עשור אחרי: 'עומדים לפתחנו 300 אולמות ורסאי'
הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון מיוחד באי ישום מסקנות הוועדה שהוקמה לבדוק את אסון אולם ורסאי. במהלך הדיון חשפו נציגי משרד מבקר המדינה תמונה קשה של ענף הבנייה בישראל והתריעו: "לא ברור אם כל מבני הפל-קל טופלו"
23 הרוגים, 377 פצועים, ושלל מסקנות שלא יושמו. בימים אלה מציינים עשור לאסון "אולמי ורסאי". הוועדה לביקורת המדינה ערכה הבוקר (יום ג') דיון מיוחד באי יישום מסקנות ועדת זיילר, שהוקמה לבדיקת לקחי האסון. במהלך הדיון, אנשי משרד המבקר מתחו ביקורת על כך שלא נעשה כמעט דבר מאז האירוע שזיעזע את המדינה והזהירו מפני האסון הבא. הדיון הועבר בשידור חי ב-ynet.
"אסון ורסאי" התרחש בליל ה-24 במאי 2001, במהלך חתונתם של אסי וקרן דרור. החלק המערבי של רצפת אולם השמחות קרס ומאות חוגגים, ביניהם ילדים קטנים, צנחו יחד לתוך התהום שנפערה. החקירה המשטרתית החלה בערב האסון. עד מהרה התגלה כי התקרה, שנבנתה בשיטת ה"פל-קל" הבעייתית, התמוטטה בגלל ליקויי בנייה. כמו כן, התברר, כי השיטה עצמה מעולם לא אושרה על-ידי גוף מוסמך, ואינה עומדת בקריטריונים הנדסיים בסיסיים.
באמצע החתונה רצפת האולם קרסה (צילום ארכיון: AP)
בדו"ח ביניים שפרסמה ועדת זיילר באוגוסט 2002, היא קראה להקמת "גוף מעשי" שימנע אסונות כתוצאה משימוש בשיטת "הפל-קל" במבנים שכבר נבנו, ולאסור באופן חד-משמעי כל שימוש בשיטה. כמו כן, בדו"ח המלא, שפרסמה יותר משנה לאחר מכן, הציגה הוועדה תמונה קשה ועגומה של ענף הבנייה וקבעה: "תעשיית הבנייה בישראל מסוכנת, בעלת ליקויים ופגמים חמורים".
בדיון בוועדה לביקורת המדינה, התייחס המשנה למנכ"ל משרד המבקר וראש החטיבה לביקורת על השלטון המקומי, שמואל גולן, לממצאי הדו"ח וציין כי לא ידוע אם כל המבנים שהיו בנויים בשיטת ה"פל-קל" טופלו מאז בעקבות מסקנות הוועדה. "הכל מאופיין בחוסר החלטיות, הכרעות שצריך לבצע, פה היה ויכוח על שיפוי, אחר-כך יש ויכוח מי אחראי על העניין, מתעסקים בדבר ברמת סיכון גבוהה מאוד", מתח גולן ביקורת והבהיר: "גם כיום לא ברור אם מבנים הבנויים בשיטת
ה"פל קל- טופלו".
נציג נוסף ממשרד מבקר המדינה, יוסי הירש, הוסיף בדיון כי טרם הסתיים המעקב אחר מבני ה"פל-קל" והתריע: "עומדים לפתחנו עוד 300 אולמות ורסאי".
בהמשך התייחס המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה לבעייתיות כיום בענף הבנייה: "אחד הכשלים הוא שאין סמכות מקצועית שמאשרת היום בנייה. ועדות התכנון לא מסוגלות לבדוק את החלק ההנדסי. למיטב ידיעתי, אני לא מצאתי באף ועדת תכנון קונסטרוקטור אחד שיכול להעיד אם התוכנית בסדר או לא מקצועית".
לדבריו, "הרפורמה בתכנון ובנייה מדברת כעת על יישום חלק מהמסקנות, אך הרפורמה נמצאת בהליכי חקיקה, עדיין לא מתעסקים במה שאנחנו קוראים איכות הבנייה". גולן הדגיש: "10 שנים אחרי האסון, אנחנו נמצאים במצב בו איכות הבנייה עדיין לא מבוקרת כפי שצריך לעשות".
"לא לחכות להתמוטטות הבאה"
במהלך הדיון חשף הירש כי למרות שהאסון התרחש במאי 2001, מאז אירעו עיכובים רבים ומיותרים בהוצאה לפועל של הנחיות בנייה. "לצערנו, דברים חוזרים על עצמם. יש את המלצות ועדת היישום של ועדת זיילר, הן מדברות על יישום של בין חצי שנה ל-36 חודשים - יש פה גרירת רגליים הולכת ונמשכת".
"איך אתם ישנים בלילה?" (צילום ארכיון: זום 77)
בשלב זה פנה יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון, למשנה למנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, ושאל אותו: "איך אתם ישנים בלילה, כששום דבר לא בוצע?". ד"ר אמרני השיב ודחה את הטענות שלא נעשה דבר. "אין ספק כי מדובר בדו"ח קשה. אנחנו לא עוסקים ברמה האישית, אלא באחריות הכוללת. במקרה הזה אני חושב שאפשר לעבור סוגיה סוגיה ולתת לה את התשובות וברמה הבסיסית אי אפשר לומר שלא נעשו דברים, נעשו בתחומים רבים".
הוא הוסיף: "קל מאוד לבוא למשרד הפנים, המחוקק מטיל את האחריות לוועדה לתכנון ובנייה, זה הגוף שצריך לעשות את כל הפעולות, משרד הפנים הוא רגולטור. צריך לפרק את מרכיב היכולות של משרד
הפנים".
המשנה למנכ"ל משרד הפנים ציין כי "אין לנו קוד בנייה, זה ממשרד הבינוי והשיכון וזה מעכב פעולות מסוימות. הקמנו ועדת משנה שנדרשנו, והיא יושבת וכל חודש דנה באותם חלקים שמשרד השיכון מגיש לנו. הפעילות לא הסתיימה כי זה משהו מאוד מסובך ומורכב ובעייתי בנושא".
לקראת סוף הדיון הדגיש המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה כי "אסון ורסאי חשף אותנו לכאוס של מערכת הבנייה. עברו 10 שנים ואנחנו עוסקים בדיני נפשות וחלק מהדברים לא זזים. צריך לטפל קודם בנושאים הבטיחותיים ולא לחכות עד להתמוטטות הבניין הבא".
Read this article in English