מהפכה בשירות הציבורי: בונוס לעובדים מצטיינים

לפי התוכנית, כל עובד ציבור יוכל לזכות בתגמול כספי בגובה מאות עד אלפי שקלים לחודש. לרוב, התוספות יחושבו אחת לרבעון. מדובר ביוזמה שמקדם סגן הממונה על השכר, ברק שטרוזברג.

בשלב הראשון הפיילוט ייושם במינהל האוכלוסין (הגוף שאחראי על הנפקת תעודות זהות, דרכונים ועוד), מינהל סחר חוץ, השירותים הווטרינריים, מכון היצוא ואף אצל עובדי הפיילוט הביומטרי מעורר המחלוקת.

באוצר לא אדישים לתדמית הבעייתית של השירותים שמעניקה המדינה: רק ביום שני האחרון פורסם דו"ח נציבות תלונות הציבור שקבע כי רוב הקובלנות היו בגין שירות רע. במחלקה של שטרוזברג מאמינים כי אחת הסיבות לכך היא שהמגזר הציבורי הנו מונופול, ולעובדים אין תמריצים להשתפר. לכן הוחלט להעתיק את מודל השכר הדיפרנציאלי מהמגזר העסקי, כך שהתוספת הכספית תהיה בנויה על הישגי העובד.

מדי חודש יחולקו בונוסים למחצית העובדים בגוף שדורגו מעל הממוצע, ואילו עובדים שזכו לציון מתחת לממוצע לא יזכו בבונוס. מלבד שיפור השירות, באוצר מקווים שהסקרים יסייעו בנתונים נוספים, כגון הצורך בהוספת כוח אדם בזמנים נתונים ושיפור מיומנויות העובדים. כך אף יוכלו מנהלים לעקוב אחר עובדים שנמצאים בצד המאכזב של העקומה בקביעות.

מדובר בשינוי מחשבתי: באוצר רואים בקריטריוני שביעות הרצון את מדד המאה ה־21 לעדכון שכר, וזאת במקום המנגנונים המיושנים של ותק ודרגות, המשפיעים היום דרמטית על גובה השכר. באוצר אף החלו להתנות את תוספות השכר במגזרים שונים בהחלת סקרי שביעות רצון. את הקריטריונים יקבע כל גוף ציבורי בעצמו.

עלות המיזם לקופה הציבורית היא מיליוני שקלים בשנה. במינהל האוכלוסין, למשל, הוסכם כי לתקציב יתווספו כ־3 מיליון שקל בשנה - תוספת של כ־300 שקל לחודש לעובד. מכיוון שרק מחצית מהעובדים זכאים לבונוס, הרי שכל זכאי צפוי לגרוף 600 שקל בחודש. בגופים אחרים יקבעו טווחים שונים.

עדיין לא ברור כיצד יקבלו העובדים בשטח את הניסוי החדש. בהסתדרות הביעו הסתייגות מהתוכנית במינהל האוכלוסין. "במינהל האוכלוסין במשרד הפנים ישנה כוונה ליישם את החלטת הממשלה על הכנסת הדרכון הביומטרי. הדבר יוסיף עומס עבודה על העובדים. משרד האוצר הציע שכר דיפרנציאלי, אולם ההסתדרות מבקשת קודם לכן לקבוע תקינה מתאימה שתוכל לספק את דרישות העבודה החדשות וזאת על מנת לתת שירות טוב יותר לציבור".