתי נחסך שברון-לב ונסיעות כמדומני

ואלף שעות נקיות של חלום נהדר