ביקורת מסעדה: אין כמו יפו בצהריים

במהלך שנות קיומו של המדור הזה כמעט ולא הגעתי ליפו. גם כי תחום העסקיות לא היה ממש מפותח שם, וגם בגלל הפקקים המבאסים. העדפתי לבוא בשבתות ובלילות, בעיקר בגלל יקיריי שאול אברון מ"יועזר" ומרגרט תייר. אבל לאחרונה נרשמה ביפו התעוררות קולינרית בזכות ההשקעה המבורכת בפיתוחה, ואיני יכול להתעלם ממנה. אז התחלתי לפקוד אותה בצהריים.

גם דיטה בורשטיין, ממלכות הלילה המיתולוגיות של תל-אביב (בוגרת "ביבר" המנוחה‭,(‬ הריחה את הפוטנציאל של יפו. אחרי הקאמבק המשמח והמוצלח שלה ב"דיטושקה" בנווה צדק, פותחת עכשיו אלילת הקבבונים, יחד עם השותף ציון פרג'ון, בר-מסעדה בטבורו של שוק הפשפשים: "ברדיטה‭,"‬ הצבועה בסגול ומקושטת בעציצי גרניום אדומים מלאכותיים.

"ברדיטה" מציעה עסקית במחיר מגוחך: 59 שקל, תמורתם תקבלו מקבץ צלוחיות פותחות תיאבון, עיקרית אחת ושתייה. פשע שלא לנסוע. נטלתי איתי את חברתי מ‭,'‬ שבדיוק עברה דירה ומחפשת ריהוט משלים לדברים שרכשה באיקאה. היא קיוותה ששוק הפשפשים הוא המקום הנכון. בעודי מציץ בתפריט, עסקה מ' בסקירת החנויות והדוכנים שמסביב דרך חלון המסעדה.

באיזשהו שלב היא חמקה לה לסיור בחיפוש אחר מציאות. עד שחזרה, כבר חיסלתי חצי מהמנות הראשונות, שכולן היו מצוינות: טחינה ירקרקה, כבד קצוץ אוורירי, חצילים ולבנה פיקנטיים, סלט חצילים בסגנון בולגרי, חמוצים תוצרת בית, כדורי פלאפל נהדרים, זיתים ולימונים כבושים. הכל מוגש בצורה נדיבה.

בעיקריות המבחר נע בין מנות בשריות לפסטות. אל תחמיצו כמובן את הקבבונים הסקסיים, מנת הדגל המהוללת של דיטה, ואת הנקניקיות המפורסמות שלה. אנחנו מצידנו התמקדנו במנות חדשות, שלא נמנות עם הרפרטואר הרגיל של הגברת. כחובב מאפי בשר, מיהרתי להסתער על השטרודל מעורב ירושלמי. ללא ספק מדובר בהברקה. היה כיף לנגוס בבצק הפריך ובמילוי של חלקי הפנים. הקפידו רק לבקש שהמנה תגיע לוהטת.

שטרודל מעורב ירושלמי  - פריך ונימוח (צילום: שלום בר טל)

מ' התפעלה מכבדי עוף עם אגסים וחמוציות שרבצו על אורז לבן. "מעולה‭,"‬ הכריזה. "המנה מתוקה מעט, כפי שאני אוהבת, והכבד רך ועשוי במידה הנכונה‭."‬

רק הפרגית לא המריאה. היא הייתה סבירה, אבל הרוטב המבטיח של רימונים ושקדים לא הצליח לשגר אותה לגבהים, וגם לא התוספת - הפרגית נחה על פתיתים שהיו רטובים ורכים מדי, לאחר שספגו את הרוטב.

אחרי שחרגנו מהעסקית וקינחנו במוס שוקולד ויסקי נחמד, מ' המשיכה בחיפושיה אחר שידה הולמת. לבסוף התייאשה וקנתה לי צעצועי פלמינגו ורודים, שהצטרפו לאוסף שלי. הבטחתי לה לחזור לשוק בהקדם כדי לבדוק מסעדות נוספות (למשל החדשה של חאג' כחיל‭,(‬ לנגוס בשווארמה הנשגבת של בינו גבסו מד"ר שקשוקה, וגם לנסות מנות נוספות של ברדיטה.

ברדיטה היא הוכחה נוספת ליכולות של דיטה שאני מכיר עוד מהאייטיז. היא מספקת את אחת העסקיות היותר הוגנות ומשתלמות, ורק בגללה יכול המשורר להוסיף לשירו "אין כמו יפו בלילות" בית מיוחד המוקדש לצהריים.

ברדיטה, יהודה מרגוזה ‭,8‬ שוק הפשפשים, יפו, ‭03-6838333‬

מחיר העסקית: 59 שקל

מטבח: בשר

ואם חורגים מהדיל: אלכוהול וקינוחים 

שעות העסקית: א‭-'‬ה‭16:00-12:00 ,'‬

חנייה: במגרשי החנייה באזור (בתשלום) וברחובות הסמוכים

ציון: 8.8