בלי כבד חדש אורטל תמות תוך שבועות

כבר כמעט שבועיים מאושפזת אורטל לאופר בת ה-33 בבית החולים איכילוב ומקווה לנס. לאחר 15 שנים בהן היא חולה בשחמת, מחלה קשה הפוגעת בתפקודו של הכבד, הודיעו לה הרופאים כי היא זקוקה להשתלה דחופה - בלעדיה היא לא תשרוד. 

• לחתימה על כרטיס אדי מקוון לחצו כאן
  

בעלה של לאופר עמית ואמה רבקה לא משים ממיטתה. בתה נועם בת השלוש מגיעה לבקר מדי כמה ימים, להשקיט מעט את הגעגועים. וכולם משתדלים מאוד לעודד אותה ומנסים לעשות הכל כדי לאתר לה כבד מתאים - בינתיים ללא הצלחה.

"אנחנו אופטימיים ומאמינים שהכבד המתאים יימצא ושאורטל תבריא", אומר ל-ynet עמית, שמתמודד כבר בפעם השנייה עם מצב בו בן משפחתו זקוק נואשות לתרומה. אימו, סילבי, שסיפורה פורסם ב-ynet לאחרונה, הייתה במצבה דומה לזה של רעייתו אורטל לפני כ-20 שנה, אך באורח פלא גופה הצליח

להתאושש והיא לא נזקקה לבסוף להשתלת כבד.

"אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולומר שאם יש משפחה של אדם הנמצא במצב של מוות מוחי והיא כרגע מתלבטת האם לתרום את איבריו או לא - שתחשוב על אשתי אורטל ועל בתי נועם בת השלוש, שרוצה את אמא שלה איתה בבית, ותאשר את התרומה. זו הדרך היחידה להציל את חייה של אורטל.

"אנחנו כולנו מודעים לחשיבות של כרטיס אדי לתרומת איברים וכולנו חתומים עליו, ואנחנו לא מפסיקים לקוות שיש עוד הרבה אנשים כמונו, שיעשו את הדבר האצילי כל כך ויצילו את חייה של אורטל".

"ללא השתלה היא תשרוד רק כמה שבועות"

שחמת הכבד התגלתה בגופה של לאופר כשהייתה בת 18. "היא עשתה בדיקת דם שגרתית ופתאום ראו שיש בעיה בכבד", נזכרת אמה רבקה. "אבל היא טופלה והכל היה בסדר והיא המשיכה בחיים כרגיל. היא למדה חינוך מיוחד, המקצוע בו היא עוסקת גם היום, ואפילו לא נזקקה לתרופות או לטיפול לאורך השנים".

כשבגרה הכירה את עמית ולאחר שנישאו הביאו לעולם את נועם, היום בת שלוש. "זה לא היה מובן מאליו שאורטל תוכל להיכנס להריון", מספר עמית. "הרופאים אמרו לנו שלהיכנס להריון כשחולים בשחמת כבד זה דבר נדיר. הם הסבירו לנו שיש בכך סיכונים ומה הם בדיוק. אבל אורטל לא ויתרה והגשימה את הזכות שלה להיות אמא".

אך עם ההריון והלידה של נועם הגיעה גם הפעם הראשונה שבה אורטל נזקקה לטיפול רפואי בשל השחמת. למרות זאת היא הצליחה להתגבר על המחלה ומצבה יוצב.

אורטל ועמית לאופר. "היא לא ויתרה על זכותה להיות אמא"

"לאורך כל השנים שעברו מאז היא הייתה בסדר גמור", מתארת רבקה את מה שגרם להתדרדרות של בתה. "עד שלפני עשרה ימים בערך היה לה חום גבוה. אנחנו היינו בטוחים שמדובר בשפעת, אבל כשהיא הגיעה לעשות בדיקות קיבלנו את הבשורה הקשה שהכבד שלה פשוט קרס".

"הרופאים אמרו לנו שאין מה לעשות ושהיא חייבת לעבור השתלת כבד בדחיפות", מוסיף עמית. "הם אמרו שאם היא לא תעבור השתלה היא לא תשרוד יותר מכמה שבועות, אולי חודשים ספורים".

"אורטל משתדלת להישאר במצב רוח טוב"

מאותו הרגע נכנסו חייהם של בני משפחת לאופר לסחרור. אורטל, שהייתה מאושפזת בבית חולים הכרמל, הועברה לבית החולים איכילוב במטרה להכין אותה להשתלה. בני המשפחה החלו לפעול במטרה למצוא לה תרומת כבד, בינתיים ללא הצלחה.

"קיווינו בהתחלה שהיא תוכל לקבל תרומה מן החי, אבל הופאים אמרו לנו שזה בלתי אפשרי", מספר עמית. "הם אמרו שחייבים תרומה של כבד מהמת, ומאז אנחנו ממתינים. יצרנו קשר עם מרכזי השתלות בחו"ל, בתקווה שיסכימו לקבל אותה ובכך יהיה לה יותר סיכוי למציאת כבד מתאים. אנחנו גם מקווים כל העת שיימצא לה כבד בארץ, מצב שהוא עדיף מבחינתנו".

-מה מצבה של אורטל כרגע?

"המצב שלה מאוד קשה", אומר עמית. "היא צהובה מאוד ונזקקת לכל מיני טיפולים כדי שמצבה יישאר יציב. אבל היא מדברת ומשתדלת להישאר במצב רוח טוב יחסית, למרות שיש לה עליות וירידות. מגיעים אלינו הרבה חברים ובני משפחה כדי לתמוך וזה מאוד מעודד אותה". 

-בתך, נועם, יודעת מה מצבה של אמה? 

"נועם יודעת ומבינה מה קורה. היא מאוד לחוצה ומביעה את זה בדרך שלה. אני מביא אותה לאורטל פעם-פעמיים בשבוע, אבל אנחנו משתדלים לשמור על השגרה שלה".

"הזוי שזה קורה באותה משפחה פעמיים"

כאמור, עבור עמית זו אינה הפעם הראשונה בה הוא נאלץ להתמודד עם בן משפחה שזקוק נואשות להשתלת כבד. לפני כ-20 שנה אימו, סילבי לאופר, הייתה במצב אנוש ונזקקה לתרומה.

היא הוטסה לצרפת, ולבסוף, באורח פלא כמעט, הכבד שלה התאושש ומצבה התייצב. 

"זה מבחינתנו דבר הזוי שזה קורה באותה משפחה פעמיים", אומר עמית. "אבל לצערי אצל אורטל אין שום סיכוי שיתרחש הנס והכבד שלה יתאושש, כמו שקרה אצל אימי".

-איך אמא שלך קיבלה את מצבה של אורטל?

"אמא שלי אמרה לי שרק אתמול היא התחילה להבין מה עבר עלינו, הילדים, כשהיא הייתה במצבה של אורטל. היא זו ששומרת על הבת שלי, והיא פתאום רואה שנועם, למרות שהיא רק בת שלוש, מבינה בדיוק מה קורה והיא מבינה את מה שעבר עלינו. אני הייתי אז בן 13 ועד היום אני זוכר בבירור כל דבר שקרה. אני לא אשכח איך כשאימי מתה מוות קליני והחיו אותה אז אנשים חיבקו אותי ברחוב ואמרו לי 'אמא שלך מתה, מסכן'. עכשיו, עם מה שעובר על אורטל, זה מאוד החזיר אותי ואת כל המשפחה הקרובה שלי לאותם ימים. אני מאמין שגם הפעם יהיה לנו סוף טוב".