בחולצה לבנה, נעמה שפיר עמדה ושאלה "למה?"

יש משהו נאיבי באנשים העומדים על עקרונות, אך יותר מכך יש בהם משהו מלא חן ועוצמה. יש בהם משהו נאיבי בכך שהם סבורים שאפשר לתקן את העולם ולהילחם במערכות ובמנגנונים גדולים, ביורוקרטיים, מסואבים ומסורבלים, ומנגד יש בהם משהו מלא הערכה - במאבק שלהם למען נושא כזה או אחר.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים  
  

בגד זה כבוד

הצניעות הנשית אינה עניין חדש. מאז ומעולם דתות רבות על פני תבל עסקו בסוגיית הצניעות הנשית. גם הדת היהודית עסקה רבות בנושא וקבעה גדרים הלכתיים כאלה ואחרים לגבי אורח החיים הראוי ואפיוני הלבוש לגברים ונשים - לבוש שיכבד את לובשו וישמור על כבודו לפי אמונתו וערכיו. משום כך קראו חז"ל לבגד - כבוד.

הבגד לא נתפס רק כפריט של לבוש גרידא אלא כמשהו שבא לכבד, ומשהו המבטא כבוד. אפשר לדון האם הלכה מסוימת ניתנת לפירוש כזה או אחר, אפשר לדון עד כמה ניתן למתוח את גבולות ההלכה, אבל אי אפשר לדון בעצם העיקרון שלאנשים יש זכות לחיות כפי אמונתם גם בנושא הזה של ביגוד וצניעות, כולל בעולם הספורט.

אז היא תלבש חולצה, מה קרה?

תורת חיים - גם בספורט

נעמה מציבה בפני כולנו אתגר ושאלה גדולה. כשם שבצבא יותר ויותר קצינים דתיים תופסים תפקידי פיקוד, וכך מעלים בין היתר שאלות ערכיות הלכתיות ומצפוניות הקשורות לקשר בין עולמם הצבאי ועולמם הרוחני וההלכתי, כשם שיותר ויותר רופאים דתיים תופסים תפקידים מרכזיים ומעלים שאלות הקשורות לעולם הרפואה ועולם ההלכה, כך יותר ויותר צעירים וצעירות דתיים ודתיות יתפסו מקום של כבוד גם בעולם הספורט. לא רק נעמה, אלא גם רוכב האופניים המוכשר, ולוחמת הטקוונדו המוכשרת ועוד רבים וטובים ודתיים - ירצו לממש את עצמם גם

בעולם הספורט, מבלי לוותר על אמונתם וערכיהם.

פעם שיחקו כדורסל בימי שישי בערב, והזיזו את זה לימי חול ושום דבר רע לא קרה, ההפך. גם משחקי כדורגל רבים משוחקים בימי חול ושום נזק לא קרה, כך עולם הספורט הישראלי והעולמי יבין שספורטאי מביא איתו לא רק שרירים אלא גם אמונות וערכים.