מתה בגיל 88 מתנגדת המשטר הסובייטי ילנה בונר

ילנה בונר, לוחמת למען זכויות אדם ומבקרת חריפה של המשטר הסובייטי הלכה לעולמה בגיל 88. כך מסרו היום (יום א') ילדיה של בונר, שהיתה אלמנתו של לוחם זכויות האדם הרוסי וחתן פרס נובל לשלום אנדריי סחרוב.

• אבידה גדולה למאבק למען זכויות אדם: מדברים על זה בפייסבוק של ynet
  

גם לאחר נפילת ברית המועצות המשיכה בונר להטיף לזכויות אדם לדמוקרטיה ברוסיה הפוסט-קומוניסטית ותקפה לא פעם את ראש הממשלה ואחד האנשים החזקים במדינה ולדימיר פוטין. 

נרדפו על ידי הק-ג-ב. ילנה בונר ובעלה אנדריי סחרוב (צילום: AFP)

בתה של בונר טטיאניה ינקלביץ' ובנה אלכסיי סמיונוב סיפרו כי אמם מתה אתמול בארצות הברית, בה היא חיה בשנים האחרונות באזור בוסטון. ההודעה על מותה של בונר פורסמה באתר האינטרנט של קרן אנדרי סחרוב, אך לא נמסרה סיבת המוות. 

בת להורים יהודים שנרדפו על ידי סטלין

בונר נולדה בטורקמניסטן הסובייטית ב-15 בפברואר 1923 להורים שנרדפו של ידי אנשיו של יוזף סטלין. במהלך מלחמת העולם השנייה שירתה בונר בתפקיד אחות ומאוחר יותר נזרקה מבית הספר ללימודי רפואה במהלך הקמפיין שניהל הרודן הסובייטי נגד יהודים.

בשנת 1972 התחתנה בונר עם סחרוב, מדען גרעין שסייע לפתח את פצצת האטום הסובייטית. בשנות ה-60 וה-70 הצהיר סחרוב בפומבי על התנגדותו לניסויים גרעיניים באטמוספירה. הוא פעל למען פירוק הנשק הגרעיני והטיף להחלפת הקומוניזם והקפיטליזם בשיטה סוציאליסטית-דמוקרטית. בנוסף, הוא העז לתקוף את השלטון המכהן בפומבי ולגנות את דיכוי חירויות הפרט בארצו. 

בונר תקפה אותו על דיכוי זכויות אדם ברוסיה. פוטין (צילום: AP)

בשנת 1975 זכה סחרוב בפרס נובל לשלום, אך לא הורשה לנסוע לשטוקהולם כדי לקבל את הפרס משום שנחשב כסיכון ביטחוני על ידי המשטר הסובייטי.

סחרוב שימש מטרה לגינויים רשמיים של השלטון הסובייטי. חופש הביטוי שלו ותנועתו הוגבלו, ולאחר שגינה בפומבי את הפלישה הסובייטית לאפגניסטן בשנת 1980 הוא הוגלה לעיר השדה גורקי. מאוחר יותר הצטרפה אליו רעייתו ילנה.

בתקופה זו בודדו השניים מיתר בני משפחותיהם ומחבריהם, ואף היה נתונים לרדיפות הק-ג-ב, שירות הביון החשאי של ברית המועצות. לאחר שלא ניתן לרעייתו לצאת לטיפול רפואי מחוץ לברית המועצות פתח סחרוב בסדרה של שביתות רעב, עד שלבסוף אושרה יציאתה בשנת 1985.

בשנת 1986 ביטל מיכאיל גורבצ'וב את החרם הרשמי שהוטל על סחרוב והחזירו למוסקבה. סחרוב נבחר לנציג ב"קונגרס נציגי העם" והמשיך לפעול למען זכויות האדם בארצו עד יום מותו, בדצמבר 1989 - שנתיים לפני נפילת ברית המועצות. בישראל קרויים על שמו של סחרוב רחובות בחיפה, בראשון לציון ובתל אביב, ו"גינות סחרוב" בכניסה לירושלים.