בעד הקיזוז, אבל יש תחושה של משהו מסריח
"הקיזוז טוב לליגה ולשנות שיטה בכל שנתיים זה לא רציני. למרות זאת, מישיבת הנהלת ההתאחדות עולה ריח לא נעים". איזי עין דור נעלב בשבילכם
המטרה לא תמיד מקדשת את האמצעים. לא פעם כתבתי כאן את דעתי בנוגע לשיטת הקיזוז, וטענתי כי מדובר בשיטה שעשתה רק טוב לליגת העל המקרטעת. היא הוסיפה עניין ומתח, וסידרה לנו סיפורים מעניינים של קבוצות שלא היינו שומעים עליהן אלמלא מוחו הקודח של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון.
היא העלתה את הרייטינג, מילאה קצת יותר את האצטדיונים והעונה, כך נדמה, קבוצות גם ידעו להתכונן אליה יותר טוב. לא מעט מהן שומרות כוחות לסיבוב האחרון של העונה - מה שנקרא בארצות הברית 'מאני-טיים'. מכבי חיפה, שהפסידה את האליפות משום שהגיעה לשיאה מוקדם מדי, למדה לקח השנה והחזירה לעצמה את התואר בצדק.
מכבי חיפה וצלחת האליפות. זכו בה בצדק (צילום: אלי אלגרט)
בימים אלה הסתיימה עונת ה-NBA וקשה להשתחרר מהסיפורים ששיטת הפלייאוף העניקה לנו. בסופו של דבר היתה זו דאלאס, הקבוצה עם המאזן הרביעי בטיבו בליגה, שידעה להתעלות ברגעי האמת ולקחת את התואר. לברון ג'יימס, שהציג עונה מדהימה ופלייאוף נהדר עד לסדרת הגמר, נחנק במאני טיים. זה היופי שיש בספורט וזה מה שקיבלנו גם אצלנו במחזורי הסיום בשתי העונות האחרונות.
לא משנים שיטה כל שנתיים
בכלל, אין טעם לשנות שיטה בכל שנתיים. זה עושה רע לכדורגל, מוציא את החשק ולא נותן לקבוצות מספיק זמן להתכונן. עד שהתרגלנו לשיטה הנוכחית, עד שהקבוצות ידעו איך להסתגל אליה, מגיע זמן לשינוי נוסף. להזכירכם, ליגת העל כבר עברה לא פחות מחמישה שינויים בשני העשורים האחרונים. אולי אפילו יותר.
שחקני מכבי ת"א ונתניה. אי אפשר לשנות שיטה כל שנה (צילום: דרור עינב)
בהתחלה היו 16 קבוצות, שירדו ל-14 ומשם ל-12. ראינו פלייאוף עליון ותחתון, ואז נעלם הפלייאוף וחזרנו לעונה רגילה עם 16 קבוצות. ושוב, החליטו לחזור לפלייאוף והכל התחיל מהתחלה. אחרי הכל, ליגת העל היא ליגת העל. יותר מדי קוסמטיקה לא תשנה אותה וגם הקיזוז הוא נחמד, כל עוד הוא יישאר לתקופה ממושכת עד שנתרגל אליו.
למרות זאת, התחושה היא שעסקני הכדורגל שלנו עובדים מצביעים לפי טובת המועדון שלהם, או סתם לפי טובה אישית צרה אפילו יותר. פעם אחת נוח להם שיש קיזוז (מכבי חיפה בתקופת ארקדי גאידמק), פעם שניה הם לא רוצים את אותה שיטה כי היא הפריע להם לקחת אליפות. פעם אחת הם בעד השיטה (מרכז הפועל) ופעם נגד.
אוהדי בית"ר י-ם. בסוף יושבי היציעים יתקזזו עם הליגה (נועם מושקוביץ)
אנחנו בסוף נתקזז
להוציא את אלונה ברקת, החלטת מרכז הפועל לטובת הקיזוז היא מוזרה ועולה ממנה ריח לא נעים. לוזון יצא בסדר כי עמד מאחורי מרכז מכבי והתנגד לה כפי שהבטיח, אבל מה קרה מאחורי הקלעים? אי אפשר ממש לדעת, אבל כל ספקולציה שתחשבו עליה היא הגיונית.
כעיקרון, ההחלטה להשאיר את הקיזוז היא טובה, אבל מדוע אי אפשר היה לקבל אותה כמו שצריך? עדיף היה לשמוע את מר לוזון מתעקש ומנסה לגייס שני שלישים בדרכו שלו מאשר בצורה שבה הכל התבצע. עכשיו נצטרך לחכות לישיבת ההנהלה הבאה, שתתקיים כנראה בתחילת חודש יולי, בסמוך למועדי פתיחת האימונים של חלק מהקבוצות.
תארו לכם שפתאום תתקבל החלטה לבטל את שיטת הקיזוז. כל זאת חודש וחצי בלבד לפני שהקבוצות אמורות להכין סגל, לבנות תקציב ולהתכונן לעונה הבאה. בעצם עזבו, שקברנטי ההתאחדות יחליטו מה שיחליטו ויעזבו אותנו בשקט ולא יבכו אחר כך עם כל החלטה שתתקבל. אם זה יימשך ככה, שלא יתפלאו אם תדמית ענף הכדורגל הישראלי תמשיך לצנוח. אנחנו בסוף נתקזז איתם.
לפנייה לכתב/ת 
