על כנפי האייפד: מסוק AR.Drone
היכונו לנחיתת התוכי המעופף: הוצאנו לסיבוב את מסוק AR.Drone Parrot, שנשלט באמצעות האייפון והאייפד וכמעט שאיבדנו אותו לעובד ניקיון בפארק. מסקנה: כמשחקים עם מכשירים לאפל, אולי באמת כדאי להשאר בגן סגור
<< The Witcher 2: דיאבלו לאדם החושב
ממש מפתיע לנסות בפעם הראשונה את מסוק ה-AR.Drone Parrot מסוג קוודריקופטר, שנשלט באמצעות אייפון, אייפד ואייפוד טאצ'. פשוט ללחוץ על כפתור ה"המראה" במסך ולראות את כלי הטיס המוזר הזה מתרומם מעל הדשא. לא ממש צריך לטרוח להמריא מסודר - הוא עושה את זה לבד וגם נוחת לבד, ומתקשר בקלות באמצעות WiFi לאייפון שלכם, ומודד את גובה הטיסה באמצעות חיישן אולטרה סאונד . אבל אחר כך מתחיל הקושי: לא פשוט לשלוט בו, אולי צריך להתרגל.
קיבלנו את הקופסה הגדולה ומיד מיהרנו לפארק הירקון לעשות עליו סיבוב. המסוק מצוייד בשתי מצלמות (קדמית ותחתית), שבווידאו שהן מפיקות ניתן לצפות באייפון. בנוסף, המסוק מגיע עם תוכנת שליטה והוא בעל מראה קרבי מצודד עם אפשרות להחלפת פאנלים לצבעים שונים. מה צריך יותר?
די בזריזות הרכבנו את המעט שהיה דרוש: הכנסנו סוללה בגב החגב, סידרנו את המגן, שמורכב מארבעה עיגולים המגינים מפני פגיעה אלימה של המדחפים בנו או בחפצים שונים (יש מגן לבית ולתעופה בחוץ) והורדנו בזריזות וביעילות את תוכנת השליטה למכשיר.
המסוק מתאים לא רק לטיסה רגועה, אלא גם לניהול קרבות עם מסוקים אחרים, דרך שידור וידאו חי למכשירי השחקנים. קיימים משחקים בשוק לקרבות מסוג זה בחנות האייטיונז של אפל.
תוכי השלך!
המסוק ממריא בקלות, מתנדנד ברוח ולא ממש ברור לאן להסתכל - אל מסך האייפון או אל המסוק עצמו. השליטה לא כל כך קלה; ביום הניסוי נשבה רוח קלילה והמסוק במשקל הנוצה פשוט ברח לנו עם הזרם ללא יכולת שליטה ממשית. כמה שניסינו ללחוץ על כפתורי הכיוון, להטות את האייפון, עם סבלנות ובלי סבלנות - הוא פשוט לא עשה מה שרצינו, או שעשה – אבל מאוחר מדי. בכלל, אחרי המראה אוטומטית מהדשא הוא סירב להתרומם מעל לגובה שני מטר.
או אז הגיעה ההברקה: בואו ונשליך אותו כלפי מעלה תוך כדי לחיצה על כפתור ההמראה. אז הוא המריא, ועוד איך המריא עד שבקושי ראינו אותו - ממש נקודה קטנה בשמים. התמונה הייתה נפלאה, כל צפון תל אביב נפרש על מסך האייפון. עוד ניסיתי לזוז ימינה ושמאלה, אבל הוא הפך לעצמאי בשטח! חיש קל ניתקה התקשורת עם המעופף הנועז וכל שנותר היה לנסות ולאתר להיכן הוא נפל. לא נעים, זה צעצוע יקר ובסך הכל קיבלנו אותו לבדיקה.
כשהתקרבנו קצת לאיזור בו הוא צנח התחדשה התקשורת וראינו תמונה עקומה. המצלמה נחה בין השיחים, אבל זה יכול להיות כל שיח – אין לנו מושג איפה הוא. לא הזזתי את העיניים מהתמונה, אחרי כמה שניות פתאום התמונה זזה ויקירנו הנעלם הושלך היכן שהוא והתחיל לנסוע. מישהו לקח אותו. טרטור מנוע של אחד הרכבים שמופעלים על ידי עובדי הניקיון בפרק, ארבע שניות, ואין תמונה ואין תקשורת. זהו, נעלם.
איזו צרה, עכשיו מה? נלך להאשים אשמות שוא? בכל זאת חיפשנו עוד, שאלנו אנשים, אולי טעינו. אחרי עשר דקות – פלא עולמי – שוב תמונה ושוב טרטור מנוע רכב העובד חזר למזלנו. רצנו לכלי הרכב ולהפתעתנו נח לו היצור בארגז המטען. "זה שלנו" קבענו ופשוט הסתלקנו. מספיק הטסות להיום. עדיף שנחזור כל עוד היצור שלם למערכת.
לסיכום
אם באמת זה יום בלי רוח ויש לכם סבלנות ללמוד איך להטיס את הסרבן הקטן ואתם לא ממש ביקורתיים לגבי תמונה באיכות נמוכה יחסית. זה אחלה צעצוע. ואולי בעצם הכי כדאי להטיס אותו בגבולות הבית:
קנון EOS 600D: מצלמת DSLR לחובב המתקדם >>
