גמזו בדיון על בנק הדם הטבורי: "מכירת אשליות"

בנקי הדם הטבורי הפרטיים מוכרים אשליות לנשים הרות: כך נטען היום (ב') במהלך דיון של ועדת הבריאות של הכנסת, שדנה בהסדרת פעילותם של בנקי הדם הטבורי הפרטיים. בישראל פועלות ארבע חברות מסחריות המציעות ליולדות שימור דם מחבל הטבור של התינוק, תמורת כמה אלפי שקלים ותוך הבטחה כי הדם הטבורי, המכיל תאי אב, עשוי לסייע בהצלת חיים ובטיפול בלוקמיה. במהלך הדיון בוועדה נאמר גם כי אין מספיק ראיות מחקריות לכך שדם טבורי יכול לסייע בהצלת חי אדם.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

"לא מצילים נפשות, אלא דולרים"

בפתח הדיון הציג יו"ר הועדה ח"כ חיים כץ פרסומים לפיהם הקפאת דם טבורי לשימוש עבור הילד ממנו נלקח הדם אינה מוכחת מחקרית די הצורך, וכי בישראל לא נעשה מעולם שימוש בהשתלה עצמית של דם טבורי. בנוסף, על פי הפרסומים במדינות שונות באירופה נאסרה פעילותם של בנקים פרטיים ובארצות הברית אף נפתחה חקירה בנושא.

"על פניו נראה כאילו כל עניין איסוף הדם הטבורי סובב סביב כסף והקלות שבה ניתן לשכנע יולדת ברגעי חולשה",

אמר ח"כ כץ בדיון. "נדמה לכאורה שלא מצילים כאן נפשות, אלא דולרים. לא תהיה הפקרות בנושא. ייתכן שיש צורך להגביל את אפשרויות האיסוף ואולי אף את המחיר".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו היה אף בוטה יותר. "קיימת תופעה צרכנית של הרבה מאוד אי דיוקים ולפעמים אף מכירת אשליות, בכל הקשור להריון ולידה", אמר. "להורים לעתיד יש רגישות צרכנית יתר על המידה והם רוכשים דברים שאינם נדרשים. בהתקנת תקנות שיסדירו את פעילויותיהם של הבנקים הפרטיים נוכל לעשות איזונים, לשמור על הצרכן, ולשים מעצורים היכן שצריך".

גם ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) סברה שיש צורך ליידע את הציבור כי שימוש בדם טבורי אינו מבוסס דיו. "זכותו של אדם לעשות בכספו מה שהוא רוצה, אבל חובתנו לומר לאותו אדם שיש סיכוי סביר שהדם הטבורי שעליו הוא משלם לא ישמש אותו מסיבות שונות. שלא ימכרו לאנשים אשליות שזה מה שיציל את הילד שלהם".

ד"ר יצחק זיידס מבית החולים שיבא ביקש להאיץ את החקיקה בנושא. לדבריו "משרד הבריאות מתחבט בנושא בנקי דם טבורי כבר חמש שנים לפחות. גם אם קיימים חילוקי דעות בין הרופאים, צריך שיהיה סדר במערכת באמצעות תקנות. חשיבותו של בנק דם טבורי פרטי הוא בכך שאם יש ילד שיש לו סרטן, ונולד לו אח, ניתן לשמור את הדם של התינוק עבור תרומה לאחיו החולה".

חילוקי הדעות בין המומחים נשמעו גם בוועדה. פרופ' יצחק יניב, ממרכז שניידר לרפואת ילדים אמר כי "דם טבורי שנלקח מתינוק שבדיעבד יחלה לא יעזור לאותו תינוק מכיוון שהדם כבר נגוע במחלה. יש מינימום של תאים הדרושים לצורך השתלה. כיום, המינון המקובל הוא 900 מיליון תאים. בנקים פרטיים שומרים גם מנות של 100 מיליון. כשאני מטפל בילד החולה בלוקמיה אעדיף תרומה מתורם זר במסגרת בנק דם ציבורי מאשר תרומה עצמית של הילד או תרומה של בן משפחתו במסגרת בנק פרטי, כי הבנק הציבורי מקפיד על של 900 מיליון תאים, והפרטי לא".

בנקי הדם הפרטיים: "יש הוכחות ליעילות"

בחברות הפרטיות לאיסוף הדם הטבורי ציינו כי יש הוכחות מדעיות ליעילותו. אמנון פלץ, מנכ"ל בנק הדם הטבורי הפרטי "טבורית" אמר כי "האיסוף הפרטי הוא ביטוח, ניהול סיכונים. יש הזדמנות חד פעמית לאסוף את הדם: בלידה בלבד. משלמים שבעת אלפים

שקלים לשימור של 20 שנה. זה הרבה פחות מביטוח לרכב. כבר הוכח אצל 120 ילדים ברחבי העולם שניתן להשתיל להם בחזרה את דמם".

שמחה סמואל, מנהל מעבדות "תא לחיים" הוסיף כי "יש סדרה שלמה של מחלות שניתן להציל אפילו באמצעות תא בודד".

ניר כאהן, מבנק הדם הפרטי קריוסל ישראל אמר כי "יש עשרות השתלות בין בני משפחה שהצליחו עם הרבה פחות מ-900 מיליון תאים".

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ סיכם את הדיון ואמר: "אפגש עם מנכ"ל משרד הבריאות בנושא, לפני שנמשיך לדון בתקנות. אינני סבור שעל המנכ"ל להוסיף ולדון עם מנהלי חברות פרטיות בנושא, אלא עם רופאים מומחים, על פי צרכים רפואיים ולא עסקיים".

יש לציין כי רק לאחרונה אישרה וועדת הבריאות תקנות המסדירות את איסוף הדם הטבורי על ידי המדינה. דם זה יהווה תרומה לשימוש הציבור ולא יישמר באופן בלעדי ליולדת או לבני משפחתה.