שנינו חששנו שהפגישה תביא לסיום הקשר
התכתבנו על בסיס יומיומי, לפעמים אפילו פעמים ביום. כל מכתב באורך של שניים-שלושה עמודים, לעתים אף ארבעה. היינו מתכתבים בדרך כלל בסוף היום, ולא ויתרנו על הכתיבה גם כשהיינו עייפים
"ילדונת", זה כינוי החיבה שנתתי לך במהלך ההתכתבות שלנו. לא מקורי במיוחד, לנוכח הכינוי שאת נתת לי רגע לפני כן – "ילד". אבל נראה שגם בגיל 26 כל אחד מאיתנו נותר קצת ילד: את ילדה מפונקת של אבא ואני, למרבה האירוניה, ילד של אמא.
בואו לדבר על פרידה גם בפייסבוק של ynet יחסים
התחלנו את ההתכתבות שלנו אחרי הטור שפירסמתי פה, אני כל כך משתוקק לאהבה פשוטה וחמה. במקום לכתוב לי טוקבק, רצית להעביר את המסר באופן אישי. באמת טוב שבחרת להעביר לי את המסר דרך הדואר האלקטרוני. אני זוכר איך התרגשתי לקרוא את מכתב התגובה שלך.
התכתבנו על בסיס יומיומי, לפעמים אפילו פעמים ביום. כל מכתב באורך של שניים-שלושה עמודים, לעתים אף ארבעה. היינו מתכתבים בדרך כלל בסוף היום, ולא ויתרנו על הכתיבה גם כשהיינו עייפים. היינו משתפים בחוויות שחווינו, בתחושות שלנו. לקח לך זמן להיפתח בפניי, אבל שיתפת אותי בכמה פרטים אודותייך שכמעט אף אחד אחר לא ידע – עוד זכות גדולה לה זכיתי.
התרשמנו לטובה זה מזה, מבחינת האישיות, העיסוקים, דרך החשיבה, ההומור ועוד. גילינו שאנחנו שונים מאוד בתחומים רבים, אבל גם דומים ותמימי דעים בתחומים רבים אחרים.
ניסיתי לגרום לך להרגיש פתוחה יותר לעולם, ולחזק את הבטחון העצמי שלך, ואת, בתמורה, כתבת לי תגובות מרגשות והמשכת לשתף אותי בחייך.
כשלבסוף הגיע מכתב, הייתי עוצר הכל ויושב לקרוא אותו
עוד מבט:
מה יהיה עם המתכתבים? מתגעגעת לקול אנושי
ג'סטין אחת
הם בחורים סופר-חכמים, שנונים, מאוהבים במילים שיוצאות להם מהמקלדת, ובאופן כללי סבורים שהעולם כולו סובב סביב הזין שלהם. הם עובדים במקצועות חופשיים ומבלים זמן רב מול המחשב. כנראה בגלל זה, נדמה שהם כבר שכחו מה זה דיבור
כל יום הייתי מצפה בכליון עיניים למכתב ממך, וכשלבסוף הגיע המכתב, הייתי עוצר הכל ויושב לקרוא אותו, גם אם ידעתי שרק מאוחר יותר אתפנה להגיב אליו. הרביתי לבדוק את תיבת הדואר שלי ולבדוק אם במקרה הגיע מכתב ממך. אפילו כשנסעתי לנופש לקחתי את המחשב, כדי שאוכל לקבל את מכתבייך ולכתוב לך חזרה.
בין לבין היינו מתכתבים גם סתם בהודעות מהירות, אף הן באמצעות הדואר האלקטרוני. פעם כתבת לי שאת מרגישה שיש בינינו מעין "חיבור קוסמי", כי המכתב שלי הגיע בדיוק ברגע שהיית זקוקה לו. ציינת לא אחת שהמכתבים שלי, וההתכתבות שלנו בכללותה, היוו זריקות עידוד עבורך. גם אני חשתי לעתים תחושה זהה.
הקשר החזק, המדהים וההזוי הזה, התחיל עוד אז, בתחילת אפריל, ונשמר בסוד, יחסית – אני סיפרתי לכמה ידידות על ההתכתבות שלנו (כמובן, מבלי לחשוף את התוכן), אבל לא סיפרתי לאף אחד מבני משפחתי. את, כהרגלך, שמרת את הקשר הזה בסוד מוחלט, למעט חברה אחת.
.
ידידותיי, ולבסוף גם חברתך, הפעילו לחצים שניפגש כבר. גם אני רציתי שניפגש, אבל נתתי לך את הזמן ואת המרחב להבשיל לקראת הפגישה שלנו, כי ציינת מראש שייקח לך זמן מה עד שתרגישי מוכנה.
רק דבר אחד אמרתי, שאולי הלחיץ אותך: שבמהלך ההתכתבות שלנו לא הרגשתי בנוח לפנות להכרויות חדשות, כיוון שבהתכתבויות שלנו היו רמיזות מסוימות על כוונות לקשר רציני.
בשנינו קינן החשש, שהפגישה תביא לסופו של הקשר שלנו.
במלאת חודשיים להתכתבות שלנו, הכרזת שאת מוכנה להיפגש. בסופו של דבר נקבעה הפגישה המיוחלת ל-10:30 בבוקר. כתבת לי כתב חידה, שבאמצעות תשובות על פרטים מההתכתבות שלנו חשפה את מספר הטלפון שלך, וביקשת שלא אתקשר, אלא אסמס, כך שלשנינו יהיה מספר להתקשרות במקרה של תקלות של הרגע האחרון בדרך לפגישה.
נסעת ברכבת עד אליי וישבנו בבית קפה, דיברנו, צחקנו. אני, לפחות, נהניתי.
כשראיתי אותך בראשונה נעתקה נשמתי – ראיתי בחורה מדהימה ביופיה, שמשלימה את התמונה היפה שראיתי בעיני רוחי לאור ההתרשמות החיובית מאוד שלי ממך (שאני חייב להודות שעלתה אפילו כדי התאהבות במידת מה).
אמרת: "נהיה בקשר... זו תקופת מבחנים"
ועוד מבט:
החמשיר הרומנטי עזר לשכנע את הסרבנית
לירון סיני
יקיר פנה למירי בהסתמך על המלצה של חבר, והיא בתחילה לא התלהבה. "היא לא ענתה בצ'אט כמה פעמים, עד שאמרתי שזו פעם אחרונה לפני שאני נשבר". אחרי שלושה חודשים המאמץ השתלם: אהבה גדולה נולדה וגם הצעת נישואים מפתיעה
כשהגיע זמנך לחזור שאלתי אם נוכל להמשיך את ההתכתבות. אמרת: "נהיה בקשר... זו תקופת מבחנים". הבנתי מדברייך שהחשש שלי התממש – הפגישה הביאה לסוף ההתכתבות שלנו.
לאחר מכן התכתבנו עוד קצת. סיפרתי לך שהתאפקתי שלא לנשק אותך כשרק נפגשנו, כדי שלא תרגישי לא בנוח. סיפרתי לך שבאתי עייף מאוד, כי עבר עלי לילה לא קל לפני כן. כתבתי לך שאשמח אם תתני לקשר שלנו הזדמנות להתפתח ולנסוק לשיאים חדשים.
את כתבת לי שפשוט לא הרגשת בפגישה שלנו את אותו חיבור קוסמי שחשת בהתכתבות בינינו. כדאי אולי לציין, שהחיבור הקוסמי שחשת בהתכתבות שלנו נבע מהעיתוי המקרי בו כתבתי לך, ואילו הפגישה שלנו היתה מתוכננת הרבה מראש, ללא שום יסוד של מקריות.
השארת בידי את הבחירה אם להמשיך את הקשר או לסיים אותו, מכיוון שאת זו שהגבילה אותו מלהתפתח, והדגשת שדווקא היית שמחה להמשיך ולהתכתב. אני החלטתי לסיים את הקשר, גם מכיוון שידעתי שיקשה עליי להמשיך אותו במתכונתו הנוכחית בידיעה שהוא לא יתפתח לשום דבר מעבר להתכתבות, וגם מהסיבה שהסברתי לך – אני לא חושב שאי פעם נפגוש בת/בן זוג שיהיו מרוצים יתר על המידה מהעובדה שאנחנו ממשיכים להתכתב על בסיס יומיומי.
כתבת מכתב תודה מפורט, וכתבת שתתגעגעי למכתבים שלי, אך שאת מכבדת את החלטתי ומודה לי על תקופת ההתכתבות שלנו.
וכמו בטור הקודם שפרסמתי כאן, גם את הקשר שלנו אני חותם במכתב התודה-פרידה הפומבי הזה. אני רוצה להודות לך מקרב לב על התקופה המרגשת, על התגובות שלך שגרמו לי אושר, על הפרפרים בבטן לקראת כל מכתב שלך, על האמון האינסופי שנתת בי.
אני מאחל לך מכל הלב את כל הטוב שבעולם, חרף תחושת ההחמצה שנופלת עליי כשאני מעכל שזה סוף הקשר שלנו.
אני ממשיך לקוות שאולי יום אחד יתקיים מפגש מקרי, שיצית בינינו את האש, את החיבור הקוסמי, שעשויים להעלות אותנו על דרך המלך לקראת קשר רציני.
אז אחרי חודשיים, זהו הזמן להיפרד לשלום ולא להאמין שזה קורה.
סוף,
אמיר
לפנייה לכתב/ת 
התרגשתי לקרוא את מכתב התגובה שלך
צילום: Jupiter
מומלצים
