חוזרים להריסות בנתניה: "צונאמי, איבדנו הכל"

החוקרים עדיין לא יודעים מה המקור המדויק לפיצוץ הגז בנתניה, התושבים עדיין לא יודעים מתי יחזרו לבתיהם. חוקרי השריפות של כיבוי האש וחוקרי המשטרה מתחנת נתניה המשיכו גם היום (שבת) לחפש בין ההריסות את שברי הצינור שלכאורה חתך גנב המתכות החשוד בחבלה שהובילה לאסון, שבו נהרגו שלוש נערות - רבקה מסיהיד, רבקה דוראי וסטייסי ברוק - ומוחמד אבו עטא, תושב כפר קרע. 

כך נראה היום הבניין ברחוב העצמאות 3 בנתניה (צילום: עידו ארז)

החיפושים מתמקדים בשרידים של בלוני גז שאולי התפוצצו, אם כי טרם הוברר אם מדובר בפיצוץ שנגרם כתוצאה ממגע של ניצוץ עם גז ש"עמד" באוויר לאחר הדליפה, או שמא בעירה קטנה התפשטה לבלוני הגז שהתפוצצו. כמו כן, טרם התגלה מהו המקום המדויק למקור הפיצוץ והיכן בער הניצוץ, אך בשל מוקד ההרס נראה שמדובר בקומת הקרקע שבה פעלו מספר מסעדות. לחוקרי המשטרה סייעו אנשי משרד התשתיות.

לפניכם: כתבנו רועי מנדל מסכם את האסון בנתניה 

לפי הערכות של גורמי החקירה, כמות הגז שגרמה לפיצוץ היא בערך 100 ק"ג גז, השקולים ליותר משני מיכלי גז גדולים. בחקירתו מתעקש גנב המתכות שנעצר, המיוצג על ידי עו"ד תרצה קינן מהסניגוריה הציבורית, כי לא חתך צינור גז.

תושבים רבים, שאיבדו את כל היקר להם בפיצוץ הגז, חזרו היום לבניין וגילו את ההרס העצום. רוסלנה גזמן: "גרתי בקומה השלישית עם סבתי, שעדיין מאושפזת כי אין לאן להביא אותה, אין לי משפחה כאן, ישנתי אצל חבר, אבל את סבתא אין לי לאן להביא. אמרו לי לדבר ביום ראשון עם העירייה כדי להעביר אותה לדיור מוגן, אבל אז היא תגור לבדה בלעדי". גזמן קבלה על התנהלות הרשויות, שאינה מספקת: "יש כאן המון משפחות, בהן אנשים עריריים ומבוגרים שיש לסייע להם ולא להתנער מהם כי זה לא אירוע חבלני. אנחנו לא אשמים באסון וכך או אחרת מישהו צריך לטפל בנו".  

בית הכנסת ההרוס (צילום: עידו ארז)

דוד מימון, בעל משרד לעריכת דין בקומה הרביעית: "הבנתי שאין לי משרד להגיע אליו. אנחנו לא יודעים מאיפה להביא פרנסה, אבל מה אפשר לעשות. בן אדם מפרנס משפחה 18 שנה, הלקוחות הקבועים נכנסים למשרד כמו לבית, ועכשיו צריך למצוא בית חדש".

איציק גולן, אחיו של גיא גולן, בעלי מסעת "סקוטס מן" השוכנת בכיכר כבר 32 שנה, סיפר כי אנשי מס רכוש טרם הגיעו, "וגם אף אחד מהעירייה לא הגיע כדי להרגיע אותנו. איש לא דיבר איתנו. 32 שנה העסק הזה מפרנס הרבה משפחות, כולל כאלו המתגוררות כאן בבניין, אבל עכשיו טלפון אחד לא קיבלנו, אף לא אחד. זו חוצפה שזה יחסה של העירייה. 32 שנה אנו משלמים כאן מסים. אם חודש אחד מפספסים, מגיעים מההוצאה לפועל, אבל אם זה לא פיגוע חבלני, אז לא אכפת להם. זה יותר מפיגוע, זה צונאמי, אנשים איבדו הכל".

גולן אומר כי במצבם הנוכחי, לא יוכלו בעלי העסקים לשלם לספקים: "איך יגמרו את החודש? בושה וחרפה שמדינת ישראל מתנהלת ככה. מי שנפגע כאן, הם בעיקר עולים מצרפת, שבאו לבנות את הארץ ולחזק את היהדות שלנו. הם אלו שתרמו כספים לבניין בית הכנסת בקומה מעל, לאחר שהעבירו את כל עולמם מצרפת לישראל וכיום הם זרוקים בלי שלאיש אכפת מהם".

גם היום, מנקרת בקרב התושבים בנתניה המחשבה שהאסון היה יכול להימנע, כפי שאומר איציק גולן, "אם מכבי האש היו מגיעים לכאן בזמן. שעה וחצי לפני, אחי גיא התקשר להודיע על הדליפה ושוב חמש דקות לפני הפיצוץ. האחריות היא של מכבי האש ושל חברת הגז שהטכנאי שלה היה כאן ולא עשה כלום. זו גם רשלנות מצד חברת פזגז, ששמה מצבור גז בבניין בצורה מסוכנת. הוא אפילו לא היה תת-קרקעי, אלא סתם עמד שם. יש לחברה אחריות ענקית למה שקרה כאן".

בפזגז הכחישו את הטענות, ואמרו כי זו החברה היחידה שאין לה בלונים בבניין, אלא צובר גז שמוטמן מתחת לאדמה.