כרטיס האשראי נכנס לסלולר: האם נקנה יותר?
חברות האשראי הבינלאומיות משכללות את הטכנולוגיות, ובמקום לגהץ כרטיס אפשר לשלם עם מכשיר סלולרי, שעון יד או אפילו עגיל באוזן. נציג מאסטרקארד בישראל, לקראת הפיילוט המקומי: "זה סקסי, חדשני והלקוחות אוהבים את זה"
אחרי שנים שהתרגלנו לגהץ את כרטיס האשראי, טכנולוגיה המאפשרת תשלום באמצעות צ'יפ חכם מגיעה לישראל. בקרוב לא יהיה צורך לחפש את הכרטיס בארנק, להוציא אותו ולהעביר בקורא הכרטיסים. אנחנו פשוט נקרב את מכשיר הסלולר שלנו למסוף והתשלום יבוצע.
חברת ישראכרט הודיעה אתמול כי תחל בקרוב בפיילוט בסניפי סופר פארם ורשת ארומה, אליהן מתוכננות להצטרף רשתות נוספות, שיכלול עשרות אלפי לקוחות של בנק הפועלים, המחזיקים בכרטיס אשראי.
התשלום יתאפשר באמצעות צ'יפ המותאם לתקן ה PayPass של מסטרקארד. הציפ' הזה יכול להיות מותקן בכרטיס אשראי, או באמצעות מדבקה המוצמדת למכשיר הסלולר.
התקן הבינלאומי החדש יאפשר ללקוחות תשלום מאובטח על ידי הצמדת הכרטיס/המדבקה או הטלפון הסלולארי לקופת בית העסק. בשלב הבא לאחר שיתקינו יצרני הסלולר במכשיריהן טכנולוגיה אלחוטית לשידור נתונים הנקראת NFC, יהפוך מכשיר הסלולר שלנו לאמצעי התשלום הרשמי.
ישראכרט ציינה כי היא מציעה לחברות הסלולר מודל של שיתוף פעולה בהפעלת הכרטיס הסלולרי ללקוחותיהן, על פי המודלים הנהוגים בעולם.
המטרה: שכלול אמצעי התשלום
הטכנולוגיות הללו אינן חדשות. הן קיימות למעשה כבר מספר שנים וכבר לפני כשנתיים דובר על הכנסתן ליישראל. במסטרקארד ניהלו משא ומתן ממושך על מנת לשכנע את אחת המנפיקות לשלב אותן בארץ.
למעשה, בטכנולוגיה הנוכחית ניתן יהיה לשלם באמצעות כל דבר. זה יכול להיות שעון יד, מכשיר הסלולר או אפילו עגיל או שרשרת ש"יקרא" באמצעות עמדות אלחוטיות מופעלות גלי רדיו.
עד הרבעון הראשון של 2011 הופצו יותר מ-92 מיליון מכשירים וכרטיסים בתקן ה- PayPass לשימוש בנקודות מכירה ב-32 מדינות באירופה, ארה"ב ואסיה.
כבר מספר שנים עוסקות חברות הטכנולוגיה בארנק הסלולרי ובשיכלול אמצעי התשלום. רק לפני כשבועיים הודיעה גוגל על השקת מערכת המאפשרת למשתמשים לבצע תשלום על ידי נקישה של מכשיר הסמארטפון על עמדת הקופה. השירות המכונה Google Wallet שנעשה בשיתוף עם מסטרקארד, יאפשר ללקוחות לשלם בצורה זו בכ-120 אלף חנויות בארה"ב .
גם ויזה העולמית הכריזה לאחרונה כי תרכוש חברה דרום-אפריקנית (Fundamo) המתמחה בפתרונות פיננסיים באמצעות מכשירים ניידים, על מנת לשכלל את מוצריה ולהתקדם אל הדור הדיגיטלי של פתרונות השתלום. מסתבר כי בהקשר זה, נכון להיום, ישראל נמצאת מעט מאחור.
מסטרקארד, כמו ויזה ודיינרס הוא מותג בינלאומי. החברה אינה מספקת אשראי אלא את הזיכיון למותג. בנוסף היא מספקת ייעוץ וכן מסייעת לפשט את תהליך התשלומים בין הבנקים של בעלי העסק לבין הבנקים של הצרכנים - בעלי כרטיס אשראי. הלקוחות של המותגים הבינלאומיים בארץ הן המנפיקות (כאל, ישראכרט ולאומי קארד).
עד לאחרונה מי שניהל את פעילות מסטרקארד בישראל היתה הנציגות בטורקיה, אולם בחברה הבינו כי השוק הישראלי, הנחשב לאחד המפותחים בעולם בהיקף הרכישות בכרטיסים, מצדיק מינוי נציג שיעבוד מול המנפיקות במשרה מלאה.
צריך לשכנע את בתי העסק
נראה כי הרתיעה של חברות כרטיסי האשראי בישראל עד כה היא בעיקר מההוצאה הכספית - יש צורך לשלב מסופים חדשים ולהשקיע בתשתיות. משימה לא פשוטה נוספת היא לשכנע את בתי העסק להצטרף ולאמץ מכשירים כאלו.
מה האינטרס של בתי העסק לשלב טכנולוגיות חדישות?
"בית העסק מרוויח מכך כי יותר טרנזקציות עוברות בכרטיס", אומר דניאל כהן, נציג מסטרקארד בישראל, שמונה לתפקיד החדש בתחילת השנה. "במיוחד בקניות קטנות בסכומים קטנים, הלקוח אומר לעצמו למה להוציא את הכרטיס? לעבור את כל התהליך אני אחפש כמה שקלים בכיס ואשלם. אם תהיה לו אפשרות קלה ופשוטה הוא יעדיף אותה, אנחנו רואים עליה בשימוש במקומות בהם זה פועל בעולם. זה סקסי, זה חדשני, הלקוחות אוהבים את זה ולכן הם מרבים להשתמש".
לדבריו, שילוב אמצעי אלקטרוני כזה יכול להיעשות גם בעזרת חיבור usb למסוף של בית העסק, כך למעשה אין צורך לשנות את כל החומרה.
שכנוע בתי העסק כמו גם המודל העסקי שיגובש מול השותפים בתהליך - כגון חברות הסלולר, רק החל. "המודל העסקי יגובש רק לאחר תום הפיילוט", אמר אתמול ל ynet דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט. בחברה מעריכים כי יקח מספר שנים עד שניתן יהיה להטמיע את הנושא בצורה נרחבת תוך שילוב השחקנים השונים.
יש שיטענו כי הטכנולוגיות אמנם הופכות את התשלום לנוח וזמין יותר, אך באותה עת גורמות ל"אצבע קלה על ההדק". אם היתה לנו התלבטות, אם לבצע קנייה מסויימת, לעיתים הקלות והנוחות של התשלום, מעודדות אותנו לצרוך.
מה אתה עונה למי שטוען שהטכנולוגיה הזו גורמת ללקוח לרכישות והוצאות נוספות?
"אלה הוצאות שהצרכן עושה בכל מקרה, אני לא מעודד אותו להוציא יותר", אומר כהן. "אני לא אומר לו לבזבז יותר. מה שאני אומר זה שאם אתה כבר קונה את כוס הקפה בבוקר, אם אתה נכנס לסופר לקנות מוצר אחד, זה פשוט להועיל ולעשות חיים יותר קלים לצרכן. אנחנו מדברים על הדברים הקטנים.
צריך לזכור שכרטיסי האשראי וכל התחום של לשלם בפלסטיק ולא במזומן, זה רק כדי לקחת תהליך שכבר קיים ולייעל אותו. אנחנו לא מנסים יותר, אנחנו רק מנסים לייעל תהליך.
ללקוח יש יכולת לעקוב ולראות מה הוא מוציא. זה רק לעזור לו לארגן את זה. במזומן הרבה יותר קשה לשלוט. היתרון הוא גם בהיבט הבטיחותי - כשאני נוסע לחו"ל זה הכי בטוח, כי כשאני מסתובב באני לא חושש מגניבות, אז נכון שישראלים לא אוהבים להשתמש בכרטיס בחו"ל כי הם אומרים שזה יותר יקר".
הונאות: אנחנו מאוד מתאמצים למנוע, אבל זה יימשך
אחד האתגרים הגדולים של חברות כרטיסי האשראי הוא ההתמודדות מול ההונאות הרבות בתחום. רק לאחרונה דיוווח סיטי בנק האמריקני כי האקרים פרצו לרשת הבנק והצליחו לגשת לנתונים של מאות אלפי בעלי כרטיסי אשראי. כך גם אצלנו, נתפסה לאחרונה כנופיה של אזרחים רומנים שהגיעה לארץ כדי לחגוג על כרטיסיהם של לקוחות תמימים. הטכנולוגיות החדשות נועדו לסייע גם בעניין הזה, אך נראה כי דבר לא חסין בפני הנוכלים.
מה התפקיד של חברות האשראי הבינלאומיות, בכל הקשור לתחום האבטחה? כיצד אתם עובדים בשיתוף עם המנפיקים כאן בארץ?
"למאסטרקארד אין אפשרות לראות נתונים על הלקוח בארץ. אנחנו תומכים ומסייעים למנפיק אך לא מתערבים ביומיום. המנפיקים עושים עבודה מצויינת. יש להם יחידה נפרדת שמטפלת בזה. בכלל הרמה של האבטחה בקרב המנפיקים הישראלים היא גבוהה מאוד. בדרך כלל מי שאחראי על התחום בחברה הוא קצין בכיר לשעבר בצה"ל. התפקיד שלהם הוא לשמור ולוודא כל השמן שהאינפורמציה בסדר ולמנוע הונאה כמו כאלו שמגיעים מחו"ל ומנסים להשתמש בכרטיסים בארץ".
עמוק מתחת לאדמה באחת הערים המרכזיות בארה"ב, ממוקם מרכז האבטחה של החברה הבינלאומית שכרטיסיה מבצעים בכל שנה כ-23 מיליארד עסקאות. אולם גדול במיוחד עם מסכים גדולים עליהם רצים נתונים ללא הרף כשעשרות עובדים טרוטי עיניים בוחנים את הנתונים השונים כדי למצוא כשלים או פריצות.
"זה נראה כמו המטריקס", מתאר כהן, "יש שם טלויזיות שמשדרות חדשות מכל העולם. העובדים שם דוברים כמה שפות ונמצאים שם מסביב לשעון. המשמרות שם קצרות יותר כי זה באמת קשה. יש המון אנשים עם המון ידע והמון ניסיון שעושים הכל כדי שלא יהיו הונאות אבל אני לא יכול להתחייב שזה לא יקרה. בכל מקרה הצרכן צריך לדעת שהחשיפה שלו היא מינימאלית. אם מישהו גונב את הכרטיס זה על אחריותינו. אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות בעולם לבעיה הזאת".
לפנייה לכתב/ת 
