עלייה מדאיגה: יותר ילדים קטנים לוקים בדיכאון

אירית בכלל לא ידעה שיש בעיה. מי שהדליקה אצלה את הנורות האדומות הייתה שכנה, שבמהלך שיחת חולין שאלה פתאום: "תגידי, מה קורה לנדב‭"?‬ רק אז נפל אצל אירית האסימון שאולי משהו אינו כשורה עם בנה הבכור, נדב בן השבע. אבל היא לא הצליחה לשים את האצבע על הבעיה. בערב שיתפה את בעלה בחשדותיה ויחד הם החליטו לעקוב אחרי התנהגותו של הילד.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

אירית גם פנתה למורה ושאלה אותה אם חל שינוי כלשהו בהתנהגות שלו. לדבריה, המורה היססה לרגע ואז הודתה שאכן חל שינוי, אבל קטן ולא ממש משמעותי, ולכן היא לא פנתה להורים.

חודש אחר כך הגיעה אירית עם נדב לפסיכיאטרית ילדים, שביקשה ממנה לתאר אותו ואת השינוי שחל בו.

"נדב הוא הבכור מבין שלושה, ילד פעלתן, טיפוס של מנהיג שגיבש סביבו את ילדי השכונה‭,"‬ תיארה. "כבר לפני כמה וכמה חודשים הוא התחיל להסתגר בחדר שלו והעביר את רוב הזמן במשחקי מחשב. הוא כמעט ולא יצר קשר מילולי עם אחיו, רק כשרצה לריב או להכות אותם.

"אבל תביני, זה לא שהוא השתנה בבום ואנחנו, ההורים המזלזלים, המשכנו בחיינו כרגיל. פשוט חשבנו שהוא גדל ומתמתן, מה גם שבאסיפות הורים מרבית האמהות קיטרו על כך שהילדים שלהן הפכו לבטטות מחשבים, שאין להם בכלל חברים ושהם לא יודעים אפילו לשחק משחקי כדור או חברה. נדב לא התנהג באופן יוצא דופן. אבל שמתי לב לשינויים נוספים‭,"‬ היא המשיכה. "הוא התחיל לאכול כמויות מטורפות של מזון מזדמן, ונעלב ובכה מכל הערה הכי קטנה‭."‬

בדיקה פסיכיאטרית קצרה העלתה שנדב לקה בדיכאון.

ההורים מכחישים ומתרצים

תופעת הדיכאון בקרב ילדים קטנים, אפילו בגילאי הגן ובתי הספר היסודיים, נמצאת בעלייה מדאיגה. הסיבות לעלייה הזו אינן ידועות בוודאות, אבל אחת הסברות היא שאמצעי הזיהוי של הבעיה השתכללו והשתפרו.

"ממחקרים מעודכנים נראה ששכיחות הדיכאון בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים מגיעה ל‭.5%-3%-‬ אצל ילדים קטנים יותר שכיחות התופעה היא בשיעור של ‭.1%-0.5%‬ סביב גיל ההתבגרות מאמיר המספר ל‭,12%-8%-‬ כשהוא נפוץ פי שניים בנערות‭,"‬ מסביר ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לדבריו, מדובר בבעיה של תת-אבחון בדיכאון אצל ילדים, ולכן לא פעם הדיכאון מטופל באיחור. "לא פשוט לאבחן דיכאון בקרב ילדים, בגלל גורמים שונים‭,"‬ אומר ד"ר זלצמן, "הבעיה העיקרית והבסיסית היא שהילד אינו מדווח על עצב ודכדוך, על ייאוש או מצוקה, שהם מושגים מופשטים מדי לתפיסתו. בנוסף, חלק מתסמיני המחלה עלולים בטעות להיות מאובחנים כבעיות אחרות, למשל הפרעת קשב וריכוז ועוד‭."‬

הדחקה והכחשה של ההורים היא אחת הסיבות לכך שילדים מגיעים לטיפול באיחור רב. "ההורים עצמם שרויים במצוקה גדולה‭,"‬ אומרת ד"ר אנקה רם, מנהלת מחלקה פסיכיאטרית סגורה ילדים, במרכז לבריאות הנפש בנס-ציונה. "כל עולמם התהפך עליהם. פנטזיית ההורות שעליה חלמו וכה חיכו לה מתנפצת להם בפנים.

"הורים לילדים מדוכאים חווים בושה, אשמה, חוסר אונים ואכזבה מעצמם ומהילד. לכן רובם מגיבים בהכחשה. הם אומרים לעצמם 'זה יעבור לו‭,'‬ 'כולם בשכונה מתנהגים ככה‭.'‬ בהמשך הם סובלים מהאשמה עצמית ורק אחר כך מגיעים שלבי ההפנמה והדאגה להווה ולעתיד של הילד החולה‭."‬

מנבא דיכאון בגיל מבוגר

דיכאון בילדים שונה במידה מסוימת מזה המתפתח בקרב בוגרים, וגם זו מכשלה בפני האבחון המוקדם. "בעוד שמבוגר מדוכא אינו אוכל ומתקשה לישון, הילד מגיב הפוך. הוא אוכל וישן יותר מדי‭,"‬ מסביר ד"ר זלצמן במאמר שחיבר עם ד"ר בוריס בירמכר מאוניברסיטת תל-אביב ועם ד"ר דיוויד ברנט מאוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה ושהתפרסם בכתב העת "הרפואה".

איך נראה דיכאון אצל ילדים?

מתאר ד"ר זלצמן: "הילד הסוער והפעלתן הופך להיות סגור יותר, רגיש ופגיע. הוא מפתח תחושת ערך עצמי נמוכה ושלילית. הוא מתקשה בביצוע מטלות פשוטות ונראה שהכל קשה לו ומכביד עליו. מכל שטות הוא נוטה לבכות, יורד בלימודים וברמת התפקוד ומאמץ דפוסים של אכילת ושנת יתר‭."‬ ההורים, לדבריו, מתרצים לעצמם את השינוי: "הרגזנו אותו", "הוא עצבני קצת‭,"‬ "ככה זה כשגדלים‭."‬

דפוס הפוך הוא של ילדים רגילים ושקטים יחסית שהופכים פתאום לחסרי שקט, מתפרצים, תוקפניים ולפעמים גם נוטים לאלימות. גם במקרים כאלה, ההורים פעמים רבות טועים לחשוב שהילד סובל מהפרעת קשב ולכן מריצים אותו לרופא הילדים ומשם לאבחון נוירולוגי. הילד יוצא משם מצויד בריטלין, שרק מחמיר את הדיכאון.

"אירוע דיכאוני בילדים נמשך ללא טיפול כשבעה-תשעה חודשים בממוצע‭,"‬ אומר ד"ר זלצמן. "ממחקרים עולה כי מדובר בהפרעה כרונית שחוזרת בתוך שנתיים אצל ‭40%‬ מהחולים ואצל ‭70%‬ מהם היא חוזרת תוך חמש שנים. דיכאון אצל מתבגרים מהווה מנבא משמעותי לדיכאון בגיל המבוגר. ואכן ממחקרי אורך עלה כי ‭70%‬ מהמתבגרים הלוקים בדיכאון יפתחו אפיזודת דיכאון בבגרותם‭."‬

נתונים מדאיגים נוספים העולים מהמאמר מנבאים התפתחות של הפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה) אצל ‭40%-20%‬ מהילדים במהלך חמש שנים לאחר הופעת הדיכאון.

‭10%‬ מהמדוכאים מתאבדים

אבל הנתון המדאיג יותר הוא שיעור האובדנות כתוצאה מהדיכאון. כפי שעולה מהמאמר, כ‭10%-‬ מקרב בני הנוער שלוקים בדיכאון מתאבדים. "בקבוצת גיל זו אובדנות נחשבת לסיבת המוות השנייה בשכיחותה אחרי תאונות דרכים‭,"‬ אומר ד"ר זלצמן.

רינת, למשל, לא תשכח לעולם את היום האחרון של החופש הגדול בשנה שעברה. זה התחיל כיום כיף משפחתי עם שני הילדים, בן שש וחצי ובת תשע. אחרי שבילו בספארי, במוזיאון ובמסעדה על יד הים, יצאה המשפחה לביקור בלונה פארק. כשהיו על הגלגל הענק צנח לפתע הבן הצעיר למטה בחבטה. הוא הובהל במצב של הכרה מעורפלת למיון ילדים, שם אובחנו אצלו שברים בברך ימין, במרפק ובאגן.

הוא אושפז במחלקה כירורגית, ורק אחרי שהתאושש הבינו הוריו שלא תזוזה לא נכונה או חוסר שימת לב הביאו לתאונה, אלא קפיצה מכוונת של הילד. כשנשאל על ידי פסיכולוגית ילדים מדוע עשה זאת, ענה בפשטות: "כי רציתי למות‭."‬

"כשילד אומר שהוא רוצה למות, הוא אינו מתכוון למה שאנחנו המבוגרים מגדירים כמוות. זאת מכיוון שמושג הסופיות של החיים מתפתח רק סביב גיל ‭.10‬ הילד משתמש במושג מופשט ומעורפל שבאמצעותו מבטא את התחושה שרע לו, שהוא חווה כאב נפשי חזק ועמוק‭,"‬ מסביר ד"ר זלצמן.

קשת הטיפולים בילדים הלוקים בדיכאון בגילים צעירים הינה מוגבלת. על פי החוק, אין לתת תרופות נוגדות דיכאון מתחת לגיל שמונה. "לכן עיקר המאמץ הטיפולי מרוכז בשיחות, שיעילותן עומדת על ‭,80%‬ ובחלקן שותפים גם ההורים. בילדים בוגרים ניתן טיפול תרופתי במקביל לשיחות, והוא מעלה את שיעור היעילות ל‭."90%-‬

"ככל שגיל הילד צעיר יותר, המרכיב הסביבתי-משפחתי מהותי יותר‭,"‬ אומר ד"ר זלצמן. "ולכן השתתפות פעילה של ההורה בשיחה טיפולית נחשבת לחלק מהטיפול עצמו‭."‬

האם הילד בדיכאון?

ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, נותן כמה סימנים שמחייבים אתכם, ההורים, לקחת את הילד לבדיקה של פסיכיאטר:

• שינוי בהתנהגות המוכרת: למשל, כשילד מוחצן ושמח הופך למופנם ומסוגר.
  

• שינוי בהרגלי הילד, בעיקר סביב נושאי אכילה, שתייה ושינה.
  

• כשהילד שב ומעלה את המילה 'מוות' ואת רצונו למות.
  

• כשהילד מפגין אובדן אנרגיה וחיוניות.
  

• כשהילד מפגין ירידה בריכוז.
  

• כשיש לילד נטייה למצבי רוח קודרים.
  

• כשהילד מדווח על הזיות שמע.