מי אחראי על טיפול במקלט הבית המשותף?
תרגיל פיקוד העורף שנערך השבוע הוא הזדמנות לבדוק את מצב המקלט: על מי מוטלת האחריות לדאוג לכך, ומה עושים אם אחד השכנים משתלט עליו ומסרב לפנות את חפציו?
מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" הדגישו את הדחיפות והצורך במקלוט סביר המתאים למגורי אדם. במהלך מלחמת לבנון השנייה התברר כי רמת תחזוקתם של המקלטים הפרטיים בבתים המשותפים הייתה ירודה: מקלטים עמוסים בציוד פרטי, הזנחה ותשתית חשמל לקויה, שלא אפשרו שהייה ממושכת ואכלוס נאות. תרגיל פיקוד העורף שנערך השבוע, הוא הזדמנות לבדוק האם המקלט שלכם ערוך, אך על מי מוטלת האחריות לדאוג לכך?
החוק העוסק בהקמת ואחזקת המקלט הוא חוק ההתגוננות האזרחית, לפיו אחריות האחזקה של המקלטים הציבוריים היא בידי הרשות המקומית, ואחזקת המקלטים בבתים משותפים או פרטיים היא באחריות דיירי הבניין.
המשמעות היא, שדיירי הבית המשותף חייבים להחזיק מקלט תקין וזמין לשעת חירום, לרבות לפנות את כל המיטלטלין שבו, זאת למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה, או מותר, להחזיקם. בנוסף עליהם לשמור על הנקיון בו ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה בשעת חירום.
כאשר קיימת בעיה לפנות את המטלטלין, עקב סכסוך בין דיירים או מכל סיבה אחרת, יש לפנות לרשות המקומית, שתוציא הודעה לבעלי הדירות ותחייבם לבצע את הפעולות האמורות להכשיר את המקלט לשעת חירום. מי שפועל בניגוד לחוק, או להנחיות פיקוד העורף, או להנחיות הרשות המקומית, עובר עבירה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר וקנס.
נציגות הדיירים, שאחראית על אחזקת השטחים המשותפים בבית המשותף, מחוייבת לטפל גם בנושא המקלט ולהעמידו מצוייד, בהתאם לחוק ובמצב תקין לשעת חירום. על פי הנחיות פיקוד העורף, יש לוודא כי המקלט פנוי ומוכן לשימוש בכל עת. יש לבדוק את אטימות המקלט, לוודא ניקיונו ודרכי גישה וכן לבדוק את תקינות מערכת המים והביוב .
מה עושים אם אחד השכנים השתלט על המקלט?
ראשית יש לפנות לשכן ולהתריע בפניו כי הינו עובר עבירה פלילית ועליו לפנות את המקלט. ניתן לפנות כמובן לרשות המקומית שתסייע בפינוי הדייר, ופנייה שכזו תטופל בדרך כלל במלוא החומרה. כאר קיימת אזלת יד מצד הרשות המקומית, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין או לבית המשפט בטענה לפלישה ושימוש אסור בברכוש המשותף לצורך קבלת צו פינוי.
מערכת אוורו וסינון - כולם חייבים להסכים?
יש בעלי דירות המבקשים להתקין מסנן אויר חדש למקלט, אך האם ניתן לחייב בתשלום את כל הדיירים?
ראשית, יש להפריד בין התקנת מסנן אוויר שנדרש לצורך אחזקתו השוטפת של המקלט, לבין התקנת מסנן אוויר שנועד לעצור חדירת חומרים כימיים לדוגמה. על התקנת מסנן האויר הראשון, ככל ומדובר בהחלפת מסנן האויר עקב תקלה או לצורך תחזוקה שוטפת של המקלט, לא צריך לקבל את הסכמת הדיירים וחלה חובה על נציגות הדיירים לעשות כן וכמובן שכל בעלי הדירות חייבים לשאת בתשלום, כך אחד לפי החלק היחסי שלו ברכוש המשותף. לגבי שדרוג מערכת הסינון הקיימת במקלט והחלפתה למערכת סינון נגד חומרים כימיים, נדרש רב של דיירים לקבל החלטה כאמור.
בנוגע לחובת ההשתתפות בתשלום עבור מערכת מסוג זה, אני ממליץ להגיע להחלטה בה כל בעלי הדירות מסכימים להכנסת מערכת סינון כאמור ולשאת בתשלום עבורה. מאחר ומדובר בהכנסת שיפור או השבחה לבית המשותף ולא ענין של החזקה תקינה גרידא, לא יהיה ניתן לחייב דייר שאינו מעוניין לשלם בתשלום עבור המערכת. הדבר שונה אם יוכח שהמערכת הינה מערכת הנדרשת לצורך תחזוקה שוטפת או לחילופין, כפי שנפסק בעבר בבתי המשפט, קיים נוהג לבצע מערכות מסוג זה.
ההנחיות המלאות לאחזקת המקלט והציוד שיש להכניס אליו נמצאות באתר פיקוד העורף
הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.
לפנייה לכתב/ת 
