הערב: ליקוי ירח מלא ונדיר
הערב החל משמונה כדאי להרים את הראש לשמיים כדי לצפות בליקוי ירח מלא נדיר למדי. יגאל פת-אל מסביר כיצד מתחולל הפלא, איך אפשר לצפות בו על הצד הטוב ביותר, וגם מזמין אתכם לעשרות תצפיות שיערכו ברחבי הארץ
ליקוי ירח מלא יראה הערב במלואו מהחלק המזרחי של יבשת אפריקה, במזרח התיכון, בחלקה המזרחי של אירופה וכן בהודו ובמרכז אסיה. זהו ליקוי עמוק מאוד כיוון שמרכז הירח מצוי בסמוך למרכז חרוט הצל המלא שמטיל כדור הארץ. הליקוי יועבר בשידור חי הערב החל מהשעה תשע כאן ב-ynet.
משך הליקוי המלא בו כל הירח ימצא בצל כדור הארץ יהיה 100 דקות ו-12 שניות בסך הכל. בשיא הליקוי הירח צפוני למרכז הצל ולכן שוליו הצפוניים יהיו מוארים יותר מאשר שוליו הדרומיים הקרובים יותר לשולי הצל. בשל הקרבה הגדולה של הירח למרכז הצל יש לצפות לירח כהה מאוד בשיא הליקוי.
כיצד מתרחש ליקוי ירח?
ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח, המקבל את אורו מהשמש, מוסתר מאור השמש על ידי כדור הארץ. מצב זה מתרחש רק כאשר הירח מלא (במחצית החודש העברי), כיוון שאז הירח, כדור הארץ והשמש מצויים על מישור המילקה או בסמוך מאוד אליו (מישור המילקה הוא המישור שבו כדור הארץ סובב את השמש).מכיוון שמישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של 5 מעלות יחסית למישור שבו כדור הארץ נע סביב השמש, לא מתרחשים ליקויים מדי מולד או ירח מלא. התנאי הוא שבנוסף להיות הירח במולד (כדי לאפשר ליקוי חמה) או מלא (כדי לאפשר ליקוי ירח) הוא צריך להיות גם סמוך מאוד למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש (אין הכרח ששלושת הגופים יהיו בדיוק על אותו הקו כיוון שהם אינם נקודתיים).
כיוון שפרק הזמן החולף בין שני ירחים מלאים אינו זהה לפרק הזמן שבו הירח חוצה את מישור המילקה, אין לנו ליקוי בכל חודש. הבבלים מצאו שליקויים עוקבים יתרחשו תמיד בשתי סדרות: האחת היא בת 18 שנים ו-10 ימים. מחזור זה קרוי "סארוס". בכל סדרת סארוס יש בין 70 ל-80 ליקויים בממוצע.
מחזור שני קשור במיקום היחסי המדויק של כדור הארץ, השמש והירח, החוזר על עצמו מדי 19 שנים בדיוק (זו גם הסיבה לחזרה על התאריך העברי הירחי-שמשי והלועזי השמשי באותו פרק זמן). לכן, ב-15 ביוני בשנת 1992 וב-15 ביוני בשנת 2030 היה ויהיה ליקוי ירח.
בגלל חוסר הסימטריה של מסלולי הירח וכדור הארץ, יש בכל נקודת זמן כמה סדרות סארוס שונות, כך שבשנה אחת יכולים להיות לפחות 2 ליקויים (אז הם חייבים להיות ליקויי חמה) עד 7 ליקויים שמרביתם חייבים להיות ליקויי חמה. כמובן שכל הליקויים הם מסדרות סארוס שונות. הליקוי הנוכחי הוא הליקוי מספר 34 מסדרת הסארוס ה-130.
בעת שהירח מצוי בתוך צל כדור הארץ, מצליחות חלק מקרני השמש לחדור מבעד לאטמוספירה ולהישבר אל תוך הצל. כיוון שלקרניים האדומות יש סיכוי רב יותר לעבור את האטמוספירה ולחדור אל חרוט הצל, הן תצבענה את הירח הלוקה בצבע אדמדם.
ככל שמתרחקים ממרכז הצל, מצליחות קרניים כתומות או צהובות להגיע לשולי הצל ולכן נראה שינויי גוון על פני הירח הלוקה, כאשר הגוון העמוק והעמום יותר פונה לכיוון מרכז הצל.
שכיחות הליקויים
הואיל וליקוי ירח מתרחש, כאמור, סמוך למילוא או בעתיו, זורח הירח בסמוך לשקיעת החמה או במהלכה. מכאן, שליקוי ירח ייראה לצופה תמיד בין השקיעה לזריחה.
בעת הליקוי, הירח, כדור הארץ והשמש מצויים כמעט על קו אחד. לכן, למרות שליקויי חמה שכיחים יותר באופן כללי, הסיכוי לראותם מאזור מסוים מכדור הארץ קטן בגלל שרק מי שמצוי בצל שמטיל הירח רואה את הליקוי, בעוד שליקוי ירח, שלא כמו ליקוי חמה, נראה לעיני כל מי שרואה את הירח מעל לאופק בעת הליקוי.
מה מיוחד בליקוי הנוכחי?
הליקוי הנוכחי הוא ליקוי עמוק מאוד. כל סדרת סארוס מתחילה בליקוי "גרוע" שבו רק השוליים הקיצוניים של הירח נוגסים בצל כדור הארץ ולכן הליקוי הראשון בכל סדרת סארוס הוא קצר וחלקי מאוד.כל ליקוי עוקב באותה סדרה יהיה מוצלח יותר, כיוון שהירח מתקרב אל מרכז חרוט הצל שמטיל כדור הארץ. לכן, הליקויים הטובים ביותר (כלומר, הארוכים ביותר) בכל סדרה, יהיו במחציתה. לאחריהם, ילכו הליקויים ויהיו "גרועים" יותר.
הליקוי הנוכחי הוא הליקוי ה-34 מתוך סך של 71 ליקויים בסדרת הסארוס מספר 130, כלומר, הוא נמצא כמעט בשיא הסדרה, ולכן מרכז הירח קרוב מאוד למרכז הצל והליקוי ארוך ועמוק מאוד, מה שאומר שגם מעט קרני שמש יחדרו אל מרכז הצל והירח ייראה עמום יותר.
הליקויים הבאים בסדרה זו, מספר 35 ו-36 (שיחולו בעוד 18 שנים ו-36 שנים בהתאמה) יהיו טובים יותר מהליקוי הנוכחי בסדרה.
ליקוי חמה קרובים
בדרך כלל, עד שבועיים לפני או אחרי ליקוי ירח מתרחש ליקוי חמה. החודש, כיוון שהירח מצוי כמעט על מישור המילקה בעת ליקוי הירח, חלים ליקויי חמה שבועיים לפני ואחרי הליקוי. תופעה זו היא נדירה ביותר - בחודש אחד חלים 3 ליקויי מאורות!
הליקוי שהתרחש לפני שבועיים, ב-1 ביוני, היה ליקוי חמה חלקי שנראה לקראת שעת חצות באזור הקוטב הצפוני. הליקוי הבא, שיראה ב-1 ביולי, יהיה הליקוי הראשון בסדרת הסארוס 156 וכיאה לליקוי הראשון בסדרת סארוס, הוא יהיה "רע" מאוד – הוא יהיה חלקי מאוד ויראה רק מאזור מוגבל סמוך לקוטב הדרומי (צל הירח חולף ברובו דרומית לכדור הארץ).
ליקוי הירח הבא יהיה ב-10 בדצמבר השנה, אז יתרחש ליקוי מלא שיראה אף הוא בישראל, אך למרבה הצער נראה מכאן רק את שלביו האחרונים כיוון שבעת תחילת הליקוי הירח טרם יזרח.
מה לגבי האפר מהתפרצות הר הגעש באפריקה?
האפר הוולקני אמור להגיע לישראל יום לפני הליקוי אך הוא דליל. בעיקרון, קרני השמש נשברות אל תוך חרוט הצל מהאטמוספירה המצויה 90 מעלות בקירוב מכל כיוון של הצופה בעת הליקוי, וכיוון שהאפר לא התפשט והוא דליל, לא תהיה לו כל השפעה.לעומת זאת, קרני האור המגיעות מהירח בשיא הליקוי יעברו דרך ענן האפר שמכיל בין השאר תרכובות של גופרית, דבר שדווקא עלול להשפיע על צבעו.
כך למשל, לאחר התפרצות הר הגעש פנאטובו שבפיליפינים בתחילת שנות ה-90, גונו של הירח המלא היה מעט ירקרק יותר מהרגיל. ובליקוי הירח שנראה בדצמבר שנת 1992 הירח נעלם כמעט לחלוטין בגלל השפעת האפר.
להלן שלבי הליקוי (צל חלקי וצל מלא)
כדור הארץ מטיל שני סוגי צל – חלקי ומלא. מי שמצוי בחרוט הצל החלקי (שקודקודו בין כדור הארץ והשמש והוא נמשך לחלל) יראה שכדור הארץ מסתיר רק חלק מהשמש. לכן, כאשר הירח מצוי באזור הצל החלקי (פנאומברה) עדיין חלק מקרני השמש מגיעות אליו וקשה להבחין בירידה באורו (אפשר לומר שמי שמצוי על הירח בשלב זה יראה ליקוי חמה חלקי).ככל שהירח מתקרב לחרוט הצל המלא יש יותר ויותר הצללה באזור הקרוב לצל המלא. חרוט הצל המלא, שבסיסו בכדור הארץ וקודקודו בחלל, הוא אזור אליו לא מגיעות קרני השמש (למעט הקרניים האדומות). מי שמצוי בחרוט הצל המלא רואה ליקוי חמה מלא.
20:24:34 מגע ראשון צל חלקי: הירח נכנס לצל החלקי של כדור הארץ. בשלב זה קשה להבחין בירידה כלשהי באורו של הירח, כיוון שחלק מקרני השמש עדיין מגיע אליו ואט אט נראה הצללה קלה בצד מזרח ככל שהירח יתקרב לחרוט הצל המלא.
21:22:56 מגע ראשון צל מלא: הירח נכנס לצל המלא של כדור הארץ. בנקודה זו נראה כבר צל מתפשט על הירח מצד מזרח.
22:22:30 תחילת הליקוי המלא. בשלב זה כל פני הירח מוצלות. יש לזכור כי בשלב זה, חלק מקרני השמש, האדומות בעיקר, נשברות מבעד לאטמוספירה ומגיעות לירח ו"צובעות" אותו בצבע אדום.
23:12:37 שיא הליקוי המלא. הירח בשיא הליקוי. בשלב זה פניו יהיו במצבם הכהה ביותר במשך כול מהלך הליקוי.
00:02:42 סוף הליקוי המלא. הירח מתחיל לצאת מצילו של כדור הארץ. נקודת אור ראשונה תראה בצדו המזרחי.
01:02:15 יציאה מאזור הצל המלא. הירח נכנס לאזור הצל החלקי. עדיין יהיה אפשר להבחין בהצללה בכיוון מערב.
02:00:45 סוף הליקוי.
שלבים בליקוי הירח שיערך מחר: מיקום הכוכבים ביחס לירח מאויר ביחס לצופה בישראל בשיא הליקוי. העיגול הבהיר, החיצוני, מציין את הצל החלקי. כאשר הירח מצוי בצל החלקי אין כמעט ירידה באורו כי חלק מקרני השמש עדיין מגיעות אליו. כאשר כל הירח מצוי באזור הצל המלא, זהו הליקוי המלא וגונו אדמדם. הכוכבים הם כוכבים בקבוצת נושא הנחש. יש לשים לב שהאיור מאויר כך שכשהצפון כלפי מעלה (מזרח משמאל), אז הנקודה הגבוהה ביותר של הירח מעל האופק היא זו המצביעה לכיוון הזניט.
תרשים של ליקוי ירח. מבט "מעל" למישור הקפת כדור הארץ את השמש. באזור הצל החלקי רק חלק מקרני השמש מוסתרות בעוד שבאזור הצל המלא נמנע אורה לחלוטין על ידי כדור הארץ.
כיצד צופים בליקוי ירח מלא?
ליקוי ירח מתרחש, כאמור, כאשר הירח המלא נכנס לצל שמטיל כדור הארץ. לפיכך, הליקוי יראה בכל נקודה בה הירח מצוי מעל האופק בעת הליקוי.
חשוב להדגיש כי ניתן לראות את ליקוי הירח, בכל שלביו, בעין ללא כל אמצעי עזר. צפייה במשקפת או בטלסקופ קטן בהגדלה קטנה עשויה להעצים את המחזה בעיקר בשלב המלא, אז יודגש הגוון של הירח.
היכן לצפות?
האגודה הישראלית לאסטרונומיה מארגנת תצפיות ציבוריות בלמעלה מ-25 נקודות שונות ברחבי הארץ שמרכזן במצפה הכוכבים בגבעתיים. זו תהיה התצפית המאורגנת בעלת הפריסה הגדולה ביותר שאורגנה בישראל לרגל אירוע אסטרונומי כלשהו.
נתונים על מוקדי התצפית השונים, בהם יהיו מתנדבי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, וכן מוקדים ציבוריים נוספים (מכון ויצמן למדע, מרכז אילן רמון בבאר שבע, הטכנודע בגבעת אולגה, האוניברסיטה העברית בירושלים ומצפה הכוכבים במעלה אדומים) אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
שידור ישיר של הליקוי יתקיים כאן ב-ynet החל מן השעה תשע. שידור חי של הליקוי יתקיים גם באתרים הבאים: www.education.org.il, ו-www.astronomy.org.il משך כל זמן הליקוי מהשעה 20:45 ואילך.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
