חוק ה-DNA לפני אישור: תקווה לזיהוי נעדרים?

סמכות מופרזת למשטרה או ייעול מתבקש? הצעת החוק להקמת מאגר DNA ממוחשב של נעדרים וגופות אלמונים אושרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית, לא לפני שעוררה מחלוקת באשר לשימוש המשטרה בנתונים.

עד כה, התנהל הליך זיהוי הגופות במכון לרפואה משפטית באבו כביר באופן פרטני, עם הגעת המשפחות לזיהוי יקיריהן והצלבת נתוני ה-DNA עם הגופה. כעת, קוראת הצעת החוק לסנכרון כל מאגרי ה-DNA הקיימים ולתהליך זיהוי יעיל יותר וקצר באופן משמעותי. בשלב ראשון של התוכנית, יושוו רשימת הנעדרים של המשטרה ומאגר ה-DNA של המכון לרפואה משפטית באבו כביר.

במהלך הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אמרה ד"ר מאיה פרוינד, מנהלת המחלקה הביולוגית במכון לרפואה משפטית, כי

"המאגר יאפשר הצלבת פרופיל DNA של 320 גופות האלמונים הקיימות, עם DNA של 500 משפחות הנעדרים, שהסבל שלהן הוא עצום". פרוינד הזכירה את היעדרותה של עדי יעקבי, בת ה-17 שנעלמה לפני כ-14 שנה בתל אביב, ואמרה כי משפחתה סובלת מחוסר הוודאות המאפיין את המערכת. "אנחנו מאמינים כי נוכל לעזור לחלק מהמשפחות לדעת מה עלה בגורל יקיריהם הנעדרים", הסבירה.

סגן-ניצב אלעזר כהנא, עוזר היועץ המשפטי של המשטרה, אמר בדיון כי "בנוסף לסיוע העצום שיעניק המאגר בעניין זיהוי נעדרים ואלמונים, יאפשרו המערכות החדשות הליך זיהוי מהיר במקרה של אסון רב-נפגעים או במקרה בו הליך הזיהוי קשה ומורכב".

ויכוח: הנעדר עוד יואשם בעבירה פלילית

הקמת המאגר עוררה מחלוקות מצד ארגוני זכויות אדם והסנגוריה הציבורית, על רקע בקשת המשטרה כי הנתונים יושוו עם המאגר הפלילי. אלו התלוננו כי כדי לאתר נעדר, יילקח ממנו פרופיל DNA ללא ידיעתו, פעולה שעלולה להוביל לאישומו בעבירה פלילית אותה ביצע בעבר.

לדברי כהנא, המשטרה תשווה רק את פרטי הנעדרים והאלמונים, ולא את נתוני בני משפחותיהם. "במקרה של אלמונים

שאנו מוצאים להם התאמה במאגר הפלילי, נוכל לסגור את התיק", הסביר. "במקרה של נעדרים, הדבר יסייע לנו מכיוון שאם נמצא DNA של הנעדר בזירת פשע, יש לנו קצה חוט למציאתו". 

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), סיכם את הדיון ואמר כי "יתרונו העצום של החוק הוא מחד פיקוח על מאגרי המידע של המשטרה, ומן הצד השני, המאגר יעזור למצוא את זהותם של אלמונים שקבורים שנים ללא שם וזהות, וכן יסייע רבות למצוא נעדרים שמשפחותיהם מחפשות אחריהם כבר שנים".

הצעת החוק שאושרה בוועדה תאפשר הצלבת נתונים מול המאגר הפלילי. בהנחה שרשות מרשויות המדינה (כגון רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול) נטלה טביעת אצבע כדין, יתאפשר למשטרה להצליב את טביעות האצבע של עובדים זרים ופלסטינים, טרם הנפקת אישור כניסה לארץ.

באחד הדיונים האחרונים בנושא, אמר נציג השב"כ שעל פי החוק הנוכחי, לא ניתן להשוות דגימות של עצור מאיו"ש עם המאגר שבידי המשטרה. אם החוק היה מתיר את ההשוואה, היה בכך סיוע רב באיתור מוקדם של החשודים בטבח של משפחת פוגל ביישוב איתמר לפני מספר חודשים, כדבריו.

החוק, כאמור, יאפשר לבדוק אם מבקשי אישור הכניסה לישראל היו מעורבים בעבירות ביטחוניות או פליליות בעבר, טרם הענקת האישור. הדרישה למתן טביעות אצבע מהנכנסים למדינה, תעשה על פי שיקולי המשטרה.

Read this article in English