לירוי צעירי נחת בארץ: "הגשמתי חלום"
קשר מכלן הטרי שב מבלגיה לאחר שסיכם בקבוצה: "ראשי מכלן כל הזמן רצו אותי, מקווה שאצליח להיכנס לנעליים של אוחנה"
מחויך מקיר לקיר, לבוש בחליפה מהודרת, ובידו מחזיק את החולצה של קבוצת מכלן. זו הייתה ההופעה בה בחר לירוי צעירי לשוב לפנות בוקר (ו') ארצה, לאחר שחתם במכלן הבלגית. "כל שחקן שואף מגיל קטן לצאת לשחק בחו"ל, אני הגשמתי סוג של חלום", אמר צעירי שחתם לשלוש שנים בקבוצה הבלגית.
"האמנתי השנה שאצא לאירופה", המשיך צעירי, "דווקא בגלל שאני בן 22. זהו גיל יחסי צעיר לשחקנים שיוצאים לאירופה, מבחינתי זו קפיצה רצינית. אני מקווה שתהיה לי טעימה מוצלחת". הקשר המשיך לדבר בהתרגשות על המעבר שביצע וסיפר על החיבור עם הבלגים: "מכלן היתה כל הזמן בתמונה. ראשיה ממש רצו אותי וזה נתן לי את הדחיפה לחתום שם. הם עקבו אחריי ויצרו קשר עם אנשים שמכירים אותי בבלגיה כמו דוד קורן, שבהזדמנות זו אני מודה לו על הסיוע במהלך".
כידוע, ולפחות בזירה הישראלית, כשאומרים מכלן - אומרים אלי אוחנה. צעיר התייחס לנושא ואמר: "קיבלתי שם הרבה פידבקים על אוחנה. ממש אוהבים אותו, יש שם תמונות שלו עם הגביע. חובת ההוכחה עכשיו היא עליי. אני נכנס לנעליים גדולות וצריך להמשיך את המסורת, אני מקווה שאעמוד בזה".
ומה הוא אומר על היחס שיש בארץ לליגה הבלגית? הנה התשובה: "אני לא יכול לענות כרגע לאותם מבקרים. קיבלתי רושם מדהים מהאצטדיונים שלהם ומהתרבות שיש שם. התרשמתי מאוד ביומיים האלה שהייתי שם אבל רק בעוד חצי שנה אהיה יותר חכם".
"אולי עוד אחזור לארץ"
אחרי שסימן V על החלום לצאת לאירופה, צעירי ממשיך לכוון גבוה: "אני רוצה להתקדם כמה שיותר ולא רק במכלן. מבחינת הקבוצה - להגיע לפלייאוף העליון ולקחת תארים. אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד ויכול להיות שאחזור לארץ. כרגע אני עוזב בלב שלם. אני חושב שהעובדה שאשחק במכלן יכולה לסייע לי להגיע לנבחרת הבוגרת. כמעט כל השחקנים שמשחקים בבלגיה נמצאים בנבחרת, והלוואי ואקבל זימון. אני אהיה מאוד מאושר".
את צעירי, שחזר ארצה יחד עם אביו, קיבלו במחיאות כפיים בנתב"ג כמה מחבריו הטובים. באותה חבורה היה נוכח גם אחיו הצעיר של לירוי, הלא הוא בן צעירי, שכבר בעונה החולפת קיבל את הקרדיט מספר פעמים בהרכב של בני יהודה. לירוי דיבר גם על בני יהודה: "זה מועדון מאוד חם שתרם לי הרבה מאוד. יש לבני יהודה קהל מדהים שלא אשכח. אני רוצה להודות לחזי מגן ומשה דמאיו, מגיעות להן מירב התשבוחות. החוויות שלי מבני יהודה יישארו לעד".
לפנייה לכתב/ת 
