חלוצת מהפכות ערב פונה פנימה ומגלה כוחות
היא היתה המדינה הערבית הראשונה שהביאה את בשורת המהפכה ואת כוח האדם הבודד מול השלטון העריץ. אך מה קרה בתוניסיה מאז הוסטה תשומת הלב העולמית למצרים וממנה ללוב, בחריין, תימן וסוריה? אפטרשוק במזה"ת - כתבה ראשונה
היא היתה המדינה הראשונה שהביאה לאזור את בשורת המהפכה ההמונית, את בשורת כוחו של האדם הבודד, הסיסמא "העם רוצה להפיל את המשטר", הקבוצות בפייסבוק, ההפגנות ההמוניות והסרטונים בסלולר.
- טלטלה במזה"ת - ושינוי? פרק ראשון בסדרה: דעתכם בפייסבוק של ynet
האיש שהצית את עצמו ואת המהפכה והנשיא שהודח. בועזיזי ובן עלי (AFP)
חבריו של בועזיזי מיהרו להפגין בעקבות המקרה שלו. אליהם הצטרפו רבים אחרים והיתר - היסטוריה שמתחוללת מאז במזרח התיכון מדי יום ביומו. אך מה קרה בה, בתוניסיה, מאז נמלט ממנה הנשיא זיין אל-עאבדין בן עלי ב- 13 בינואר לג'דה שבסעודיה? מה קרה בה מאז הוסטה תשומת הלב העולמית למצרים וממנה ללוב, בחריין, תימן וסוריה? את השאלות הללו הפנה ynet לחוקר תוניסיה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, ד"ר דניאל זיסנוויין.
ממשלה חדשה, תקוות חדשות
"הזרקורים עזבו את תוניסיה ברגע שהכול עבר למצרים. ומבחינה מסוימת זה עשה לה רק טוב משום שזה אפשר לה להתעסק עם עצמה", הסביר ד"ר זיסנוויין בשיחה עם ynet. "אנו נמצאים במערכה השנייה או השלישית עתה. הממשלה שהוקמה לאחר מנוסתו של הנשיא המודח בן עלי הורכבה בעיקר מאנשיו וזה עורר זעם בקרב הציבור התוניסאי.
ההפגנות נמשכו מאז, אמנם לא בסדר גודל דרמטי, אך הן נמשכו מספיק והביאו להתפטרות ראש הממשלה, מוחמד רנושי, שהיה ראש ממשלתו של בן עלי ולמינויו לתפקיד של אל-בז'י קאיד א-סבסי, בן ה- 84".
לדברי ד"ר זיסנוויין, ראש הממשלה הנוכחי של תוניסיה הוא "איש מעניין, הנמצא במערכת הפוליטית עוד מימיו של הנשיא חביב בורגיבה (ששלט במדינה עד 1987. ר"נ). הוא מעין המקבילה התוניסאית לשמעון פרס שלנו, והוא הצהיר כי הוא לא בא להצטרף למערכת הפוליטית".
"נקבע תאריך לבחירות כלליות לפרלמנט, שאמור היה לנסח בחודש יולי חוקה חדשה. אולם, הבחירות נדחו לאוקטובר בגלל הטענה שהמפלגות לא הספיקו להתארגן בשל קשיים טכניים", אמר ד"ר זיסנוויין.
"המצב הפנימי התייצב, אך יש דיווחים על עלייה ברמת הפשיעה" (AP)
ומה התמונה שמצטיירת כרגע בעיניך בתוניסיה?
"בתוך כל הקלחת הזאת אנו עדים לשני כוחות מרכזיים: ראשית - האיסלאמיסטים. תנועתם, "א-נהדה", משתקמת והולכת ומנהיגה רשיד אל-רנושי שב לתוניסיה אף שהודיע שלא ירוץ בבחירות. מולם ניצבת חזית ליברלית די מרשימה וחשוב להדגיש - לא איסלאמיסטית. קשה לדעת לאן זה הולך. לראשונה, האיסלאמיסטים צריכים לומר מה הם מציעים לעשות במדינה במקום להיות גורם אופוזיציוני. הם כבר מצהירים שלא יפגעו במעמד הנשים בתוניסיה. נגדם ניצבת חזית ליברלית די מרשימה, ביחס למדינות ערב האחרות".
"התוניסאים קוראים לאירופים: שובו אלינו"
"מעבר לכך, מוכרחים לציין שתוניסיה נאבקת עם כמה קשיים. ישנו מאמץ אדיר מצדם לשקם את התיירות, שבפועל קפאה. במדינה לא מצהירים על כך, אבל בינתיים מי שמשתכן במלונות הם פליטים לובים בעלי אמצעים, ואילו התוניסאים מעוניינים שהאירופאים ישובו לפקוד את המדינה - אך בינתיים הם לא באים. המצב הפנימי התייצב במידת מה, אם כי רבים בתוניסיה מדברים על ירידה בביטחון אישי ועלייה ברמת הפשיעה".
האם אתה מזהה ואקום מנהיגותי בתוניסיה מאז הדחת הנשיא בן עלי?
"לפי שעה, תוניסיה היא ייחודית, והיא שונה ממדינות אחרות. יש בה כוחות שיכולים לעמוד מול האיסלאמיסטיים - הכוחות הליברליים למשל. זה לא אומר שהם ינצחו, אבל אני לא רואה ואקום פוליטי, להיפך. כשהחזירו את א-סבסי למשחק הפוליטי כדי לעמוד בראשות הממשלה, אחד הערכים עליהם דיברו בתוניסיה היה יציבות - וכמה שיותר מהר", אמר ד"ר זיסנוויין.
"מעבר לכך, תוניסיה לא התפרקה לאחר ההדחה של בן עלי וצריך לומר זאת. המדינה הצפון אפריקנית מתמודדת לא רע עם משבר הומניטרי בגבול עם לוב. הקהילה הבינלאומית מודעת לחולשת תוניסיה וכשהבעיות בלוב החלו לעלות, העמידו בריטניה וצרפת מטוסים בגבול תוניסיה כדי לסייע לפליטים הלובים וכדי שלא להעמיס על תוניסיה. אולם, יש עדיין כמה סימני שאלה שמרחפים באוויר, בהם כיצד תעמוד המדינה במבחן הבחירות?".
"המקבילה התוניסאית לשמעון פרס". ר"מ תוניסיה א-סבסי (במרכז) (רויטרס)
"המצב הכלכלי בתוניסיה רק הולך ונהיה קשה יותר, והמהפכה לא שינתה מציאות זו. אולם, אני בכל זאת מעט יותר אופטימי וחושב שהעובדה שהזרקורים הוסטו מתוניסיה איפשרה לה להסתכל על עצמה. קחו לדוגמה מקרה מיוחד שאירע לאחר המהפכה: הכוחות האיסלאמיסטיים קיימו הפגנה בעיר העתיקה של תוניס נגד בית בושת בעיר. והנה, אירעה תופעה מעניינת - כוחות הצבא הקיפו את בית הבושת והודיעו כי יגנו עליו, לא כדי לקדש את הזנות אלא משום שהם לא מוכנים שהאיסלאמיסטיים יכתיבו את סדר היום".
"הכדור חוזר לאיסלאמיסטים"
"הכדור חוזר אל האיסלאמיסטים שצריכים לומר עתה מה הם רוצים לעשות במדינה. הצעירים התוניסיאים אומרים 'לא הדחנו את בן עלי כדי להפוך לאיראן'. מצד שני, האסילאמיסטים הם לא גורם שולי וזוכים לכ-30 אחוזי תמיכה, אך חייבים לומר באותה הנשימה שהם גם לא סוחפים את כל החברה.
הסיבה לכך היא שבתוניסיה יש מעמד בינוני וכוחות חברתיים, שמלכתחילה חפצים בתרבות פוליטית אחרת", הסביר ד"ר זיסנוויין.
האם תוניסיה תהיה חלוצה בעולם הערבי גם בגיבוש הדפוסים הפוליטיים החדשים בעידן הפוסט מהפכה?
"אני לא רוצה לדבר על דמוקרטיזציה, אלא על אופק פוליטי יותר פלורליסטי", אמר ד"ר זיסנוויין. "יש בתוניסיה את הכוחות ליצור אווירה פוליטית אחרת עם יותר שותפות של אנשים. היא יכולה לשמש דוגמה לשאר המדינות. התוניסאים מודעים לעובדה שהם היו הראשונים לחולל מהפכה ושכולם מסתכלים עליהם. יש להם גאוות יחידה בשל כך".
ד"ר זיסנוויין סיפק עוד סיפור מעניין כדי להמחיש את העובדה שתוניסיה מתפקדת יותר טוב מכפי שכולם חשבו בתחילה: "על רקע ההידרדרות בביטחון האישי בתקופה שלאחר הדחת בן עלי מהשלטון, אלפי תוניסאים הצליחו להגיע דרך הים לאי האיטלקי למפדוזה יחד עם מהגרים אפריקנים. האיטלקים נזעקו ואמרו לצרפתים – 'בזמן שאתם תומכים במהפכה, אנחנו אלה שמשלמים את המחיר'. אבל הודות לסיוע איטלקי, הגביר משמר החופים התוניסאי את סיוריו כדי לסכל בריחת אנשים והתופעה נבלמה".
"עשה את העסקה הטובה ביותר מבין כל המנהיגים". בן עלי ואשתו (AFP)
אולם לא הכול מצליח בתוניסיה. ד"ר זיסנוויין סיפר כי נגיד הבנק המרכזי של תוניסיה יצא באחרונה לוועידה כלכלית בדאבוס כדי לומר שארצו פתוחה לעסקים, אך בינתיים איש לא משקיע במדינה. "כולם מחכים להתייצבות", הוא אמר.
"החברה התוניסאית לא התפרקה לחמולות כמו לוב"
עוד הוסיף ד"ר זיסנוויין בהקשר זה כי "עד כה לא ראינו התפרקות של החברה לרמות של שבט וחמולות כמו שקרה בלוב - עדות לייחוד של החברה התוניסאית ולהתגבשותה וחיזוקה של המערכת הפוליטית שהיתה במצב של קיפאון בימי שלטונו של בן עלי".
אך מה לגבי הדיווחים על כך שבתי הכלא במדינה נפרצו בימי ההדחה ושהכלואים ברחו החוצה? האם זה לא השפיע על הסדר הציבורי במדינה?
"המנוסה מבתי הכלא נגמרה מהר מאוד. לא היתה אנרכיה כפי שתיארו. היו כמה ימים של חוסר יציבות והיתה סברה שמקורביו של בן עלי רצו שתהיה אנדרלמוסיה, אבל הסיפור נגמר תוך שבוע. למרות התלונות על העלייה בפשיעה, המצב בתוניסיה התייצב והמדינה לא נמצאת באנרכיה. בשורה התחתונה הם התייצבו וכבר העמידו מפת דרכים להמשך. מסיבה זו תוניסיה נמצאת במערכה השנייה, אם לא השלישית והיא מקדימה את כולם", אמר ד"ר זיסנוויין.
מה דעתך על משפטו של בן עלי שהתנהל בתוניסיה בהיעדרו?
"יש קולות שאומרים 'הדחנו אותו - תעזבו אותו'. יהיה מעניין לראות אם יהיו אנרגיות חדשות שיפרצו סביב המשפט". אמר ד"ר זיסנוויין.
"יש בתוניסיה את הכוחות ליצור אווירה פוליטית אחרת" (AFP)
"היו שמועות על הידרדרות במצבו הבריאותי של בן עלי. היו דיווחים שאשתו מטיילת במפרץ, אבל הוא בסך הכול שומר על פרופיל נמוך ובסופו של דבר הוא עשה את העסקה הטובה יותר מבין יתר המנהיגים. כמה שצחקו על בן עלי, במבחן התוצאה מצבו טוב יותר והוא גם כנראה הצליח לקחת איתו כסף החוצה".
"באופק לא נראה מנהיג בעל שיעור קומה"
ומה עם הדור הפוליטי הבא? האם כבר מסתמן מנהיג בעל נפח שנכנס לנעלי בן עלי?
"מפלגת השלטון של בן עלי פורקה ואולי נראה מצב שבו נציגי השלטון לשעבר 'ילבינו' את עצמם ושוב נמצא אותם בתפקידים פוליטיים, תוך שהם מצניעים את עברם. אולם לפי שעה, אי אפשר להצביע על דמות מסוימת שצמחה. בינתיים ניתן לראות בעיקר התעסקות ברמת המפלגות".
אי אפשר לסיים בלי להתייחס בכמה משפטים למצבם של היהודים בתוניסיה.
"בעניין היהודי, לאחר המהפכה היו דיווחים על יהודי שהותקף בעיר הבירה תוניס.
בתגובה, התארגנה הפגנה לתמיכה בקהילה היהודית ודבר זה מעיד על עיקרון שקיים במדינה בצורה כזו או אחרת. אלה לא דברים שרואים במצרים, שם טוענים לריגול ישראלי".
לפי ד"ר זיסנוויין, "בתוניסיה יש כ- 1,500 יהודים, שהם גורם יחסית שולי באוכלוסיית המדינה, ולאחר המהפכה הודיעה ממשלת ישראל שתסייע ליהודים תוניסאים לצאת מארצם. באופן די חריג, התוניסאים יצאו בהצהרה קשה שבה תקפו את ממשלת ישראל על התערבות בענייניה הפנימיים של המדינה. בכל מקרה, לא מדובר בקהילה משגשגת אבל גם לא בקהילת מצוקה. יש לה בית כנסת ואיטליז כשר. אולם מנגד, מהתרשמותי האישית, התיירות הישראלית לתוניסיה פסקה לחלוטין. ובכל זאת, אם הייתי צריך לסכם, הייתי אומר שעל אף שאי אפשר להתנבא, אני מסתכל על העתיד של תוניסיה באופטימיות זהירה".
הכתבה הבאה בסדרה: מצרים בעידן פוסט-מובארק
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: AFP")
