סוסוני ים והתעמלות אירובית לשיפור הזיכרון
האם תרגילי התעמלות מסוגלים לשפר את כישורי הלמידה ואת הזיכרון בגיל מבוגר? מחקר מלמד שפעילות אירובית יכולה להגדיל את נפח ההיפוקמפוס במוח, האזור המעורב בזיכרון
במוח היונקים, ובכלל זה במוח האדם, יש אזור שבגלל הדמיון שלו לסוסון ים, נקרא היפוקמפוס, שמו הלטיני של הדג. אזור זה מצוי בשני צִדי המוח והוא מעורב במידה רבה בתהליכי למידה וזיכרון.
פגיעה בהיפוקמפוס בצד אחד כמעט אינה פוגעת בכושר הלמידה והזיכרון. לעומת זאת, פגיעה בשני הצדדים פוגעת במידה ניכרת ביכולת לזכור וגורמת לאי התמצאות במרחב. יש גם פגיעה ביכולת ללמוד ולזכור דברים חדשים.
היפוקמפוס: המפתח לזיכרון
הזיכרון מתערער עם הגיל
מתברר כי בגילים מבוגרים, מעל גיל 60, יש ירידה בנפח ההיפוקמפוס בסדר גודל של כ-1.5% בשנה. דבר זה הוכח לראשונה בבעלי חיים, אבל עם פיתוח שיטות כמותיות חדישות של הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), נמצאה הירידה בנפח ההיפוקמפוס גם באדם.
ההיפוקמפוס הוא גם אחד האזורים הראשונים שנפגע במחלת אלצהיימר. עם העלייה בתוחלת החיים, מחלת אלצהיימר ודמנציה נעשו נפוצות יותר, אך עד כה טרם נמצא להן טיפול תרופתי יעיל, שיחליף את התרופות השונות המצויות בשוק ומאופיינות, בין השאר, בתופעות לוואי חמורות.
בד בבד המעמסה התקציבית על החברה בעטיין של המחלות האלה עולה במשך השנים. חוקרים מחפשים אפוא דרכים לצמצם את איבוד הזיכרון עם הגיל בדרך יעילה וזולה ובעיקר ללא תופעות לוואי מזיקות.
בפברואר 2011 פורסם מאמר ב-PNAS, כתב העת היוקרתי של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, הדן בהשפעותיה של פעילות גופנית אירובית על ההיפוקמפוס ועל יכולת הלמידה והזיכרון.
ההשפעה החיובית של התעמלות אירובית על גופנו ועל המוח בכללו הייתה ידועה כבר קודם לכן. אבל, המחקר הזה בדק באופן ספציפי את השפעות התעמלות אירובית על ההיפוקמפוס ועל יכולת הלמידה והזיכרון.
מתאמנים - זוכרים
החוקרים בדקו 120 נשים וגברים, בני 60-79 שנים. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות (60 נבדקים בכל קבוצה). קבוצה אחת ביצעה פעילות אירובית של שעה אחת שלוש פעמים בשבוע במשך שנה, וקבוצה אחרת ייחדה אותו זמן לביצוע התעמלות מתיחות והתעמלות על מכשירים לחיזוק שרירים.
כל הנבדקים היו בריאים וללא פגיעה בכושר הלמידה והזיכרון. אצל כל הנבדקים נבדק נפח ההיפוקמפוס בתחילת השנה, באמצעה ובסופה. כן נבדקה יכולת הלמידה בעזרת תרגילי זיכרון שונים.
ממצאי המחקר הזה מדהימים. בקבוצה שביצעה תרגילי התעמלות אירובית (הליכה על מכשיר) גדל נפח ההיפוקמפוס בשני צדי המוח, ב- 2% בקירוב כעבור שנה.
בקבוצה האחרת שביצעה תרגילי מתיחות וחיזוק שרירים על מכשירים, הייתה ירידה בנפח ההיפוקמפוס בסביבות %1.5 במשך השנה, כפי שנמצא באוכלוסייה הכללית באותו טווח גילים.
במילים אחרות, ההתעמלות האירובית לא זו בלבד שמנעה את הירידה בנפח ההיפוקמפוס, אלא אף הגדילה אותו, וההשפעה הייתה ספציפית לחלקו הקדמי של ההיפוקמפוס ולא לאזורים סמוכים במוח.
חיטוב המוח והישבן
התוצאה הזאת מעניינת וחשובה כי היא מראה שגם בגיל מבוגר אפשר לתרגל את המוח ולגרום לשינויים אנטומיים. עוד ממצא חשוב הוא כי בקבוצה האירובית חל שיפור של כ-8% בניצולת המרבית של החמצן, ואילו בקבוצת הביקורת השיפור היה ב-1% בלבד.
הפעילות האירובית השפיעה לא רק על מדדים אנטומיים, אלא גם על יכולת הלמידה והזיכרון. גם כאן נמצא כי חברי הקבוצה האירובית למדו מהר יותר וזכרו טוב יותר מקבוצת הביקורת. המנגנון להשפעות האלה אינו ברור, אבל קרוב לוודאי שהוא קשור להגברת זרימת הדם ועלייה במספר נימי הדם במוח.
כללו של דבר: אפשר למנוע את ההצטמצמות בנפח ההיפוקמפוס גם במבוגרים. להתעמלות אירובית השפעה חיובית על כושר הלמידה והזיכרון. פעילות אירובית אינה דורשת מכשירים מיוחדים וכל אחת ואחד יכולים להרוויח ממנה. הפעילות האירובית מהנה, זולה ואין לה תופעות לוואי המאפיינות טיפולים תרופתיים.
ועם זאת, אף על פי שאין היא משפיעה על ההיפוקמפוס, פעילות גופנית של מתיחות או של התעמלות מכשירים מחזקת את השרירים ומגדילה גמישות. לכן אין זו המלצה מוגזמת לעשות גם פעילות אירובית וגם התעמלות מכשירים ומתיחות. בהצלחה.
יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.
הכתבה התפרסמה בגיליון יוני-יולי של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.
לפנייה לכתב/ת 
