חיזור: לא כל אשה תגיב בחיוב לשיר אהבה
למרות מחקרים המראים שמוזיקה רומנטית אכן משפיעה ויכולה לשכנע נשים למסור מספרי טלפון לגברים מחזרים, מסתבר שהגנטיקה משחקת גם כאן תפקיד
אחת הסיבות העיקריות לכך היא - זה פשוט עובד! הרומנטיקה על צורותיה השונות עדיין תופסת מקום חם בלב, עדיין ממיסה קשיחות, אפילו אם קשה לנו להודות בזה. יש משהו בג'נטלמניות שנותן כבוד לאשה, ויש משהו באשה שמוכן לקבל את המחוות האלה, אפילו בעידן הציני של היום.
בואו לדבר על חיזור ומוזיקה גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
המחקר מדגים איך זה עובד. לפני שאתאר את המחקר אני רוצה שתדמיינו בראשכם את התרחיש הבא: עלמה צעירה יושבת בחדרה המואר באור עמום ומסתרקת מול המראה. כתונת הלילה הדקיקה הלבנה שלה מתנופפת סביבה בגלי רוך. לפתע היא שומעת מתחת לחלונה צלילים רכים של מיתרים. קול בס גברי אך עדין מתחיל לשיר לה. היא יוצאת למרפסת ושם הוא עומד, גבר חסון שמחזיק גיטרה ונושא אליה עיניים כשהוא שר שיר אהבה במיוחד לכבודה. איך לא יימס לבבה? כמעט תמיד היא יורדת בסוף אליו לרחוב המואר באור אפל ומתרוממת על בהונותיה לנשיקה.
טוב, תירגעו, אף אחד לא צריך לצאת לקנות גיטרה ולשוטט מתחת למרפסות בחיפוש אחר עלמות. העלמות אינן. היום הן נשות קריירה, ובכלל, מסתבר שלא כל לב נמס למשמע מוזיקה, כי גם זה תלוי בגנים. אבל הגברים עדיין יכולים לנצל את תרופת הסבתא הזו שנקראת "שירי אהבה" כדי לקבל מספרי טלפון ביתר קלות.
מחקר צרפתי שהתפרסם ביוני 2010 בכתב העת Psychology of Music מצא שנשים נענות יותר לחיזור כשהן נחשפות למוזיקת רקע רומנטית. הן היו פתוחות יותר ונטו יותר לתת את מספר הטלפון שלהם לגבר בעל חזות ממוצעת, לאחר האזנה לשירי אהבה.
איך זה שמוזיקה משפיעה עלינו כך? מוזיקה משמשת את כל הדורות, התרבויות והמינים. מה שמיוחד בה הוא שהיא מכילה מסר גם ללא מילים, והמסר הזה מועבר ומפורש על ידי השומע בשפה רגשית של הלב. יתכן שמוזיקה פשוט גורמת פסיכולוגית להרגיש טוב יותר, וכשאשה מרגישה טוב יותר, היא יותר פתוחה לבקשות חיזור. אבל אז כל מוזיקה לכאורה יכולה לעשות את העבודה.
לכן, החוקרים משערים שהתוכן הרומנטי של שיר האהבה היה גם בעל אפקט הקרוי הטרמה (Priming). אפקט זה מתייחס למידע ש"מושתל" במוח בלא מודעותו של אדם ומשפיע על התנהגותו הקשורה למושג ההטרמה. כך, מסר האהבה שכלל שיר הרקע בחדר ההמתנה השפיע על מוח הנשים בלי ידיעתן וגרם להן להתנהג בהתאם למסר זה כשפגשו סיטואציה הקשורה באהבה או חיזור.
הרומנטיקה עדיין תופסת מקום חם בלב (צילום: Shutterstock)
אבל לא אצל כולן. גם מבחינת אחוזים, וגם מבחינת מחקרים גנטים, לא כולם מגיבים ברגש ובלב נמס למוזיקה.
פרופסור אירמה יארוולה מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד היא אחת הראשונות שהראתה שיש קשר בין גנים מסוימים לבין רצון ונטייה לשמוע מוזיקה. במחקרה שפורסם בפברואר 2011 בכתב העת Journal of Human Genetics היא מראה שגן שקרוי AVPR1A (גן לקולטן במוח שמגיב לארגינין-ווזופרסין) מקושר עם יותר רצון ונטייה להאזין למוזיקה. הגן הזה גם מגביר כישרון מוזיקלי ומעורב ביכולת של בני אדם ויצורים נוספים ליצור קשרים והתנהגויות חברתיות.
תוצאות מחקר זה מדגישות את הקשר בין מוזיקה לבין קשרים חברתיים. שוב מתברר שמוזיקה משפרת התקשרות חברתית, ולכן כדאי לשקול את מוזיקת הרקע שבוחרים לפגישה רומנטית. בנוסף, התוצאות מבהירות את הקשר בין גנטיקה לנטייה מוזיקלית - לא כולם יגיבו באופן זהה למוזיקה. חשוב להדגיש גם שאין פירוש הדבר שכל מי שיש לו נטייה מוזיקלית יש לו בהכרח יותר יכולת ליצור קשרים חברתיים. בגנטיקה, כמו באהבה, התמונה תמיד יותר מורכבת ממה שנראה לעין...
- רחלי לנגפורד
, MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה במרכז גלים
למימוש הפוטנציאל האישי.
טוקבק כדורבנות:
גברים, אם אתם מגישים שיר לבחורה ודאו שהוא שלכם / אלכס מהכרמל
מעשה שהיה כך היה: בעוונותיי הרבים, חוץ מהיותי איש הייטק וטוקבקיסט במדורי הפוליטיקה, אני גם מתרגם שירה רוסית קלאסית לעברית. יום אחד תירגמתי שיר רומנטי ויפה של פושקין ופירסמתי אותו באחד העיתונים. כשנה לאחר הפירסום בעיתון פירסמתי אותו גם בפורום גדול בו השתתפתי באותו זמן. אחרי שעה אני מקבל אימייל מבחורה ששאלה אם באמת פושקין כתב את השיר ואני תירגמתי אותו. מתברר שהחבר שלה הגיש לה את שיר ואמר שהוא כתב את זה...
בקיצור חבר'ה, לשקר אין רגליים. אל תתבזו. אל תקחו קרדיט של אנשים אחרים כי בסוף זה מתפוצץ בפרצוף.
