ה-FDA: צ'מפיקס לגמילה מעישון קשורה להתקפי לב
מינהל המזון והתרופות האמריקני מזהיר כי התרופה צ'נטיקס לגמילה מעישון, הנמכרת בארץ בשם צ'מפיקס, מעלה הסיכון להתקף לב וחסימת עורקים. לפני מספר שנים התברר כי התרופה קשורה עוד בדיכאון ומחשבות אובדניות, תאונות דרכים ונפילות
סכנה נוספת בתרופות לגמילה מעישון: לאחר שמחקרים קודמים הראו כי תרופות לגמילה מעישון מגבירות הסיכון להפרעות נפשיות, מצביע מחקר חדש על כך שאחת התרופות, צ'נטיקס (הנמכרת בישראל תחת השם צ'מפיקס), מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב.
מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, פרסם בסוף השבוע את ממצאיו של מחקר שכלל 700 מעשנים, שממנו עלה כי קיים סיכון גבוה במקצת להתקפי לב, תעוקת חזה וחסימת עורקים בקרב נבדקים שנטלו את התרופה צ'נטיקס לגמילה מעישון, בהשוואה לקבוצת נבדקים שקיבלו תרופת פלצבו (שאינה מכילה חומר פעיל).
בעקבות המחקרים דרש ה-FDA מהיצרנית, חברת פייזר, לערוך מחקר מסוג
התרופה נקשרת לאותם קולטנים במוח שאליהם נקשר הניקוטין, ובהם קולטן שקרוי אלפא-2-ביתא-2, ומונעת מהניקוטין להיקשר אליהם בחוזקה.
כתוצאה מכך חלה ירידה בתשוקה של המעשן לניקוטין וכן ירידה בתופעות הלוואי הקשורות בהפסקת העישון.
צ'נטיקס מאושרת לשימוש ב-90 מדינות ברחבי העולם וגם בישראל, ועל פי ההערכות טופלו בה עד כה כשבעה מיליון אמריקנים. אם אכן יימצא כי התרופה מסוכנת, ייתכן שה-FDA ידרוש להסירה מהמדפים.
בשנה האחרונה סבלה צ'נטיקס מירידות משמעותיות במכירות בעקבות מחקרים שמצאו קשר בין התרופה לתופעות לוואי חמורות.
במהלך הרבעון האחרון של 2007 קיבל ה-FDA קרוב לאלף דיווחים על תופעות לוואי חמורות בקרב המשתמשים בתרופה ובהן תאונות דרכים, נפילות, הפרעות קצב לב או פרכוסים, כמו גם הפרעות פסיכולוגיות כגון עוינות ומחשבות אובדניות. לא נערכו מחקרים בנושא, כך שלא ברור כמה מהתופעות נגרמו ישירות מהשימוש בתרופה. בינתיים המליץ ה-FDA לדווח לרופא על כל תופעת לוואי.
בשנת 2009 דרש ה-FDA להוסיף אזהרה חמורה על גבי התרופות צ'מפיקס וזייבן לגמילה מעישון, בדבר הסיכון להפרעות נפשיות קשות ובהן שינויי התנהגות, דיכאון, עוינות ומחשבות אובדניות.
דרישת ה-FDA להוסיף תווית אזהרה מבוססת על דיווחים שהגיעו מאז תחילת שיווק התרופות ועל מחקרים קליניים ומידע המצוין בספרות הרפואית. מהמידע שהצטבר עלה כי חלק ממשתמשי התרופות חוו שינויי התנהגות חריגים, הפכו מדוכאים או לקו בהחמרה בדיכאון או במחשבות אובדניות.
במקרים רבים החלו הבעיות זמן קצר לאחר תחילת נטילת התרופות, והסתיימו עם הפסקת השימוש בהן. עם זאת, חלק מהמטופלים המשיכו לסבול מהתסמינים גם לאחר הפסקת השימוש בתרופות. במקרים בודדים החלו הבעיות לאחר הפסקת הטיפול.