מחכים לשופט החרדי
הבחירות ללשכת עורכי הדין בפתח, ועל הכיסאות באיגוד המקצועי המשפיע ביותר בישראל, מתמודדת לראשונה רשימה חרדית. על הפרק: השפעה מבפנים על מערכת המשפט. "כל חרדי רק יסייע לכך שהיא תשקף נאמנה את הציבור בישראל"
ההחלטה של רוזנבלום וחבריו לקחת חלק בהתמודדות על ייצוג בלשכת עורכי הדין, לא מגיעה יש מאין. בין האברכים שבחרו לצאת לעבודה, נרשם אחוז גבוה שבחר במשפטים. בישראל עובדים כיום כאלפיים עורכי דין חרדים. 25% מכלל עורכי הדין הרשומים הם דתיים, וייצוג הולם - אליבא דרוזנבלום - אין.
"התיאוריה שלי גורסת שכניסת החרדים לאקדמיה היא הדרגתית", הוא אומר. "בשלב הראשון הם מעדיפים מקצועות שיותר 'קרובים' אליהם. ההתעסקות סביב חוקים ודינים מוכרת מלימודי הגמרא, כך שהסטודנט לא נתקל בסוגיות האלו לראשונה. הוא כבר למד את הבסיס במשפט העברי. חוזים הוא הכיר בדיני שטרות, ודיני משפחה הוא פגש במסכתות קידושין וכתובות. אך טבעי שהוא ירגיש שם בנוח".
גישה טעונת שיפור
אך הנוחות מסתיימת, ככל הנראה, בשערי הקמפוס. רוזנבלום טוען כי העיסוק בעריכת דין, שלא לדבר על
חברות בלשכה – מציבים אי אלו אתגרים לא פשוטים לחבר הדתי. "פעילויות הפנאי שמציעה הלשכה לא מתאימות כלל לאדם שומר מצוות", הוא מפרט. "אבל יש נושאים עקרוניים יותר שמחייבים טיפול דחוף. לדוגמה, 'הדיונים הדחופים' שמתקיימים בשבתות. 11 אלף דיונים כאלה היו בשנה החולפת. לא ייתכן שיש 11 אלף מקרים בשבת של סכנת חיים ממשית, המחייבת דיון מיידי. כל דיון כזה אומר שצריך להעביד בשבת שופט, קלדנית, את משמר בתי משפט והפרקליטים. זה הרבה מאוד כוח עבודה שמחלל שבת - שלא בצדק. מה יעשה עורך דין דתי שנאלץ להגיע לבית משפט בשבת כדי להגן על מרשו, בדיון שיכול לחכות ליום ראשון?"
רוזנבלום מספר כי מדובר לא פעם בניואנסים קטנים אך משמעותיים. "שופט קובע דיון בט"ו באדר, שושן פורים, וכשעורך הדין הירושלמי מסביר לו שאצלם פורים – עונה לו כבוד השופט המכובד 'אנחנו בתל אביב. אצלנו לא פורים'. לשכה שיש לה יותר רגישות לסוגיות חברתיות-דתיות, הייתה מיד מתגייסת לטובת עורך הדין, ומעבירה את הדיון למועד אחר. זה עניין של כבוד בסיסי".
אתה מבקש מהרשות השופטת רגישות לצרכי החרדים, אבל כל המוסד הזה, בעיניי האדם המאמין, הוא פסול. למה לרצות להיכנס מראש למקום שכזה?
"אין ספק שיחסי דת ומדינה היו תמיד נושא מתוח. שאלה אם להשתלב או להישאר בחוץ, עמדה על הפרק גם בקום המדינה, וגדולי ישראל התחבטו האם להשתתף בכנסת – אם לאו. 'העדה החרדית' נשארה בחוץ, אך האג'נדה של הנכנסים הייתה ברורה: נכון שאנחנו חלוקים על הדרך, אבל אנחנו חייבים להיות בפנים כדי לשמור על הזהות היהודית של המדינה, ולהציל את מה שניתן. הגישה שלנו היא זהה. כשרואים היום מה שקורה לא רק בלשכה, אלא גם ברשות השופטת – מבינים עד כמה חסרה השפעה מבפנים. במערכת הזו משתמשים גם דתיים וחרדים, ירצו או לא ירצו. היא צריכה להיות יותר ידידותית למשתמש שומר המצוות. הגישה שלהם לציבור הזה טעונה שיפור".
"שופט חרדי זה טוב למערכת"
רוזנבלום וחבריו תומכים בדורון ברזילי לראשות הלשכה. "הוא מגיע מבית מסורתי, ומבין מקרוב את
הצרכים. באמת הגיע הזמן שהזהות היהודית תבור לידי ביטוי בלשכת עורכי הדין בישראל".
המתיחות בין החרדים לרשות השופטת, מגיעה לשיאה בבג"ץ. רוזנבלום ורשימתו מבקשים להשפיע על היחסים העכורים מתוך המערכת פנימה, כאשר הצעד המשמעותי ביותר בעניין ייעשה בוועדה לבחירת שופטים. אין ספק שכניסה של נציג חרדי בנציגות עורכי הדין, עשויה להשפיע לאין שיעור על הרכב בית המשפט בישראל העתידית, בין אם יאהבו את זה – בין אם לאו. "זה לא שיש ועדה סודית שאומרת לחרדים תלכו ותשפיעו על מערכת המשפט. זה עניין טבעי של אנשים שמחפשים את הערך המוסף החברתי במקצוע שבחרו לעסוק בו".
רוזנבלום לא מתרשם מהחששות מפני "מדינת הלכה". "השופט יצחק אנגלר אמר בעצמו, שגם אם תהיה מדינת הלכה - 95% מהחוקים יישארו על כנם", הוא מבהיר. "זה לא שחוזרים לימי קירות האבן והאש החשופה. הבעיה היא שמה שנתפס כמינורי ושולי בערכאות הנמוכות, הופך לדרמתי כשזה מגיע לשאלות הערכיות, ויש פערים תרבותיים שאינם ניתנים לגישור במצב הנוכחי. בית המשפט לא יכול לפעול במנותק מהציבור, ואת זה הוא כבר הבין. אדם מוכן גם להפסיד במשפט, כשהוא מרגיש ששמעו והבינו אותו. הוא צריך להרגיש שהיה שם מישהו קשוב".
שופט חרדי זו אופציה?
"לדעתי זה יהיה טוב למערכת. אבל באופן אישי, שכל אחד ישאל את רבותיו. צריך לזכור שמערכת עם שופט חרדי כבר לא תהיה אותה מערכת. הדי-אן-איי שלה ישתנה. כל חרדי נוסף 'בפנים' רק יסייע לכך שהיא תהיה שיקוף נאמן של הציבור הישראלי, ואז כבר לא תהיה כזו זרות בין הצדדים".
חרדים ועובדים
"תנועת טוב" הפתיעה לטובה. אחרי שתנועת "פועלי אגודת ישראל" המיתולוגית כמעט ונשכחה, מזכירה התנועה החדשה שחזון "עבודה חרדית" עדיין כאן. ה"טובים" כבר הכניסו נציגים מטעמם בבחירות המוניציפאליות לעיריות ביתר עלית ובית שמש, והספיקו לייצר לא מעט דרמות וקשיים לעסקנות החרדית, שלא אהבה את המתחרה החדשה, בלשון המעטה.
"החברה החרדית העובדת זקוקה לזהות. לציבור החרדי בישראל אין עדיין מסורת מגובשת של חרדי ששומר על תורה ומצוות 'קלה כבחמורה', וגם עובד לפרנסתו כמו בחו"ל. בחורים שיוצאים היום מישיבה לשוק העבודה, חסרים מענה תורני הולם. רבים מהם סוגרים את הגמרא ולא פותחים אותה יותר. שיעור בבית הכנסת המקומי זה רמה נמוכה בשבילם. לכן הקמנו עבורם בתנועה מערכת שיעורי תורה כלל ארצית לעובדים, וגם 'כולל סטודנטים' 'וכולל לחיילים' בערבים. כדי לשמר את המסגרת התורנית, לצד ההשתלבות בחיי המעשה".
כמי שחזה לפני יותר מעשור את כניסתם של חרדים רבים למעגל לעבודה, העתיד התעסוקתי של המגזר ברור לו: "אני דמוקרט גדול של תהליכים. אני מאמין בלתת לדברים להתרחש באופן טבעי. היציאה לעבודה בחברה החרדית היא תוצאה של תהליך בירור. המדרש בעצמו מפרט אותו: כולם חייבים להיכנס 'פנימה', אבל מתוך אלף הנכנסים למקרא - אחד יוצא להוראה. מי שיש לו את היכולת להיות שם, צריך להיות שם בשביל ההנהגה הרוחנית של הדור הבא. מי שיוצא החוצה, עדיין צריך להמשיך ולהתקדם בהתאם ליכולותיו ולכלים שלו, לצד ההשתלבות בעבודה".
אנחנו הנחשון
רוזנבלום עוסק גם בבניית מסגרות לימוד חרדיות לבנים ולבנות, המשלבות לימודי חול מתקדמים, לצד לימודי קודש ברמה גבוהה, וכן השתתפות בייסוד 'קרן קמח' לחלוקת מלגות לחרדים באקדמיה. "אני פשוט עושה מה שראוי
לעשות, ומי שמזדהה מצטרף. האדם החרדי יכול להשתלב היטב במערכות סביבו בלי לוותר על מה שמייחד אותו. אך כדי שזה יקרה, נדרשת קבלה מהצד החרדי, אבל יותר מכך, מהצד החילוני.
"כשאדם לא יכול להתקבל למקום עבודה שעובדים בו בשבת, או שהוא מגיע למקום שהוא לא יכול לאכול בו, כי המטבח לא כשר - ברור שהוא לא יכול להשתלב שם".
לדברי רוזנבלום, רבים בחברה החרדית יושבים בימים אלה על הגדר, מחכים לראות כיצד יתמודדו החלוצים, עם הקשיים החדשים שמזמן החיכוך עם העולם שבחוץ. "גם בני ישראל הגיעו לים סוף, ולא קפצו ישר למים", הוא מחייך. "הם חיכו לנחשון שקפץ - ולא טבע. הם מחכים לראות אותנו שוחים".
לפנייה לכתב/ת 
