הילד נמוך מדי? 6 סימני אזהרה לבעיות גדילה
לכל ילד קצב גדילה מעט שונה, אך אם הוא לא גבה חמישה ס"מ בשנה האחרונה ותמיד חושבים שהוא צעיר מגילו האמיתי - ייתכן שמדובר בבעיית גדילה והוא זקוק לטיפול הורמונלי. כך תדעו מתי לגשת לרופא
רבים לא יודעים זאת, אך תהליך הגדילה שלנו מתחיל כבר במפגש שבין תא הזרע הבודד לביצית. בתשעת חודשי ההריון צומח העובר מגודל מיקרוסקופי של תא בודד לאורך של כ-50 ס"מ בממוצע בלידה.
תהליך הגדילה מושפע מגורמים שונים, שהחשובים שבהם הם הגורם התורשתי, מצבו התזונתי של הילד, מצבו הבריאותי הכללי והמערך ההורמונלי.
ההורמונים החשובים לתהליך גדילה תקין הם הורמון הגדילה, הורמוני בלוטת התריס והורמוני המין. מידת ההפרשה של הורמון הגדילה והורמוני המין תלויה בגיל הילד, במינו ובדרגת ההתבגרות שלו.
במשך שנים עקבו האחיות בבתי הספר ובגנים אחר תהליך ההתפתחות של הילדים. בשנים האחרונות קטן מספר האחיות במוסדות החינוכיים, ולפיכך האחריות למעקב נופלת על ההורים.
יש הורים המודעים לצורך במעקב שוטף אחר הגדילה של ילדם, אך לא כולם במצב דומה.
הטיפול בילדים הסובלים מבעיות גדילה ניתן בהתאם לאבחנה הרפואית. אחת הסיבות להאטה בגדילה אצל ילדים רבים היא חסר בהורמון הגדילה, שניתן לטפל בו על ידי תוספת הורמונים ולשפר בכך את הגובה הסופי שאליו יגיע הילד.
הטיפול ניתן מיד עם האבחנה הרפואית ונמשך עד שמגיעים לגובה הסופי. ככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר, גוברים הסיכויים להצלחה.
בארץ משווקים כמה הורמוני גדילה לטיפול בילדים, כמו גנוטרופין של פייזר, נורדיטרופין וביוטרופין המאושרים לשימוש בילדים והנמצאים בסל התרופות.
מתי צריכה להידלק אצל ההורים "נורה אדומה" בנוגע לגדילה של הילד? מתי הבעיה מצריכה פנייה לרופא?
1. הגודל קובע
מומלץ לעקוב ולמדוד אחר הגובה והמשקל של הילד באופן שוטף. תהליך הגדילה המואץ ביותר מתרחש בשנות הינקות: בשנה הראשונה לחייו גדל הילד בכ-20 ס"מ, ובשנה השנייה לחייו 10-8 ס"מ בממוצע. כל פגיעה בריאותית בגיל צעיר תגרום להפסד בגובה הסופי של הילד.
בשנים הבאות קצב הגדילה משתנה על פי הגיל. בגיל שבע-שמונה קצב הצמיחה הנמוך ביותר הוא 5-4 ס"מ בשנה. אם הילד גבה בפחות מכך בשנה, יש להפנות את תשומת לבו של רופא המשפחה לכך.
ככלל, יש לשים לב לכל שינוי בקצב הגדילה השנתי. אם הילד למשל אינו זקוק למכנסיים ולנעליים במידה גדולה יותר ונשאר עם הבגדים שהתאימו לו בשנה שעברה, אם אחיו הקטנים עוברים אותו בגובה ובמידות - בדקו את העניין, מצב כזה אינו אמור לקרות.
2. הילד הכי קטן בכיתה
השוו בין ילדכם לילדים האחרים בגן או בכיתה, במיוחד בגילאים הצעירים יותר - האם הוא הנמוך ביותר בקבוצה? האם אחרים תמיד חושבים שהוא קטן יותר מגילו?
בגיל מבוגר יותר נסו לענות על השאלות הבאות - האם הילד מראה סימנים של בגרות מינית במקביל לבני כיתתו? האם הוא היה בעבר בין הגבוהים בקבוצה ופתאום הפך לאחד הנמוכים? אם יש לכם חשש אמיתי, גשו עם הילד לבדיקה. עדיף להיזהר מלהצטער.
3. מתחילים מוקדם
ילדים שנולדו פגים או כאלה שנולדו קטנים יחסית לגיל ההריון מהווים אוכלוסייה שיש לשים לב אליה במיוחד בהתייחס לבעיות גדילה. אחוזי הגדילה שלהם נמוכים בדרך כלל מאלו של ילדים אחרים בגילם, לכן יש לערוך מעקב צמוד מאוד אחר צמיחתם.
4. עניין של גנטיקה
לעתים עלול הילד לסבול ממחלה גנטית שמשפיעה על גדילתו, כגון כרומוזום שחסר, מחלת עצמות תורשתית וכדומה. אם ידוע שילדכם לוקה במחלה כזאת הרי שהוא נמצא בקבוצת סיכון לבעיות גדילה. היו ערים לכך.
5. מה הוא אוכל?
שימו לב לתזונה של ילדכם. אם הוא אוכל היטב, התזונה שלו מגוונת ומאוזנת אך הוא עדיין לא גדל - גשו עמו לבדיקה.
6. מיתוס הגיל
בישראל רווחות שתי סברות: האחת, "ילדות שקיבלו מחזור אינן אמורות לגדול יותר", והשנייה - "אחרי גיל 13 הילד בוודאי יגדל".
מיתוסים אלה אינם תמיד נכונים. אם בתכם לא גבהה לאחר קבלת המחזור, ואם בנכם נמוך וקטן במיוחד גם לפני גיל 13, בשני המקרים יש לפנות להתייעצות עם גורם רפואי.
הכותבת היא אנדוקרינולוגית מומחית לבעיות גדילה, מרצה בכירה על בעיות הורמונליות באוניברסיטת בן-גוריון.