סליחה, טעינו

חמישה-עשר ספרי בישול כתבה נירה רוסו ועוד אחד בדרך, והיא אינה מתביישת להצהיר שטעויות הן עסק בלתי נמנע בתעשייה הזאת. "מתכון, מעצם טיבו, הוא שגיאה המבקשת להיווצר‭,"‬ היא אומרת, "כר נרחב להשמטות ולפספוסים. לדעתי, לכל מתכון פשוט חייבים להוסיף את האותיות ט.ל.ח‭."‬

רוסו, בעלת טורים ב"ידיעות אחרונות‭,"‬ נזכרת בפאשלה מביכה שקרתה לה בספר הפשטידות שיצא בהוצאת כתר ב‭.'95-‬ "היה שם מתכון לפשטידת עוף דיואן. זה מתכון אמריקאי מופלא, שבו מאדים נתחי חזה עוף, מקפיצים אותם עם ברוקולי ומקרימים הכל בגבינת צ'דר עם חרדל. במקור יש בו בייקון, ואני כתבתי שאפשר להחליף את הבייקון בחזה אווז מעושן. רק שהספר הזה, מה לעשות, היה כשר והיה בעייתי להזכיר בכלל בייקון.

"היו שם עוד טעויות מצערות: המלצתי להוסיף לבצק חמאה במתכון עם הודו, ובמתכון הכבש והחצילים בפילו מעוטר ביקשתי להבריש את הבצק בחמאה מומסת. כל אנשי הדת בישראל קמו עליי בזעקות. לאט-לאט התחלתי לקבל פניות זועמות ונרגנות מדתיים שטענו שהמתכון מערבב חלב ובשר. אבל ככל שהתרבו הטענות והתלונות, ככה אני התבצרתי יותר בעמדתי. 'סליחה, אני דוחפת לכם את הדף לפה? מישהו האכיל אתכם בכוח בבשר ובחלב יחד? זיהיתם טעות במתכון? דפדפו הלאה! אם זה נמצא אצלכם על מדף הספרים בבית, זה אומר שאתם מחזיקים טומאה? השתגעתם?' התלונות האלה התחילו פתאום לייצג עבורי את כל הכפייה הדתית. עד כדי כך התעקשתי, שסירבתי לתקן את הטעות גם במהדורה הבאה‭."‬

תפוחי אדמה יש אבל מה עם המתכון? (צילום: איוי לרר) 

גם בספרה האחרון, "תפוחי אדמה" (הוצאת כנרת‭,(‬ שאותו כתבה יחד עם ישראל אהרוני, נפלה טעות, והפעם משעשעת במיוחד. בעמוד 98 מופיע מתכון של תפודים בנייר כסף, בשם "חבילת תפוחי אדמה שכוחה‭."‬ "והיא אכן נשכחה, חבילת תפוחי האדמה הזאת‭,"‬ צוחקת רוסו, "עד כדי כך שמופיעים שם החומרים למתכון, אבל לא המתכון עצמו, שנשמט. הספר הזה מלא וגדוש בהמון אינפורמציה, בטיפים ובמתכונים. מיליון עיניים עברו עליו, ובכל זאת אף אחד לא ראה שהמתכון נפל. לפחות במקרה הזה אני יכולה להבטיח שבמהדורה הבאה הטעות תתוקן‭."‬

המרגרינה נעלמה

כשמדובר בספרי בישול, גם תו קטן אחד על המקלדת עלול לשנות את כל התמונה. זה מה שגילתה פסקל פרץ-רובין, עיתונאית אוכל, מחברת ספרי בישול ובעלת פורטל קולינרי. פרץ-רובין הוציאה את ספר הבישול הראשון שלה, "מטעמי צפון אפריקה‭,"‬ לפני 30 שנה. מאז פירסמה עשרה ספרים, ועל כולם, היא מעידה, היא עוברת בקפדנות.

‬"אני מאוד יקית באופיי‭,"‬ היא אומרת, "לעולם לא אעביר חומרים באופן חפוז, אלא רק אחרי שעברתי עליהם ביסודיות. אני גם העורכת הטובה ביותר של עצמי, ותמיד עולה בסוף על השגיאות. נדיר מאוד שנשארות לי בסוף טעויות‭."‬

בספרה הוותיק "מטעמי עיראק" (הוצאת מודן) היה מתכון שלו צריך להוסיף 1 ו‭1/2-‬ כפיות מלח. אלא שמעשה שטן - הלוכסן נשמט, וכמות המלח שנותרה במתכון הייתה 112 כפיות. "אנשים שקראו את המתכון הבינו מיד שזה לא הגיוני", היא מחייכת, "‬אבל קיבלתי גם הרבה טלפונים של קוראים מבולבלים. התקשרתי להוצאה, והם תיקנו את זה במהדורה הבאה. מניסיוני, הטעויות הכי שכיחות בספרי בישול קשורות במספרים. בהגהה לא עולים עליהן בקלות, כי הן הכי פחות בולטות. בכל מקרה, מאז המקרה ההוא, אני עוברת על כל לוכסן בשבע עיניים, כדי שאנשים לא יצטרכו להתמודד עם השאלה מה בעצם עושות במתכון 112 כפיות מלח.

"בספר אחר שלי, 'מטעמי ישראל‭,'‬ שיצא לאור לפני כ‭25-‬ שנה, יש בפרק העוגות מתכון של שטרודל תפוחי עץ. בחומרים לבצק נשמט הסעיף של 200 גרם מרגרינה, למרות שבהוראות ההכנה כתוב שיש להמס אותה. בקיצור - מתברר שקשה מאוד להימנע לחלוטין מטעויות, למרות שאני תמיד עושה מאמצים עליונים לדייק‭."‬

מישהו ראה את המרגרינה שנעלמה? (צילום: index open) 

המתכון לא עובד

יום אחד פגש מישהו את אהרוני ברחוב ואמר לו: "המתכון שלך לפלאפל לא עובד. ניסיתי, וזה פשוט לא הצליח‭."‬ אהרוני, מתורגל בפניות כאלה, החל לעבור עם האיש על כל סעיפי המתכון, שלב אחר שלב. "‬שאלתי אותו: 'השרית את גרגירי החומוס? יצרת קציצות מהודקות? טיגנת בשמן עמוק‭'?‬ הוא השיב בחיוב על כל השלבים. זה היה מאוד מוזר. עברנו שוב על כל פעולה ופעולה, ומסתבר שהאיש אכן עבד לפי ההוראות בספר. רק לפני שהרמתי ידיים, הוא אמר פתאום: 'אולי בכלל החומוס מהקופסה שפתחתי היה מקולקל‭.'‬ 'רגע‭'!‬ שאלתי אותו, 'השתמשת בחומוס משומר ולא בחומוס יבש?'‬

"המפגש הזה הביא אותי לתובנה חשובה בקשר לספרי בישול: אסור לנו להניח שהקורא מבין בעצמו אפילו את ההוראה הפשוטה ביותר. מבחינתי, זו הייתה טעות תפיסתית בספר שלי, וזו טעות חמורה יותר מטעות הגהה, שבה כתוב במתכון 5 כוסות שמן במקום 5 כפיות. אנשים שכותבים ספרי בישול בארץ יוצאים מנקודת הנחה שכשכתוב במתכון, 'מקפיצים את הירקות במחבת‭,'‬ זה מספיק. אבל מספר האפשרויות העומדות בפני הבשלן הביתי מול משפט כזה הוא ענק: כמה זמן מקפיצים? עד מתי? באיזו מחבת? על איזו אש? וכו' וכו‭.'‬ כתיבת מתכונים זו תורה שלמה. הכל חייב להיות סוּפר ברור ולקחת בחשבון את כל האפשרויות‭."‬

מאז מקרה הפלאפל, אהרוני משתדל שלא לקחת סיכונים. "‬ההנחה שלי היא שעליי להתייחס לסקאלה הכי רחבה של האנשים שיקראו את המתכון, ולא רק לקהל של יודעי ח"ן. צריך, כמובן, למצוא את הגבול, כדי שהמתכון לא ייצא ארכני וטרחני, אבל הוא חייב להיות הכי מדויק שאפשר. אני לעולם לא אסיים מתכון ב'אופים בתנור 20 דקות', ‬הרי התנור שלי שונה משלך. החום אינו אותו חום, וכך גם התוצאה לא תהיה אותה תוצאה. בעיניי, נכון יותר לומר: 'מכניסים לתנור ל‭20-‬ דקות, עד שהמאפה מזהיב‭.'‬ ה'עד ש‭'...‬ הזה מסביר לקורא למה הוא אמור לצפות ומה עומד לקרות למנה שהוא מכין. זאת גם הסיבה שלצילומים יש חשיבות כל-כך גדולה. הם מראים לקורא איך צריכה להיראות התוצאה הסופית ומעבירים לו את מה שלפעמים המילים אינן יכולות לתאר".‭

רגע, זה חומוס מקופסה? (צילום: index open) 

‬איך להימנע מטעויות מרות? העדיפו ספרי בישול של בשלנים ישראלים כי סביר שבהם יהיו חומרי גלם‬ זמינים", אומרת יעל גרטי, מבקרת ספרי בישול ב‭,ynet-‬ מתכונאית ומחברת הספר "לבשל עם יעל‭."‬ "בספרי בישול מוצעות לפעמים מתורגמים אלטרנטיבות לחומרים שקשה להשיג בארץ, כמו חמוצי ברנסטון או גבינת רבלושון. האלטרנטיבות לעיתים ממש לא דומות, מה שיכול לשבש את המתכון. כמובן, גם כשמדובר בספר ישראלי, כדאי לעיין ברשימות המרכיבים ולבדוק שהן אינן כוללות מרכיבים שקשה למצוא".

• הכתבה פורסמה במוסף "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות"