כבר לא מצחיק. אסד לא נסוג מול "המחבלים"

אם אדם זר היה נקלע אתמול (ב') לאולם בו נאם נשיא סוריה, הוא לא היה מאמין שבמדינה מתחוללת כבר שלושה חודשים דרמת דמים. לשמע נאומו של בשאר אסד קשה להאמין שלפחות 1,300 איש כבר שילמו בחייהם, שלמעלה מ- 10,000 הפכו לפליטים בטורקיה ושעל המשטר בדמשק מופעל לחץ בינלאומי מאסיבי. מההצהרות בדמשק מתקבל רושם די פשוט – יש בעיות ואנו נטפל בהם תוך כמה חודשים, בלי להתחייב על התאריך כמובן. עם זאת בניגוד לנאומים הקודמים, הפעם אסד כמעט ולא צחק. אולי בגלל שהמצב כבר מזמן לא מצחיק.

רבים באזור ובעולם המתינו לנאומו של אסד. כלי התקשורת של המשטר דיווחו בימים האחרונים כי ייתכן שאסד ישלם במטבע כלשהו - אולי ביטול סעיף 49 בחוקה המאפשר להיות חבר בתנועת "האחים המוסלמים", אולי צעדים אחרים. בימים האחרונים נמסר שאנקרה לוחצת קשות על הנשיא אסד "להיפטר" מאחיו מאהר, המנצח על הדיכוי האכזרי, ולשלוח אותו לגמלאות בשטחה או באירופה. בנוסף נמסר שכוחות הצבא הטורקי כבר פועלים בצפונה של סוריה כדי לאפשר "מעבר בטוח" לאלפי הפליטים המעוניינים לברוח מארצם.

אבל אסד לא הגיב להתפתחויות האחרונות. הוא שב והצהיר את עיקרי שני נאומיו הקודמים

מאז פרץ המשבר: "לא נוותר למחבלים", זה היה פחות או יותר המסר. "לא יהיה פיתוח ללא יציבות ולא יהיו רפורמות באמצעות מעשי חבלה", הבהיר הנשיא אסד. הוא חילק את החברה הסורית לשלושה מגזרים - הרוב בעל הדרישות הלגיטימיות (שחלקם מפגין), כמה רבבות "עבריינים" שפוגעים במדינה ועוד כמה "עשרות מחבלים" המחזיקים בדעות של איסלאם רדיקלי וכלי נשק מתקדמים.

למרות העובדה שהנשיא אסד משתמש באותו תירוץ של מנהיגי לוב, תימן ותוניסיה - כאילו הם מתמודדים עם גורמי חבלה מבית - בכל הקשור לנשיא הסורי, אין כתובת שמחבלת בארצו. לאותם "מחבלים" אין זהות, אין שיוך ארגוני, אין מטרה ברורה (פרט לחבלה כמובן), אין פנים ואין שמות.

פליטים סורים בטורקיה. "מהגרים" (צילום: רויטרס)

מיהו הגורם לכל זה? אסד כמובן לא אומר, אך מסתפק ברמיזה בה השתמש בעבר כי מדובר ב"מזימות" שנרקמות מחוץ לסוריה. הוא לא ציין מיהו אותו גורם "חיצוני". האם זה ישראל? ארה"ב? טורקיה? האיחוד האירופי? לא היה כל רמז. אבל לשיטתו של אסד זה ממילא לא משנה משום שאותו גורם מתמיד לנסות להכשיל את סוריה "בשל עמדותיה". הפעם הוא עושה זאת באמצעות אותם "מחבלים" שנשלחו עם "כלי נשק מתקדמים, טלפונים מתקדמים וג'יפים כדי לפגוע בסוריה ובכוחות הביטחון שלה".

לא ממהר להשביע את רצון העם

הפרטים לא באמת חשובים, כמו הגישה של אסד בנאום. וגישתו אינה מתפשרת. וויתורים הוא לא ייתן, לבטח לא תחת לחימה. מה הוא כן מציע? מונח מעורפל בשם "דיאלוג לאומי" שיימשך בין שלושה לחמישה חודשים במהלכם ינוסחו כמה חוקים בנושאי בחירות, מפלגות, תקשורת ועוד. הוא לא נשמע כמי שממהר להשביע את רצון עמו ולא כמי שבא להידבר עם מתנגדיו. כוחות האופוזיציה השונים כלל לא זכו ליחס בנאומו.

ולא רק הם, אסד לא התייחס למגעים בין חברות מועצת הביטחון על החלטת גינוי ואף סנקציות על סוריה. לא ניתן היה להבחין ביחס כלפי ההצהרות של שרת החוץ האמריקנית ומנהיגי צרפת ואנגליה בגנותו. לא ניתן היה לזהות יחס כלשהו כלפי טורקיה. "איני מעוניין להתייחס לשום נושא חיצוני", הוא אמר והסתפק בזה. היחס היחידי לענייני החוץ היה גם כן בהקשר סורי. הוא קרא לפליטים הסוריים, אותם כינה "מהגרים", לשוב מטורקיה לארצו. "לא ננקום בכם", הוא הבטיח.

המסר אותו ביקש להעביר הנשיא הסורי הוא אחד - אני נלחם ומי שחושב שנחלשתי שוגה בדמיונות. מי שרוצה תמורה ממני - ישיג אותה רק בתנאים שלי או שלא ישיג דבר. בינתיים, ובהתבסס על הדיווחים

בכלי התקשורת הערביים, שומר הצבא הסורי על נאמנות למשטר חרף הלחץ הגדול. העריקות שנרשמו עד כה בשורות הצבא היו שוליות. הסגל הדיפלומטי ממשיך בשלו. מהמערכת הפוליטית לא שומעים ציוץ.

ובכל זאת, הבשורה השנייה היא שאם אלה עמדותיו של אסד צפויות ההפגנות להימשך. אתרי אופוזיציה מיהרו לפרסם קריאות למחאה אחרי הנאום. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הדברים: בניצחונו של אסד לאחר אלפי הרוגים, או בהפלתו בקול רעש גדול. מה שנראה לפי שעה הוא שסוריה אינה עומדת לפני ימים שקטים, כשזרם הפליטים לצד הטורקי מבטיח שגם באנקרה יתחילו לגלות סימני עצבנות הולכים וגוברים.