קופסת הקוטג' תחכה: לא ערוכים לחוק האריזות
ב-1 ביולי ייכנס לתוקף חוק האריזות, שמיועד לשלוח 60% מהאריזות למיחזור, אך עיכוב בהקמת מתקנים לטיפול הפסולת ובגיבוש ההסכמים בין הרשויות לתעשיינים ישבשו את יישומו המיידי. הבשורה הסביבתית תחכה?
חוק האריזות, החוק שאמור היה לחולל מהפיכה בפח האשפה הביתי שלנו ולשלוח כ-60% מכלל האריזות למיחזור, ייכנס לתוקף באופן רשמי ב-1 ביולי. אולם מבדיקת ynet עולה, כי לפי מצב הדברים הנוכחי, אף מהפיכה סביבתית לא צפויה להתחיל בשבועיים הקרובים.
- חוק האריזות אושר: לאן נזרוק את גביע היוגורט?
- כמה יעלה לנו חוק האריזות? יותר ממה שחשבו
- האם תפרידו את הפסולת בבית?
אחת הסיבות המרכזיות היא סיבה טכנית לכאורה: תאגיד המיחזור, שהוקם על ידי התאחדות התעשיינים (ת.מ.י.ר, תאגיד מיחזור יצרנים. י.ד) ובהקמתו היו שותפות 10 מהחברות הגדולות במשק, טרם זכה לאישור מטעם המשרד להגנת הסביבה. משום כך, עד כה לא נחתם אף הסכם בין יצרני האריזות לבין הרשויות המקומיות, שאמורות בפועל לאסוף את האריזות מבתי התושבים.
על פי החוק, מי שאחראי על איסוף האריזות ומיחזורן הם יצרני האריזות, שמחויבות על פי חוק להגיע בהדרגה ליעד מיחזור של 60%. עם זאת, החוק קבע כי את איסוף האריזות בפועל ושינוען למתקני המיון וההפרדה יבצעו הרשויות המקומיות - כל רשות ומודל האיסוף שלה. כל המבצע הזה אמור להתנהל באמצעות רשת של הסכמים, בין ת.מ.י.ר לבין כל רשות מקומית.
"בשנתיים האחרונות עבדנו מול הרשות להגבלים עסקיים, שבחנה את האופן שבו הגוף המוכר שהקמנו יעבוד. המטרה שלנו היתה להקים גוף שיפעל ללא כוונות רווח. קיבלנו מהמשרד להגנת הסביבה את ההנחיות להקמת הגוף והגשנו את הבקשה להכרה. כרגע זה עומד בפני אישור, אך טרם אושר", הסביר בשיחה עם ynet האחראי על תחום איכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור.
בין 10 החברות שהשתתפו בהקמתו של הגוף, נמנות אוסם, שטראוס, תנובה, חוגלה-קימברלי, יוניליבר, שופרסל ומאפיית אנג'ל. "כרגע ת.מ.י.ר היא בבעלות התאחדות התעשיינים והחברות הללו פועלות בה כפורום מקצועי מייעץ, אך בהמשך הן יצטרכו לקחת את הפעילות אליהן", מדגיש קנטור.
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי התאגיד אמנם הגיש את בקשתו, אך נדרש להשלמות - וכי רק לאחר השלמות אלו ניתן יהיה לבחון את האפשרות לאשר את פעילותו.
ממתינים לוועדת המחירים
אולם מבדיקת ynet עולה כי ההכרה בתאגיד איננה העיכוב היחידי ביישום החוק. ועדת המחירים שהוקמה לאחרונה, בראשות משרד האוצר, ואשר תפקידה להמליץ בנוגע למחירים שישולמו בין הרשויות המקומיות לתאגיד המיחזור - גם היא רחוקה מלגבש את המלצותיה.
"מודל התמחור מול הרשויות המקומיות הוא עניין כבד משקל, עניין מהותי מאוד שבלעדיו אי אפשר לחתום על הסכמים ולעבוד. נכון להיום, ההערכות הן שרק בסוף חודש יולי תסיים ועדת המחירים את עבודתה ואז הממשלה תצטרך לאשר המלצותיה. זה ייקח עוד זמן", מעריך קנטור.
רשת ההסכמים המסועפת שאמורה להיחתם מול כל רשות ורשות, לצד הסכמים נוספים שהתאגיד יצטרך לחתום בעתיד מול מתקני המיון והמיחזור - איננה עניין טכני. זהו לב ליבו של המנגנון ליישום החוק ובלעדיו לא יוכל החוק לקרום עור וגידים במציאות.
איך כל רשות תפריד פסולת? לא ברור
חוק האריזות, הובל לאורך כל הדרך על ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ובשיתוף אנשי עמותת אדם טבע ודין שביקשו להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות אירופיות דוגמת אירלנד או איטליה - שממחזרות 60% מהאריזות שלהן כבר שנים ארוכות.
אמנם יש כיום מדינות אירופיות שמצליחות להגיע לשיעורי מיחזור גבוהים יותר - דוגמת בלגיה, גרמניה או הולנד - שם עומד שיעור מיחזור האריזות סביב 90%, ובכל זאת, היכולת להעביר את החוק כך שיעמוד בהוראות האירופיות, נחשבת להצבת סטנדרטים גבוהים מאוד עבור שוק הפסולת הישראלי.
חוק זה נחשב לבשורה משמעותית גם על רקע מצוקת המקום להטמנת פסולת. על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בעוד כ-10 שנים יוותר בכל מדינת ישראל רק אתר פסולת אחד שבו ניתן יהיה להטמין את האשפה - אתר אפעה שבנגב. לכן לצד תוכנית של הפרדת הפסולת, אותה מנהיג המשרד בקרב הרשוית, וייקור עלויות ההטמנה - יש צורך בהול בעידוד המיחזור בישראל.
בהקשר זה, האריזות נחשבות לנטל כבד. על פי ההערכות הן מהוות כיום כ-20% ממשקל הפסולת בישראל. אולם מעבר להיקפי מיחזור משמעותיים, חוק האריזות אמור לשפר משמעותית גם את פליטת גזי החממה, ואת זיהום הקרקע שיימנע מהפחתת כמויות הפסולת המוטמנת.
עם זאת, בהתאחדות התעשיינים מסבירים,כי בשל העיכובים "עד לרגע זה אנחנו לא יודעים איך כל רשות תבחר להפריד את הפסולת בשטחה. יש רשויות שיחליטו להפריד לשני פחים בלבד (פח לפסולת רטובה-אורגנית ופח לפסולת יבשה שבתוכה ייכללו גם האריזות - י.ד); יש רשויות שיבחרו להפריד לשלושה זרמי פסולת ויהיו רשויות שאולי יבחרו להפריד את הפסולת לכל סוגיה. כל הסדר יחייב התחשבנות והסכם מסוג שונה".
איפה ימחזרו?
אחת הבעיות שהועלו כבר מראשית דרכו של החוק, ועדיין נותרו ללא מענה של ממש - היא שאלת מתקני המיון ומיחזור הפסולת. נכון להיום יש בכל הארץ שמונה מתקני מיון, שאמורים להתמודד עם הפסולת של השלב הראשון, אולם על פי ההערכות התאחדות התעשיינים, כבר בסוף שנת 2012 צפוי להיות מחסור במתקנים.
בכנס מיחזור שהתקיים בפארק חיריה לפני מספר ימים התריע על כך גם עו"ד דורון ספיר, יו"ר איגוד ערים דן לתברואה ופארק המיחזור חירייה. "הפרדה במקור לשני זרמים ללא פתרונות קצה עלול להכשיל את הפרויקט ובכך נאבד את אמון הציבור", אמר.
עוד ספיר ציין, כי "ללא פתרונות קצה והקמת מפעלי מיחזור לא יהיה טעם לדרוש מהתושבים להפריד פסולת בביתם מאחר ולא יהיה היכן לטפל ולמחזר את הפסולת לאחר ההפרדה". לדבריו, "הקמת מפעלים אלו לוקחים הרבה מאוד זמן ולכן יש להזדרז בהקמתם".
לדברים הגיבה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר-קארו, שאמרה בכנס: "אני מבטיחה שלא תהייה הפרדת פסולת במקור ובתעשייה ללא מתקני קצה שיטפלו בפסולת. אנו מקדמים התחייבויות ל-40 רשויות על סך של 350 מיליון שקלים לשדרוג תחנות המעבר והקמת מפעלי קצה. זה לא היה קל לאשר את התקציב הזה שהגיע לאחר מאבק ארוך עם משרד האוצר".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מטרת ועדת המחירים היא להמליץ לשר להגנת הסביבה על מחירי ההתקשרות בין גוף מוכר לבין אחראי לטיפול פסולת. ועדת המחירים פנתה לציבור ולהתאחדות התעשיינים בפרט לקבלת עמדות וחומרים מקצועיים, ותגיש את המלצתה בעניין המחירים לשר להגנת הסביבה בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בחוק (עד 90 ימים מיום ההכרה בגוף מוכר).
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, כי "ככלל, חוק האריזות נכנס לתוקף ביום ה-1.3.2011. אולם, מספר חובות מרכזיות ייכנסו לתוקף רק ביום 1.7.2011. חובות אלה הן בעצם ליבת החוק.
"כיום יש 8 מתקני מיון לפסולת יבשה ובשלב שני יוקמו מפעלים נוספים הן למיון והן למחזור והשבה. בחודש הקרוב יועברו 350 מיליוני שקלים ל-31 רשויות מתוך 45 בקשות שהוגשו למשרד. יש לציין כי כל הבקשות עמדו בתנאים אך בשל מגבלת תקציב ימומנו בשלב זה הרשויות שייכנסו לתוכנית ההפרדה במקור".
מהשלטון המקומי נמסר בתגובה כי "הרשויות המקומיות בעיצומן של היערכויות לקראת תחילת יישום חוק האריזות, ברמות השונות. זאת, בהתאם לגודל הרשות ומבנה הרשות המקומית".