איך לגרום לילדים לקרוא כבר בגן חובה?
יש ילדים בגן שמקריאים להם סיפור לפני השינה, ויש כאלה שקוראים אותו בעצמם. מחקר ישראלי בדק את הקשר בין התנהגות ההורים ליכולת של הילד לבלוע ספרים. העיקר: לא להכריח אותו, אומרים ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות"
קחו שני ילדים בגן חובה: אחד מצליח בקושי לקרוא את השם שלו, השני כבר מקריא ספרים לאחותו הקטנה. מה אפשר ללמוד מזה על ההורים של כל אחד ואחד מהם? זה בדיוק מה שבדקה אשת החינוך ד"ר שירה בסר-בירון ,(36) אמא לשלושה מפתח תקווה, שחקרה את תופעת ה"קוראים מקדימים," ילדים שקוראים קריאה שוטפת עוד לפני שהחלו ללמוד בכיתה א.'
"הורה שואל וסקרן יגדל ילד שואל וסקרן, הורה משתף ומתעניין יגדל ילד כזה," אומרת בסר-בירון, מדריכה ארצית לאוריינות ושפה באגף הקדם-יסודי במשרד החינוך ומדריכה פדגוגית במכללת לוינסקי לחינוך. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה (בהנחיית פרופ' דורית ארם מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב,( היא בדקה את הקשר בין מעשי ההורים להישגי הילדים, "מה בין קריאה מקדימה לאופי התיווך ההורי."
בעיקר האימהות מתווכות
החוקרת איתרה 20 ילדי גן שהקדימו לקרוא, ומתברר שאין הרבה כאלה – לפי מחקרים מדובר בפחות מ-5% מילדי הגן.
את היכולות ואופי האינטראקציות של הילדים האלה עם הוריהם היא השוותה ל20- ילדים בני אותו גיל שאינם קוראים ו20- תלמידי בית-ספר, שרמת הקריאה שלהם דומה לזו של הקוראים המקדימים.
הילדים עברו מבחנים לבחינת כישוריהם הלשוניים והקוגניטיביים, וביצעו משימות כתיבה שונות יחד עם האמהות שלהם. המטרה הייתה להתרשם מהדרך שבה מסייעות האמהות בביצוע המשימות, שכללו בין השאר כתיבת שמות עצמים לפי תמונות, כתיבת הזמנה למסיבת יום הולדת וכתיבת עלילה לסיפור מאויר.
איפה היו האבות? כשבסר-בירון התחילה את המחקר, היא הזמינה למפגשים את שני ההורים, אבל תצפיות העלו שהאמהות היו מתווכות הקריאה העיקריות של הילדים.
"הממצא הכי יפה היה שהורים לילדים שהם קוראים מקדימים התאימו את היחס הרגשי לילד שלהם," היא מנתחת. "הם זכרו שלפניהם ילד בגיל הרך שזקוק לתמיכה הרגשית שלהם וחיזקו את תחושת המסוגלות שלו. הם לא הסתפקו בחיזוקים כלליים כמו 'כל הכבוד.' במקום זה הם אמרו, 'כתבת מאוד מדויק,' או 'איזה יופי, האותיות שלך באותו גודל.'
במקביל, הם סיפקו לילדים הזדמנויות למידה וחקירה מתוך אמונה ביכולת שלהם ונתנו להם יותר עצמאות. הם קישרו בין הטקסט לבין דברים מחיי הילד והמשפחה, הרחיבו ופיתחו נושאים, והשתמשו באמירות שחייבו את הילד לחשוב ולהפעיל את הראש בהקשרים כמו סיבהתוצאה, אנלוגיה, השערת השערות, הסקת מסקנות."
עם אילו ספרים זה יכול לעבוד?
"כל טקסט יכול לשרת את המטרה. נניח, בספר על חיות אפשר להזכיר ביקור משותף בספארי, או כשהילד מזהה בספר אות שיש בשם שלו, לומר לו 'נכון, באמת יש פה ל' כמו בשם שלך.' ההורים של הקוראים המקדימים גם הקפידו על הדיוק והסבירו לילדים איך צריכה להיראות כתיבה נכונה - למשל, סיום המילה בשורה אחת.
"הם התייחסו למאפייני שפה כמו חריזה, סימני ניקוד, אותיות סופיות, והסבו את תשומת לב הילדים לדברים האלה: 'הנה פ,' כשהיא באמצע מילה כותבים כמו שאתה מכיר, וכשהיא בסוף מילה, כמו כאן, היא כתובה אחרת.' בהקשר הזה, התיווך ההורי של הקוראים המקדימים דמה לזה של ההורים לילדים בגיל בית הספר. הוא היה ברמה גבוהה, מתוך הכרת הילד ויכולותיו, למרות גילו הצעיר".
ילד שקורא כבר בגן יצליח יותר בלימודים?
"לא כל ילד יכול להפוך לקורא מקדים, ולרוב הילדים האלה שומרים על היתרון האקדמי היחסי שלהם גם בגילים מאוחרים יותר, בבית הספר היסודי. עם זאת, רק חלקם יהפכו לגאונים שמסיימים תואר ראשון בפיזיקה בגיל .16 הפוטנציאל כולל סקרנות ומוטיבציה, והתיווך של ההורים והסביבה הביתית מוציא את זה מהכוח לפועל."
לא להכריח ללמוד
בסר-בירון לא אומרת שהמסר הוא לשבת כמה שיותר מהר עם ילדכם בן הארבע על שינון הא"ב. "זו לא אמורה להיות יוזמה של ההורים," היא טוענת. "כל ההורים לקוראים מקדימים הדגישו באוזניי במילים שונות שהם פשוט היו שם, ענו על שאלות, הסבירו, העלו השערות, אבל לא ישבו עם חוברות לימוד. בעצם ההתנהגות האינטואיטיבית שלהם הם לימדו את הילדים איך ללמוד, ולא איך לקרוא או לכתוב."
אז מה כן כדאי לעשות?
"קודם כל, חשוב להיות הורה שיודע לגרות לחשיבה ולנצל את המצבים הכי יומיומיים ופשוטים לעניין הזה. להציע לילד לכתוב איתנו או במקומנו את רשימת הקניות לסופר, או להכין יחד ברכה ליום ההולדת של חבר, או להציע כתיבה תיאורית משותפת של פעילות השבת שעשינו, ושהוא יביא למחרת לגן.
"אפשר גם להסב את תשומת לב הילד לכל פעולה שכוללת כתיבה וקריאה, כמו שליחת אסאם-אס או הורדת מתכון מהאינטרנט. כמובן, גם דפדוף משותף בספר יכול לאפשר תיווך תוכני – לשאול את הילד שאלות, לעורר אותו לחשוב או להציע לו לספר יחד סיפור לפי ספר תמונות."
החינוך לאוריינות מוקדמת דורש מההורים השקעה, אבל לא רבה מדי. "אני ממליצה להורים לקרוא מראש ספר שהם מתכננים להקריא לילד כדי לחשוב עליו קצת ולראות לאן אפשר לפתח את הדיון סביבו. חוץ מזה, חשוב להיות בדיאלוג עם הילדים. כשהם רוצים לעשות יצירה בחדר, לא להישאר במטבח עם כוס קפה אלא ללכת אליהם, להפעיל אותם לחשיבה ולהסב את תשומת לבם לפעילויות של כתיבה.
"אם ילד מבקש ללמוד לקרוא, אז ללכת איתו, אבל בדרך שנכונה לו, וכשמרגישים שנמאס לו – לשחרר. וכמובן להיות מודל – לחבב את הקריאה והכתיבה בעצמך. כשההורה אומר לילד בשמחה, 'אני הולך לקרוא ספר, איזה כיף,' וזה אותנטי – זה עובר אליו."
ומה לא לעשות?
"צריך לאתגר את הילד, אבל לא לגרום לו תסכול ובשום אופן לא להכריח את הילד לקרוא אם הקריאה לא מעניינת אותו. אסור לכפות, כי זה משניא את הלימודים."
ילדיה שלה, בני חמש, ארבע ושנתיים, אינם קוראים מקדימים. "אבל הם מתעניינים ומפותחים מבחינה אוריינית," היא מעידה בחיוך. "לגדל קורא מקדים זו לא מטרה נעלה, מה שחשוב הוא לתווך נכון, כי אפשר להרוויח הרבה מההתקדמות עצמה. מי שמזהה אצל הילד שלו פוטנציאל, שלא יחשוש שישעמם לו בכיתה א.'
"קריאה מקדימה מאפשרת הסתגלות מהירה וטובה יותר לבית הספר, כי הילד יכול להתמקד בהסתגלות חברתית ופחות להעסיק את עצמו במשימות הקוגניטיביות."
האם ילד יכול ללמוד לקרוא לבד, או שחייבים עזרה של ההורה ואלו שטוענים שלמדו בכוחות עצמם מגזימים?
"ההורים במחקר הדגישו שהם לא עשו שום דבר יזום ואקטיבי לטובת לימוד הקריאה, שזה ממש בא מהילדים. לילדים האלה רצוי לספק אפשרויות והזדמנויות ללמוד לקרוא."
אין חשש שהילדים ירצו לקרוא ספרים שלא מתאימים לגילם?
"נכון, יש חשש כזה, אבל זה ממילא גיל שבו ההורים מכוונים את הילדים ובוחרים איתם את הספרים, כך שקל יחסית להתגבר על זה."
אבל לא עדיף להשאיר את הלימודים לבית הספר ושבינתיים רק ישחקו?
"מדובר בילדים שגם משחקים. זה לא שנגזלה מהם הילדות".
מקריאה לאחים הקטנים
אלה זנדני ,(6) תלמידת גן חובה מכפר-סבא למדה לקרוא כשהייתה בת חמש.
"הכרתי את האותיות והן התחברו לי למילים, בלי שלמדתי," היא מספרת. "בכל פעם שראיתי מילה שאלתי את אמא מה זה כל אות, מה השם שלה ומה הצליל שלה, וככה למדתי." בגן לא יודעים שאלה כבר קוראת ")היא מצניעה את זה, היא ביישנית," אומרת אמה עדי,( אבל בבית היא אוהבת מאוד להקריא ספרים לאחיה הקטנים, שקד ורותם.
"כשאני משחקת עם שקד ב'אמא וילד' אני מקריאה לו כל מיני סיפורים, ודברים שאני קוראת גם לעצמי, והוא מקשיב לי מאוד יפה. זה מאוד כיף לקרוא לבד," היא אומרת.
איזה ספר את הכי אוהבת?
"את 'דגדוגים' של דתיה בן-דור, כי הוא מצחיק, וגם כל מיני אנציקלופדיות לילדים על גוף האדם. וכשיש מילים ארוכות שאני לא מבינה, אני מבקשת מאמא שתסביר לי".
מבקשת מאמא שתסביר מילים ארוכות. אלה זנדני (צילום: צביקה טישלר)
מעדיפה לקרוא לבד
תום מוסק ,(6) תלמידת גן חובה מת לאביב, אהבה ספרים מאז ומתמיד וכבר שנה שהיא קוראת אותם בכוחות עצמה. "יש במחשב כל מיני משחקים עם אותיות, וככה למדתי בהתחלה את האותיות, אחר-כך מילים ואז כבר ידעתי לקרוא," היא נזכרת. "אני עדיין אוהבת שאמא ואבא מקריאים לי סיפורים לפני השינה, אבל מעדיפה לקרוא לבד."
תום סיפרה רק לחברים קרובים במיוחד על יכולות הקריאה שלה, אבל הם לפעמים מלשינים ו"מספרים על זה לאנשים אחרים." היא לא מקריאה לחברים, "אני מציעה לאח שלי לפעמים, אבל הוא לא רוצה."
איזה ספר את הכי אוהבת?
"המון ספרים! את 'בילבי,' 'אורה הכפולה,' 'ילד ושמו אמיל,' 'צ'רלי והשוקולדה' וגם את 'אנטון והבנות'".
לא מקריאה לחברים. תום מוסק (צילום: אביגיל עוזי)
הפך לתולעת ספרים
ארד גניר 5) וחצי) מפתח-תקווה, לימד את עצמו לקרוא לפני חצי שנה.
"חיברתי אות לאות עד שיצאה לי מילה," הוא מספר בהתלהבות. "עכשיו אני מתחיל ללמוד את הניקוד וגם את הכתב של הגדולים. אני קורא את כל הספרים שיש, זה הכי כיף לקרוא לבד".
יכולותיו החדשות הפכו אותו למוביל חברתי. "בכל פעם שהילדים מבקשים אני הולך לספרייה שבגן, לוקח ספרים ומקריא להם. היום הקראתי להם שלוש פעמים את 'תנין וג'ירפה משפחה שכזאת."'
גם בבית הוא הפך לתולעת ספרים. "כל יום אני לוקח מהחדר ערימת ספרים לסלון, מתיישב על הספה, קורא כל ספר ושם אותו בצד, וכשנגמרת לי הערימה אני מחזיר הכל ולוקח עוד אחת. זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות," מספר ארד.
איזה ספר אתה הכי אוהב?
"גם את 'תנין וג'ירפה משפחה שכזאת' וגם את 'הטרול' וגם את 'סיפורי קוסמים ומכשפים'".
לפנייה לכתב/ת 
