ראש מנוע
מרקו סימונצ'לי, הרוכב הכי חם במוטו GP, מקפיץ את הטורים של המתחרים הבכירים ביותר. ואתם יודעים למה זה קורה? כי הוא מניאק בדיוק כמוהם, רק פחות כוסית מהם
חם השנה באליפות המוטו GP, ולא רק על המסלול: משהו באינטראקציה בין הרוכבים לא לגמרי הרמוני. מדי פעם נשמעים צלילים צורמים, אפילו צורמים מאוד. ובמרכז המהומה החברתית והתקשורתית נמצא רוכב איטלקי בשם מרקו סימונצ'לי, בחור ארוך ורזה עם שיער פרוע וסגנון פרוע עוד יותר.
הקריירה הבינלאומית של סימונצ'לי החלה בשנת 2002, בקטגוריית ה־125. אחרי ארבע שנים של מנועים קטנים הוא עבר לרכב ב־250, וב־2008 לקח את אליפות הקטגוריה. שנה אחר כך הוא סיים שלישי בדירוג השנתי - ובכל הזמן הזה משך לא מעט אש. הקולגות על המסלול התלוננו על חוסר האחריות שלו במהלך הרכיבה ועל היותו פזיז ולא בטוח; היו גם כאלה שפשוט כינו אותו אידיוט.
ב־2010 עבר לקטגוריה הבכירה, המוטו GP. גם שם הוא המשיך להטריף את הסובבים אותו, והגישה שלו לא באה טוב לשחקנים הבכירים בזירה, שממשיכים להתלונן עליו מאז. ואם כבר הגענו אליהם, בואו נשים את הדברים על השולחן: נכון לשנת 2011, חלק גדול מהרוכבים על האופנועים הכי חזקים ומהירים בעולם הם ערמה של כוסיות קוטריות שלא ברא השטן. בלי לציין שמות, ובעצם למה בלי, מדובר בקייסי סטונר, דני פדרוסה, חורחה לורנצו (האלוף המכהן) ואנדראה דוביציוזו. כנראה שסימונצ'לי מלחיץ אותם, לכן הם מרגישים לא בטוחים ומתבכיינים בכל הזדמנות: בעיתונות, בתוך הקבוצות ואל מול המארגנים.
"תראה אם אתה מוצא שם קוקיה של דורה"
צילום: אימג' בנק / Getty Images
בטיחות זה חשוב והכל, אבל דחילק: זה מרוץ אופנועים. לא בלט. בספורט הזה אין ולא יהיה מקום לטענות על מגע פיזי ועקיפות מפחידות; קרבות ראש בראש שמסתיימים בהתנגשויות ומעוף מפואר אל החצץ היו מנת חלקם של רייסרים בכל הדיסציפלינות מאז ומעולם, וניסיונות להפוך את הספורט הזה לסטרילי כמו כדורסל לא מוסיפים כבוד לאף אחד. בטח אם המתלוננים עצמם אלימים לא פחות ברגע שהם מחליטים להשחיל את העקיפה.
בעניין הזה שווה לציין את העקיפה/ניגוח שביצע לורנצו על דוביציוזו במרוץ הרביעי של העונה הנוכחית בלה־מאן, או את האגרוף בכתף שהנחית סטונר על רנדי דה־פוניה בחימום של אותו מרוץ. עושה רושם שמדובר בערמת ילדים עם מוסר כפול בגנון: דופקים כאפות בסתר, אבל רצים להתבכיין לגננת כשהם חוטפים.
ההתבכיינות הזאת היא מה שמטריף את הדעת, כי בשאר הקטגוריות מתרחשים אירועים לא פחות כסאחיסטיים, ואף אחד לא מתלונן. כנראה שבקטגוריה הבכירה נוצר איזשהו אפקט עדר שלילי, ודווקא הרוכב הכי חם ומעניין בסדרה מוצא את עצמו במרכזו של עליהום. ונראה שהאווירה הטעונה והקנטרנית טיפסה גבוה במעלה הארגון, עד לוועדות השיפוט של המרוצים, כי בלה־מאן שילם סימונצ'לי את המחיר.
זה החל כשהאיטלקי התעקש לעקוף וגרם לדני פדרוסה להתנגש בגלגל האחורי שלו, והסתיים בהתרסקות ובפציעה של האחרון. שתי הקפות אחר כך החליטו השופטים שסימונצ'לי צריך להיענש, והורידו אותו לנסיעה איטית דרך הפיטס. אתם מבינים, ככה הוא הפסיד את הפודיום הראשון שלו בקטגוריה הבכירה: בגלל עונש על אירוע שלכל רוכב אחר, כל אחד שלא קוראים לו סימונצ'לי, היה נחשב כתקרית מרוצים קבילה.
אם מתעלמים לרגע מענייני תדמית, דבר אחד ברור בשלב הזה של העונה: מבין כל הרוכבים הצעירים במוטו GP, סימונצ'לי הוא היחיד שעושה את העבודה כמו שצריך. שואף, נדחף, נוגח, נלחם ולא מקטר. הוא הפלפל בתחת של הקטגוריה הזאת, שהפכה לקצת מנומנמת. ומבחינת ריצה לאליפות, הגישה הזאת שמה אותו בעמדה שמאיימת על כל הקוטרים שהוזכרו בהתחלה. האופי המוטרף שלו אמנם מונע ממנו את הפודיום המיוחל (נכון לפחות למרוץ הרביעי בעונה), אבל הוא מהיר בטירוף במקצי האימון והדירוג, וגם במרוצים. כלומר, כל עוד הוא נשאר על הגלגלים.