כמה שווה עוגמת נפש?
יש דברים בחיים שקשה לשים עליהם מחיר. טיול שנדחה עקב סיבוך ביורוקרטי או צלם שנכשל בהנצחת אירוע משמעותי – לא פעם תביעה אזרחית מגיעה לשאלה הפשוטה: כמה פיצוי מגיע לאדם שנעשה לו עוול? בדקנו כמה מקרים ויצאנו מעודדים
בתביעות קטנות, חלק לא מבוטל מהפיצוי הנתבע, בדרך כלל, נקרא עגמת נפש. מונח זה מגלם בתוכו אכזבה מהשירות, אי שביעות רצון ונזקים אחרים לא כספיים שאי אפשר לכמת ולאמוד אותם. לרוב, בית המשפט פוסק פיצוי נמוך אם בכלל בשל הרכיב של עגמת נפש, ואז עולה השאלה האם כדאי היה בכלל להגיש את התביעה ו/או כיצד היה אפשר לפעול נכון יותר ולזכות בפיצוי עבור עגמת הנפש שנגרמה?
חברת התעופה התרשלה
בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן לאחרונה בתביעה שהגישה סבתא לנכדות כנגד איסתא. התובעת, הסבתא, קנתה מאיסתא כרטיסי טיסה לתאילנד לה ולנכדותיה, לרגל טיול בת מצווה ויום הולדת. הטיסה היתה אמורה להתבצע באמצעות חברת אוזבקיסטן ארוויז.
ב-31 במרץ 2009 הגיעה הסבתא עם נכדותיה לנתב"ג, שם הסתבר לה כי אוזבקיסטן ארוויז וחברת אירו הנדלינג בע"מ, אשר מבצעת את שירותי הקרקע עבור חברת התעופה, אינן מאפשרות לנכדותיה לטוס ללא ייפוי כוח נוטריוני מהוריהן.
בשל העובדה כי לא היה בידי הסבתא ייפוי כח נוטריוני, ומכיוון שלא ניתן היה להשיג באותו רגע מסמך כאמור, הסבתא ונכדותיה לא טסו. רק כעבור 5 ימים טסו הסבתא והנכדות, בתוספת תשלום של 580דולר וחופשתן התקצרה ב-5 ימים.
בשל כל אלו, הגישה הסבתא את התביעה נגד איסתא, במסגרתה ביקשה פיצוי של 11,270 שקל עבור ההוצאות הנוספות ועוגמת הנפש. השופט רפי ארניה, קבע כי איסתא אינה אחראית למחדל, שכן הדרישה לקיום ייפוי כוח נוטריוני לא נמסרה לה מעולם. עם זאת, נקבע כי יש להטיל את האחריות על חברת התעופה, אוזבקיסטן ארווייז.
" רשלנותה של חברת התעופה, אם כן, הינה בכך שלא מסרה לנתבעת (לאיסתא- א.א.ג) מראש את הדרישה להצגת ייפוי כח נוטריוני", כתב השופט בפסק הדין, וחייב את חברת התעופה בפיצוי של 7,146 שקל. מתוך סכום זה, הפיצוי עבור עגמת נפש שנגרמה לתובעת בשל קיצור 5 ימים מחופשתה, שהיא לדברי השופט "עגמת נפש של ממש", הועמד על סך של 5,000 שקל.
(ת"ק 19469-07-10 אשכנזי ואח' נ' איסתא ישראל בע"מ ואח')
הצלם לא "סיפק את הסחורה"
עוגמת נפש לא מעטה יכולה להתרחש באירוע חשוב כמו חתונה או חגיגת בר/בת מצווה, כאשר מתברר, כי תיעוד האירוע לוקה בחסר, או למצער כלל לא קיים. בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע דן בתביעה שהוגשה נגד צלם לפיצוי בשל הזמנת עבודה לצילום חגיגת בת המצווה של בתם של התובעים אשר בוצעה רק באופן חלקי ולטענת התובעים, בצורה לא איכותית.
התובעים - ההורים - הזמינו צלם לצלם אירוע בת מצווה, שחגגו לבתם. סוכם בין הצדדים, כי ההורים ישלמו 2,200 שקל תמורת צילום האירוע משעה 19:30 ועד לסיומו, צילום "בוק" וצילום 140 מגנטים. בפועל, הצלם נתן להורים "בוק" ומגנטים, אך עקב תקלה שאירעה למחשב שלו, אבדו חלק מהתמונות שצולמו באירוע, ובסופו של דבר, הצלם נתן לתובעים רק תמונות שצולמו אחרי השעה 22:00.
לטענת התובעים, בנוסף לעובדה שהצלם לא סיפק להם חלק נכבד מהתמונות, איכות העבודה של התמונות והמגנטים שסיפק להם, לא היתה טובה. בשל האמור, תבעו ההורים החזר של 1,000 שקל עבור העבודה שלא בוצעה ופיצוי של 30 אלף שקל עבור עוגמת נפש.
השופט עמית כהן החליט לדחות את טענות התובעים בדבר איכות המגנטיים והתמונות אשר נמסרו להם, אך קבע כי אין ספק שנגרמו לתובעים צער ועגמת נפש מכך שצילומים של חלק נכבד מהאירוע אבדו.
"אבדן התמונות נגרם עקב תקלה במחשבו של הנתבע", פסק השופט שהוסיף כי הצלם לא נקט בזהירות הראויה, וכי הוא היה יכול למנוע את הנזק, אלמלא היה מוחק את התמונות מזיכרון המצלמה עד שנתן אותן לתובעים, או אילו היה צורב את התמונות על דיסק בסמוך לסיום האירוע.
על כן, נקבע כי על הצלם לפצות את התובעים על עגמת הנפש שנגרמה להם מכך שחלק נכבד מבת המצווה לא מתועד בתמונות. סכום הפיצוי הועמד על 4,500 שקל. כמו כן, חויב הצלם בתשלום הוצאות משפט של 500 שקל ובהחזר של 1,000 שקל בשל ביצוע חלקי של העבודה. בסך הכל, חויב הצלם לשלם לתובעים 6,000 שקל.
עגמת נפש בקורס האיפור
אם רצית ללמוד איפור והתאכזבת, אולי תוכלי לקבל פיצוי משמעותי עבור עגמת נפש כמו במקרה הבא: בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה דן לאחרונה בתביעה של אישה, אשר נרשמה ללימודי איפור בבית הספר איל מקיאג'. לטענתה, שתי תלמידות שהשתתפו בשיעורים גרמו לרעש ולאי סדר, ואחת מהן התנכלה לה באופן אישי מטעמי קנאה.
לאחר מספר שיעורים, פנתה התובעת בתלונה להנהלת בית הספר, אך הנהלת בית הספר טיפלה בהפרעות אלו באופן מינורי ביותר, ולאחר מכן התעלמה ממנה. עוד טענה התובעת, כי בנות הכיתה סירבו להיות לה לבנות זוג בזמן תרגולי האיפור, והיא נאלצה לשכור נשים כדי שתוכל לאפר אותן בשיעור.
לאחר שנשים אלו ראו את האווירה בשיעור ואת התנהגות התלמידה שהתנכלה לתובעת, סירבו להמשיך להגיע לשיעור. לטענת התובעת, כתוצאה מההתנכלות האישית של אותה תלמידה, נגרמה לה נכות נפשית, בכך שאינה יכולה עוד לאפר אחרים. בשל כל האמור, תבעה התובעת סכום של 31 אלף שקל.
השופט זכריה ימיני קיבל חלקית את התביעה. "סבור אני שעל הנתבעת (איל מקיאג'- א.א.ג) היה לעשות מעשה על מנת ששיעורי האיפור יתנהלו על מי מנוחות, ולא באווירה צעקנית, דבר אשר הפריע רבות לשיעורי האיפור", כתב השופט.
עם זאת, השופט הוסיף כי איל מקיאג' אינה יכולה לגרום לכך שהתובעת תהיה מקובלת חברתית על תלמידות הקורס. השופט קבע כי לתובעת נגרמה עגמת נפש רבה בשל אופן התנהלות השיעורים וחוסר הטיפול המשמעתי בתלמידה המפריעה, ובשל עגמת נפש זו פסק לה פיצוי בסכום כולל של 2,000 שקל.
(ת"ק 17211-07-10 גרציאני נ' אל מקיאג')
סיכום
כאשר התביעה מוצדקת, וכאשר בית המשפט משתכנע, כי לתובע נגרמה עגמת נפש משמעותית, הוא לא מהסס לפסוק פיצוי שעשוי להשכיח במעט את הצער והאכזבה שנגרמו. הדרך להגיע לכך, או לפחות לנסות, היא להוכיח במידת האפשר: בעדים ובראיות אחרות (קלטות, מסמכים, תמונות) מהי עגמת הנפש שנגרמה, ולא לטעון באופן כללי וסתמי כי נגרמה עגמת נפש, כמו גם- לתבוע בסכום פרופורציונלי ולא מופרז.
*עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .
*יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
